המכון לחקר עתידים בחינוך » מדריכי קורסים » חשיבה מערכתית במערכת החינוך » פרק 2 | חשיבה מערכתית » 2.2 כיצד נזהה שאנחנו צריכים חשיבה מערכתית בסוגיה?
האתגר בזיהוי הצורך בחשיבה מערכתית בסוגיה נובע מכך שאם הפרדיגמה בה אנו אוחזים לא מאפשרת לנו לזהות את עומק הבעיה, ייקשה עלינו מאוד להבין שאנו תופסים את המציאות באופן לא מספק. כדי להתמודד עם אתגר זה, ד״ר צבי לניר[1][1] הציע מספר כללים שעשויים לסייע לנו להכווין את תהליך החשיבה שלנו:
דוגמה: אנו משקיעים משאבים כספיים רבים בקידום של אוכלוסייה מוחלשת ומגלים שההישגים לא השתפרו בהתאם, או שהצוותים העוסקים בנושא מאבדים את המוטיבציה. במצב זה, יש ערך רב לנסות להבין יותר לעומק את המנגנונים המקשים על התלמידים להצליח.
הבנת המנגנונים תאפשר בתורה לבנות תהליכי התערבות שיבחנו את התפיסה החדשה ואת האפקטיביות שלה. כאשר אנו ערניים לסימנים אלו, אנו מסוגלים להבין שהכלים הנהוגים בסוגיה מסוימת אינם מספקים לה בהכרח מענה, ולהניע תהליך של חשיבה מחודשת, מעמיקה ומציאותית שתסייע לנו להבין טוב יותר.
[1] ↑ מנוסח על בסיס הערך של חשיבה מערכתית באתר דואלוג