חשיבה מערכתית היא האופן שבו אנו מתבוננים על מערכות סבוכות, המורכבת מאלמנטים רבים המקיימים מגוון

דינמיקות וזיקות אלו עם אלו. החשיבה המערכתית נוגעת באופן שבני אדם מנתחים, מפרשים ומייצרים בהירות שמציאות של מורכבות ואי וודאות. החשיבה המערכתית נשענת על ההבנות מעולם תורת המערכות, אך גם על הבנות על דרכי החשיבה האנושיות, על היכולות המופלאות שלהן והמגבלות המובנות שתוחמות את החשיבה שלנו.^[[1]]

ביסוד החשיבה המערכתית מצויה ההבנה כי לא ניתן להבין את המערכות שאנו פועלים בהן רק על ידי שימוש בכלים לוגיים פשוטים כמו פירוק לגורמים, חילוץ של סיבתיות לוגית לינארית או בחינה כמותית כללית של הסוגיות. זאת, מהסיבות הבאות:

• המורכבות נמצאת גם ביחידות היסוד - מצד אחד גם היחידות הקטנות ביותר מקיימות בתוכן מורכבות רבה. כך, למשל, גם יחידת היסוד של המערכת החברתית - האדם הפרטי - מכילה בתוכה מורכבות אינסופית המהדהדת את המורכבויות החברתיות הרחבות ואם נפריד את האדם מהקבוצה שלו, לא הפכנו את המערכת לפשוטה יותר.
• האתגרים פרוסים על פני כל המערכת - מכלול הזיקות ולא הרכיבים השונים הם אלו אשר מייצרים את התופעות הנגלות במערכת. בעוד שגישה מכנית נוטה לבחון את האתגרים המצויים בטווח הנראה לעין אנחנו לא פעם מושפעים מתופעות מערכיות מאוד רחבות. למשל, מגמות עומק בתרבות משפיעות בסופו של דבר גם על הצלחתם של תלמידים בבתי הספר, גם אם למורה או לבית הספר אין דרך להשפיע באופן ישיר על המגמות הללו.
• איש אינו מחזיק את התמונה המלאה - אנו סבורים לעתים כי מישהו, לרוב ברמות בכירות, מחזיק את התמונה בכללותה. בפועל, מכל נקודת ראות רואים היבטים מסוימים והיבטים אחרים נסתרים מהבנתנו.
• לעולם לא נוכל לאסוף את כל הנתונים על סוגיה - הריבוי והדינאמיות של המערכת לא מאפשרים להגיע לניתוח כמותי המבוסס על נתונים מספקים כדי להבין את הסוגייה. בשל הריבוי, בחירה להתמקד במדד מסוים ולהשקיע בו מאמץ של המערכת (כמו הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים, למשל) בהכרח יוביל לעלייה של נקודות עיוורון ביחס לסוגיות שלא ניתן לבחון במסגרת המבחן.
• ההתבוננות שלנו במערכת וההבנות שלנו עליה משנות אותה באופן מידי - לא ניתן לבודד את הסוגיות מאחר ועצם הנוכחות שלנו משפיעה בעצמה על המציאות במערכת.

בפרק שלפנינו נלמד גישות וכלים שיסייעו לנו להבין טוב יותר את המערכות שאנו פועלים במסגרתן.

[1] ↑ מטה-אינדיקטורים, מתוך מאגר הידע של דואלוג

הכותבים על חשיבה מערכתית בארגונים מכנה את ההיבט הזה כ״מודלים מנטאליים״ ולשיטתו הם מצויים בבסיס הקרחון המערכתי שלנו. המשמעות היא שהם חשובים ותשתיתיים יותר מיחסי הכוחות, מהזיקות בין המרכיבים ובוודאי מהפרקטיקות הנהוגות. החשיבות היתרה של המודלים המנטאליים מתבטאת גם באפשרות להשפיע על המערכת באמצעות שינוי של המודלים האלו כפי שיבחן בפרקים הבאים.

אחד המאפיינים הבולטים בעבודה במערכות היא העובדה שאנחנו נוטים להיות מופתעים באופן תדיר למדי. גם ארגונים שמשקיעים משאבים אדירים בניסיון לחזות שינויים והפתעות כושלים פעם אחר פעם בניסיון שלהם להבין נכוחה את המציאות. במחקר שערך על מלחמת יום הכיפורים, ד״ר צבי לניר בחן את המחדל המודיעיני באמ״ן באמצעות מושג הפרדיגמה שהחל מתבסס באותן שנים. לניר טען כי אנו מתקשים להבין את עומק ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, כאשר אנו סבורים שההפתעה נעוצה במחסור במידע. לטענתו, הפער אינו נוגע לאיכות או כמות המידע אלא לאיכות המערכת המפרשת שלנו. לאור זאת, לניר הבחין בין שני סוגים של הפתעות: ההפתעה הנובעת ממחסור במידע (הפתעה מצבית) והפתעה בסיסית, הנובעת מפרדיגמה שאינה תואמת את המציאות.

בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועים מפתיעים בסדר גודל גלובלי, הן בזירות המדיניות והן בזירות הכלכליות, עלו מושגים רבים שמנסים לתאר ולסייע בהתמודדות עם תופעות ההפתעה של המערכות הסבוכות. בין מושגים אלו ניתן למנות את הרעיון של ברבור שחור אותו פיתח הכלכלן נאסים טאלב. אבל הפתעות לא צריכות להיות דרמטיות כל כך. אנחנו עלולים לפרש סיטואציות חברתיות ולימודיות באופן שייצר השלכות שליליות עמוקות ואנו נוטים כל העת לא להבחין כי כלים שעבדנו איתם בעבר איבדו מתוקפם.

השכיחות של הפתעות בעולם הסבוך בו אנו חיים, מחייבת אותנו לסגל כלים של חשיבה מערכתית. זאת, כדי לזהות בזמן את שינוי, את היבטי העומק וכן להיות מסוגלים לפעול באופן רלוונטי כאשר מתרחשת הפתעה בסיסית.

לדוגמא, ההתמודדות של מערכת החינוך עם מגפת הקורונה הייתה במובנים רבים ברבור שחור שלא ניתן היה לצפות. עם זאת, ההצמדות של צוותי חינוך רבים במודל פדגוגי מאוד מסוים המעתיק את אופן הלמידה בכיתה למרחב המקוון הוא בגדר ״מודל מנטאלי״ שקשה להכיר בקיומו. הקושי בהמשכיות הלמידה במציאות החדשה נובע במידה רבה מכך שאנו תופסים באופן לא מלא את היעדים אותם אנו מנסים להשיג ואת האמצעים העומדים לרשותנו כדי לקדם את היעדים האלו.

צד אחר, של הקושי שלנו להבין את הדינמיקות במערכות יבוא לידי ביטוי במיקוד בסיבות או בבעיות הלא נכונות. הנטייה להעדיף את מה שנראה על פני השטח, או לדבוק במודלים מנטליים שאינם רלוונטיים לסיטואציה עלולה לגרום לנו לחולל נזק משמעותי או לכל הפחות להתקשות מאוד בהשגת היעדים אותם אנו מבקשים להשיג.