ערכה מתודולוגית:
חשיבה
מערכתית

כתב: יותם הכהן

1.1 למה חשיבה מערכתית חיונית בייחוד בחינוך

מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם אתגרים עמוקים והציבה לעצמה יעדים שאפתניים בזירות רבות. החינוך נתפס כמנוע למוביליות, לקידום שוויון, לפיתוח של שגשוג כלכלי, תרבותי וכמקפצה של הפרט להצלחה אישית. הוא רואה את עצמו כמקנה של מיומנויות ושל ידע שהוא הכרחי לתפקוד מוצלח בעולם המודרני ולערכים שהם היסודות של הקיום האזרחי המשותף שלנו. אלו אתגרים גדולים מאוד, אולם כל מי שעסק בחינוך יודע כי המורכבויות בעשיה החינוכית נמצאות אפילו במרחבים הכי מצומצמים של המפגש החינוכי.

 

חשיבה מערכתית עוסקת בהבנה של מערכות, כלומר באופן שבו יחסי הגומלין בין פרטים מגוונים יוצרים תופעות שהן משמעותיות יותר מסך הפרטים. כפי שנראה בהמשך, אנו נדרשים לחשיבה מערכתית כדי להבין את המורכבויות שאנו פוגשים ביומיום, לחשוב על מענים מותאמים ולהניע אותם לכדי פעולות אפקטיביות לקידום היעדים שלנו.

 

כמעט כל רכיב במערכת החינוך קשור במערכות. די אם נזכיר בחטף כמה מהרמות הבסיסיות ביותר של הפעילות שלנו כדי להיווכח בכך:

 

  • הילד; מביא לבית הספר את החיבור עם המשפחה שלו, את התרבות בתוכה הוא צומח, את מערכות היחסים שהוא מצוי בהן בבית הספר ומחוצה לו.
  • קבוצת הילדים; היא מערכת, אמנם קטנה, אך דינמית ומורכבת להפליא.
  • צוותי ההוראה; קיימת דינמיות רבה במידע שעובר בין מורים, בקליטה ובתנועה של אנשי החינוך בין מוסדות ובתהליכי הניהול המסועפים במערכת.
  • החברה בישראל; על המגמות והזרמים השונים בתוכה, על השאלות התרבותיות שלה, משפיעה בכל רגע על אופני ותכני הלמידה.
  • מגמות עולמיות; בתרבות, בכלכלה, בטכנולוגיה – נמצאות כמעט בכל זירה של החיים שלנו ובוודאי באזורי החינוך. ההתמודדות של מערכת החינוך בשנים האחרונות עם אתגר הסמארטפונים, למשל, היא ביטוי לחדירה של תופעה שמשנה את פני החינוך ונהגתה אלפי קילומטרים מכאן.
  • גם מטה משרד החינוך עצמו וכן רמות העשייה השונות כמו הפיקוח, המחוזות ומחלקות החינוך ברשויות הם בגדר מערכות סבוכות. כל אלו פועלות כדי לייצר מהלכים מתואמים וקוהרנטיים, בסבך של השקפות שונות, דיסציפלינות מקצועיות שונות ויחידות שהגדרות האחריות שלהן לעולם לא יוכלו להיות חד משמעיות וברורות.

 

כלומר, העשייה החינוכית מצויה בכל רגע במציאות של מורכבות מערכתית.

וגם האופן שבו אנו פועלים מבטא הבנות עומק על ההיבטים המערכתיים של החינוך. כולנו יודעים שאין גישה חינוכית אחת, תכנית או גוף הפועל במערכת, שיש לו פתרון לכל שאלות החינוך. אנו פועלים במגוון ערוצים מתוך הנחה שמכלול הפעולות יסייע לנו להתקדם לעבר מציאות טובה יותר. לכן אנחנו מלמדים את הילדים כלים, מקצועות וידע שרובם לא יידרשו אליהם באופן קונקרטי בהמשך חייהם. אנו מניחים שהמכלול חשוב מהשאלה האם רכיב מסויים חיוני באופן מובהק וברור.

1.1.1 השפה הניהולית שלנו וחשיבה מערכתית

לאור האמור אנו עשויים לשאול את עצמנו – אם אנחנו כבר חושבים מערכתית ופועלים מערכתית, מה אנחנו צריכים ללמוד בנושא? אנו סבורים כי למרות שהאתגר החינוכי הוא מערכתי בעיקרו, השפה הניהולית שלנו נוטה לא פעם להיות בלתי מערכתית. אנחנו נוטים לעשות רדוקציה, להתעלם מגורמים משפיעים רק כי אין לנו איך לחשוב או לפעול איתם כרגע; אנחנו מתמקדים במשימות דחופות על פני שינויים עמוקים; אנחנו לרוב לא מודעים בכלל למודלים הקוגניטיביים שמניעים אותנו וגורמים לנו לפעול באופן שבו אנחנו פועלים; ואנחנו ממש לא לבד בכך. החשיבה הניהולית בעולם כולו מתפתחת בעשורים אלו לכיוונים האלו ומערכות החינוך עושות את הצעד המשמעותי הזה במקביל.

 

המדריך הזה נכתב מתוך הבנה שארגונים חינוכיים שייטיבו להבין את המערכות שבתוכם הם פועלים יוכלו להיות הרבה יותר קשובים, הרבה יותר רלוונטיים ולהצליח להניע קפיצת מדרגה בתוצאות הנרחבות של עשייתם.

1.1.2 מבוא לחשיבה מערכתית מתוך קורס של Systems Innovation

Systems Thinking: Course Introduction