אנו נוטים לחשוב על הבעיות שאנו חווים באופן ישיר ומצומצם. תהליך תיחום הגבולות נועד מחד להרחיב את התופעה הנדונה כך שתכיל את ההשפעות המשמעותיות שפועלות על הבעיה הנדונה; ומאידך לא להרחיב את הדיון בבעיה עד למצב שכבר אי אפשר לחשוב או לדון עליה. בתוך כך יש להתייחס לתיחום של הסוגייה במרחב ובזמן:

• תיחום מסגרת הזמנים של הבעיה המערכתית

כל סוגיה מערכתית נובעת מאינספור מאורעות שהתרחשו בעבר והיא מתייחסת לעתיד הנראה לעין. לכן, הניתוח של הסוגייה המערכתית לא יכול להתבסס רק על המצב בהווה. עם זאת, בשלב העובדה שניתן למשוך את גבולות המערכת לפנים או לאחור עד לבלי סוף, השאלה המשמעותית היא מתי המערכת כמו שאנו מכירים אותה נוצרה.

כך למשל, ברור לנו היום שקושי של אוכלוסיות מוחלשות במערכת החינוך מתחיל בדור ההורים אם לא קודם לכן. מענה מערכתי לסוגיה יחייב להבין את ההשפעות האלו על המציאות בהווה.

• תיחום אזורי השפעה: זיהוי הגורמים המשפיעים על הסוגיה

מי הגורמים ומה המגמות שמשפיעות על הבעיה שאנו עוסקים בה? כך למשל, אם אנו עוסקים בבעיה של אלימות בכיתה מסוימת, סביר מאוד שמתקיים מעגל השפעה אלים מעבר לגבולות הכיתה, יתכן שגם מחוץ לגבולות בין הספר.

בשלב זה, ננסה להבין את ההשפעות של הגורמים אלו על אלו, ואת המתחים והאיזונים המתקיימים. נוכל להסתייע בפרקטיקה של חילוץ לולאות משוב.

כנגזרת מתיחום גבולות המערכת בזמן, אנו נבקש להבין כיצד המערכות שהוצפו בשלב #2. הדרך לעשות זאת הוא ניתוח גנאלוגי, הבוחן את שלבי היווצרות המערכת או הבעיה המערכתית בה אנו דנים.

הניתוח הגנאלוגי מאפשר לנו להבחין בין הסיבות שבגללן נוצרו דפוסים מסוימים וגם את הפער למול המציאות בהווה. על ידי כך אנו יכולים להבין את המודלים המנטליים המפעילים אותנו ולבחון את התקפות של הנחות יסודו אלו.

השלבים הנוספים הנוגעים להנעת השינוי יידונו בפרק העוסק בהובלת שינויים במערכות מורכבות