אחד האתגרים המרכזיים בהובלת שינוי, בראי בעיית הבעיות הסוררות הוא ההבנה של ההשלכות הבלתי רצויות של מהלכים. ככל שמדובר במהלך נרחב יותר, הערך של החשיבה על השלכות אלו משמעותי יותר. אנו מכנים את צורת החשיבה הזו ״הנגדה״.

כדי לייצר הנגדה משמעותית למהלכים מתוכננים, ניתן לפעול בשני אופנים משלימים – בחשיבה אנליטית ובהתנסות במסגרת סימולציה:

בעזרת מספר שאלות נוכל לוודא כי ניתחנו את ההשפעה של השחקנים. כדאי לערוך את החשיבה על ההנגדה כתהליך סיעור מוחות יחד עם שותפים לנושא. לפני שמתחילים את הדיון בדינמיקה בעקבות המהלך כדאי לייצר תשתית של חשיבה על המערכת לאור השינוי בהיבטים הבאים:

• מפת שחקנים – אילו גורמים פועלים, מה האינטרסים שלהם וכיצד הם קשורים זה לזה.
• כיצד הם מתארגנים מול הסוגייה שבנדון?
• מי לא מופיע? באיזה תנאים יצטרף?

לאור זאת, מן הראוי לבחון את ההיבטים הבאים:

• כיצד המערכת תגיב למהלך?
• מי יפגע מהמלך וכיצד הוא יתמודד עם פגיעה זו?
• מה הם מנגנוני הפיצוי של הגורמים השונים במערכת לשינוי?
• אילו מודלים מנטליים

לחשיבה השיטתית יש תועלת רבה אך גם מגבלות מובנות. החשיבה האנליטית מתקשה מאוד לזהות קפיצות ושינויי פאזה שמתרחשים בפועל במציאות מערכתית. הכלי שנדרש להשלים את החקירה הזו הוא סימולטיבי באופיו ומפעיל יכולות קוגניטיביות שונות לגמרי.

כאשר מונח על כף המאזניים שינוי או התערבות בעלי חשיבות, יש ערך רב לחשיבה סימולטיבית הסוגייה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבקש ממספר שותפים לשחק שחקנים שונים במערכת לאור השינוי, ולנסות להבין כיצד הפעולות של השחקנים השונים משפיעות על היעדים המבוקשים.