גישת החשיבה המערכתית מציעה מתודות שונות להתמודדות עם אתגרים מערכתיים מסוגים שונים. בפרק זה נציע מספר מסלולים שעושים שימוש בשיטות של חשיבה מערכתית. המטרה של המסלולים היא לסייע להתאים את השיטות המתאימות לאתגר, אולם יש לשים לב שאתגרים מערכתיים אינם אתגרים טכניים שניתן לפתור על ידי יישום, לעתים ללא הבנה של מתודות וכי יש להבין את השיטות, את התפיסה המגולמת בהן ואת התאמתן לאתגר הספציפי. כמו כן, לעתים יש להוציא אל הפועל מספר מסלולים, זה אחר זה, לאור התבהרות התמונה המערכתית.

המקרה: אנו חווים אי וודאות ביחס לשאלה כיצד לגשת לאתגר שעל הפרק, לרוב מוצעים בסביבה

הניהולית רעיונות שונים לחלוטין להתמודדות עם הבעיה, חלקם סותרים אלו את אלו ולא ברור אם הם

מספקים מענה לסוגיה.

הצורך: לאפיין את סוג האתגר כדי לבנות עבורו את המענה הנדרש.

השיטה: ניתוח באמצעות מסגרת קינפין

המקרה: לאחר ניסיונות התמודדות ממושכים עם סוגיה אנחנו מגלים שאנו לא מצליחים לייצר שינוי, גם

כאשר אנו משקיעים עוד ועוד משאבים. בנוסף, אנחנו מופתעים פעם אחר פעם מאירועים שמתרחשים

ומתקשים להבין מדוע הם מופיעים.

הצורך: לחלץ את המודלים המנטליים שלנו ולהבין כיצד תפיסה לא רלוונטית גורמת לנו לא להצליח.

השיטה: ניתוח גנאלוגי במטרה לחלץ ״פער רלוונטיות.״

המקרה: אנו מבינים שיש לנו דפוסים או מגמות שליליות במערכת הקרובה שלנו (למשל – ברמת בית

הספר) או שאנו מעוניינים להניח תשתית לצמיחת מגמות חיוביות.

הצורך: אנו מזהים באופן מובחן או ברמה אינטואיטיבית כי קיימים מעגלי משוב בעייתיים במערכת שלנו ומבקשים להתערב ולשנות אותם כדי להוביל לשינוי חיובי.

השיטה:

1. ניתוח המערכת ומעגלי המשוב באמצעות דיאגרמת משוב סיבתי (CLD)
2. גיבוש מנופי התערבות על בסיס התנאים במודל הקרחון.
3. בניהול המתח במערכת תוך כדי התהליך על בסיס המסגרת הנלמדת של ניהול הטמפרטורה כדי לאפשר את השינוי אך לא לייצר שבירה מוגזמת של הסדר והיציבות.

המקרה: אנו מבינים (כנראה לאחר שקיימנו ניתוח גנאלוגי) כי אנו חווים דפוסים או מגמות שליליות

במערכת הרחבה ואשר יכולת ההשפעה שלנו עליהם מוגבלת.

הצורך: לייצר הבנה מבוססת של המציאות המשתנה, של האתגרים וכיווני פעולה ראשוניים.

השיטה: במקרה זה נדרש שילוב של כלים שאנו מכנים תהליך חשיבה מערכתי:

1. ניתוח מערכתי-מושגי – על בסיס סיעור מוחות משותף ננסה לתאר את המגמות המרכזיות של

המערכת כעת במתווה של דיון חשיבה מערכתי. שיטות שכדאי לשלב:

• א. מפת מושגים – את הטקסט הגולמי שעולה מהדיון נפרק למושגים מובילים, שאותם נכנס לשכונות מרכזיות. השכונות הללו הן המושגים המשמעותיים ביותר בנושא.
• ב. התמרה – התמרה היא היכולת לייצר אנלוגיה מפרה בין תחומים רחוקים. ההתמרה מסייעת לנו מאוד לפרוץ מודלים מנטליים קשיחים (למשל – להתבונן על תהליכים ניהוליים בהייטק לטובת אתגור הניהול ברמת בית הספר). יש לשים לב שההתמרה מחייבת לשנות ולהתאים את הידע שמביאים מן החוץ להקשר הייחודי.

2. ניסוח מודל אסטרטגי-מערכתי – לאחר שתיארנו את המערכת הרחבה, ננסה להבין את המערכת שלנו למולה על בסיס שימוש במודל המערכתי (קישור להסברים). אנו נבחן את המודל המערכתי בשני מופעים:
   • א. במופע הראשון נתאר את הקודקודים של המערכת כפי שאנו מבינים אותם כעת
   • ב. במופע השני נדון במתחים בין הקודקודים (למשל האם היכולות שפתחנו והצרכים של הסביבה החיצונית מצויים בהלימה).
   • ג. במופע השלישי נדון בהתאמות ובשינויים הנדרשים, בייחוד ביחס לבית (יכולות שצריך לפתח, מבנים ודפוסים שצריך לשנות וכד׳) וביחס ליעדים.

המקרה: אנו מבינים כי נדרש צורך בהנעת תהליך שינוי מערכתי נרחב ואנחנו מבקשים לגבש את

המהלך הנדרש.

הצורך: לייצר אפיקי פעולה אפקטיביים וברי-קיימא לשינוי מערכתי, לרוב לאחר תהליך חשיבה מערכתי

(מסלול 4)

השיטה: במקרה זה נדרש שילוב של שיטות:

1. זיהוי מנופי שינוי ותנאים לשינוי על בסיס מודל הקרחון
2. גיבוש והובלת התנסויות – לאור היעדים שנוסחו על בסיס המודל המערכתי נבנה התנסויות

שבהן נבחן אפשרויות

3. ניסוח אתגר ליבה להתמודדות. ניסוח מפת שחקנים, זיהוי שחקנים שאינם מעורבים לטובת רתימתם לשינוי ופעולה לרתימת שותפים להובלת השינוי בגזרתם.
4. ניהול הטמפרטורה בתהליך.