מערכתית
כתב: יותם הכהן
עוד לפני שנעמיק באופן שבו מערכות נוטות לפעול ונרחיב את כלי החשיבה המערכתית, חשוב לנו לתאר בקצרה מספר עקרונות לחשיבה מערכתית בהבחנה מחשיבה טכנית. עקרונות אלו יעזרו לקורא להבין את הערך של הגישה, למול האתגרים בעשייה החינוכית.
נוח לנו מאוד לחשוב על מרכיבים באופן נפרד וככל שניתן לנתק מהמכלול כדי לנתח אותם עשוי להיות ערך בהפרדה. למשל: אם אנחנו מתכננים גלגל של מכונית, כדאי לחשוב עליו קודם כל בנפרד משאר הסוגיות ברכב ויתכן וניתן לצוות נפרד לתכנן אותו. אבל בעולם של מערכות סבוכות לא ניתן לדבר על החתיכות בנפרד. כל רכיב קשור בקשרי גומלין עם רכיבים אחרים ואם ננתח אותו בנפרד לא נבין אותו ולא את המכלול. לכן אנו עוסקים בניסיון להבין את המערכת כשלם.
ההקשר שבו אירועים מתרחשים הוא תמיד חד פעמי. בחשיבה הטכנית אנו מנסים להתעלות מעל ההקשר כדי להבין את החוקיות הגנרית. אבל בעולם של חשיבה מערכתית, גם אם יש דפוסים קבועים מסוימים, ההקשר של ההתרחשות חשוב יותר להבנתה מההיבטים הקבועים. כאשר אנו טוענים שמערכות תמיד פועלות בהקשר, אנחנו מנסים להבין את ההשפעה של מה שקרה בעבר ומה שקורה במערכות אחרות שמשפיעות על המערכת הנבחנת. הביטוי ״הקשר״ יחזור לא מעט במדריך – הוא מתאר את האופן שבו ההשפעות השונות באות לידי ביטוי במצב הייחודי בו אנו מצויים.
מערכות סבוכות מצויות תמיד בשינוי. תהליך השינוי הוא סמוי, ברובו, ועונה למה שמכונה ״זרמים תת-קרקעיים״, אבל לעתים הוא עשוי להיות גלוי, מהיר ורועש. כאשר אנו מנסים להבין מערכות סבוכות אסור לנו להניח שמה שהיה הוא שיהיה ועלינו לחפש את הסימנים שמתארים את פוטנציאל השינוי ואת השינוי המהווה. מה שבטוח הוא שלא נוכל ״להשיב את המצב לקדמותו״.
כל פעולה שאנו נוקטים מחוללת אוסף של תגובות משנה מתוך המערכת. לכן, אין שום פתרון קבוע שלאחריו ניתן לייצר ״שקט תעשייתי״. החשיבה המערכתית מחייבת אותנו לנסות להבין אילו תגובות ייווצרו מהפעולות שלנו ולהמשיך לחשוב כיצד לפעול באופן רלוונטי גם לאור תגובות צפויות ופחות צפויות.
בחשיבה טכנית אנו נוטים לחשוב על הרכיבים השונים במערכת ככאלו שבאופן מצרפי יוצרים את השלם. לכל רכיב יש זיקות מוגבלות לרכיבים אחרים. בהתבוננות על מערכות אנחנו מבינים שהזיקות בין הפרטים השונים לא פעם חשובות מההתבוננות בפרטים עצמם ופעולה על הזיקות תייצר השפעה משמעותית בהרבה מניסיון להשפיע על הפרטים. מהיררכיה לרשת רב-ממדית.
החשיבה הלוגית/מכנית מבוססת על לא מעט דיכוטומיות (נכון/לא נכון, טוב/רע וכו׳). מערכות סבוכות מאופיינות במתחים שהם לא פעם חיוניים ומשלימים וכן בתופעות רבות שמצויות על רצף. החשיבה המערכתית מסייעת להבין את המתחים האלו, לעצב אותם ולפעול במסגרתם טוב יותר.
הרשימה מנוסחת על בסיס ספרו של ד״ר אברהם אלטמן ״לחשוב מערכת״ בעמ׳ 20-43.
