קטגוריזציה א': הבחנה בין אירועים מתוכננים ובלתי מתוכננים

ניתן לחלק את הקלפים הפרועים לשתי קטגוריות ראשיות, תוך הבחנה בין סוגי התהליכים שמובילים אליהם:

1. אירועים מתוכננים – כגון פריצות דרך טכנולוגיות מפתיעות הנובעות ממחקר ופיתוח. יש לשים לב שלאירוע מתוכנן יכולות להיות תוצאות מפתיעות שאינן מתוכננות.
2. אירועים בלתי מתוכננים – כגון רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים.

מכיוון שהסבירות של התרחשות קלף פרוע היא נמוכה, על פי הגדרה, ברור שהתרחשות כזאת היא מפתיעה. ומכיוון שההשפעה גדולה (שוב, על פי ההגדרה), הרי שההפתעה משמעותית. אבל זה לא אומר שכל קלף פרוע מהווה הפתעה עבור כל האנשים באותה מידה. מידת ההפתעה יכולה להיות סובייקטיבית. אירועים שונים עשויים להיות מפתיעים בעיניי אנשים רבים, אך לא בעיניי מומחים שהעלו אירועים כאלה על דעתם.

קטגוריזציה ב': הבחנה לפי הידע על קלפים פרועים

לפי מידת הידע (הקיים או הפוטנציאלי) על קלפים פרועים, ניתן לחלקם לשלוש קטגוריות, כדלקמן.

1. "נעלמים ידועים" (במיוחד לחוקרים): אלה אירועים שדי ברור שיקרו, אבל ללא כל ודאות לגבי העיתוי (למשל, רעידת אדמה עתידית)

2. "נעלמים בלתי ידועים" - אבל בעיקרון אפשר לגלות אותם בעזרת ידע רלוונטי והמומחים המתאימים  (למשל השפעות של שינוי האקלים)

3. "נעלמים בלתי ידועים" – Unknown unknowns . אירועים פוטנציאליים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים עליהם. הם לא נמצאים (עדיין) על "המפה המנטאלית" של איש. המספר של אלה הוא, בעיקרון, אינסופי...

המושג "ברבור שחור" זכה לתהודה רבה אחרי שהוצע ע"י נסים טאלב (Nassim Taleb)  בשנת 2007 בספרו "The Black Swan: The Impact of the Highly Improbable". טאלב, שהרקע שלו לא היה בחקר עתידים, השתמש בברבור השחור (שפעם לא האמינו בקיומו, לפחות באירופה) כמטאפורה למשהו בלתי צפוי לחלוטין.

מנקודת המבט של חקר עתידים וחשיבת עתיד, ברבורים שחורים הם "נעלמים בלתי ידועים" (unknown unknowns”"), כלומר הקטגוריה השלישית בפסקה הקודמת: אירועים חסרי תקדים, שהם לא רק בעלי סבירות נמוכה עד מאוד אלא הם לא נמצאים כלל  (לפי שעה) על "המפה המנטאלית" של מישהו, ולכן מהווים הפתעה טוטאלית לכולם.

יש לציין שלפי גישה אחרת, ברבורים שחורים הם למעשה קלפים פרועים שהסבירות להתרחשותם אינה "סתם" נמוכה, אלא מאוד מאוד נמוכה (למעשה זה סותר את הקביעה שאלה אירועים שבכלל אינם על המפה המנטאלית של מישהו, שהרי אי אפשר לייחס הסתברות כלשהי לאירוע שלא ידוע עליו כלים ואיש אינו יכול לחשוב עליו).

קשה לנקוב כאן במספרים של אחוזי הסתברות (הרי מדובר בהסתברות סובייקטיבית, כלומר איך אנשים תופשים את הסיכוי שקלף פרוע יתרחש, וזאת לא הסתברות סטטיסטית). אבל כדי לסבר את האוזן, אפשר לומר שאם ההסתברות של קלף פרוע היא, נניח, פחות מ-30%, אז ההסתברות של ברבור שחור היא, נניח, פחות מ-3%.

בכל אופן, ההבחנה מנקודת מבט מעשית (משמעות לגבי מדיניות של היערכות)  היא שסבירות מאוד מאוד נמוכה של קלף פרוע כנראה אינה מצדיקה השקעה מיוחדת בהיערכות (ולא משנה אם קוראים לאירוע כזה "ברבור שחור" או לא...)

ביצירות מדע בדיוני אפשר למצוא מאגר עשיר ויצירתי של רעיונות לקלפים פרועים, שהרי ספרות המד"ב במיטבה עוסקת בתרגילי חשיבה ספקולטיביים על "מה יקרה אם...". מה יקרה אם יהיו טיסות אל קצוות הגלקסיה במהירות האור? מה אם יתאפשר מסע בזמן? איך ייראה עולם שבו התחבורה המקובלת היא טלפורטציה קוואנטית? מה אם תפותח בינה מלאכותית העולה שבעתיים על האנושית? מה יהיה אם נוכל להעתיק את כל המידע שבמוח אל מחשב? מה אם אנשים יחיו מאות או אלפי שנים? מה אם מכונות מיקרוסקופיות יוכלו לפרק כל דבר ולהרכיב מזה כל דבר אחר? מה אם נוכל להנדס כרצוננו את הביולוגיה של יצורים חיים, כולל את עצמנו? וגם להחליף את המין או המגדר שלנו כשמתחשק לנו? מה יקרה אם ווירוס קטלני מהונדס ידלוף אל מחוץ למעבדה? מה יקרה אם ניצור קשר עם תרבויות מחוץ לכדור הארץ? מה יקרה אם נפתח טכנולוגיות שישלטו באקלים?

אכן, בפרויקטים מסוימים של חשיבת עתיד ששמו דגש על קלפים פרועים, נעשה שימוש ביצירות מדע בדיוני כמקור של מידע והשראה. הרעיונות בספרות זאת עשויים בהחלט להוות "טריגר" לחשיבה על קלפים פרועים.