לאחר שהבנו את הגבולות של המערכת, נוכל לראות שלכל מערכת יש תהליך בסיסי של ״חילוף חומרים״ עם הסביבה החיצונית. במערכות ביולוגיות קל מאוד לראות את התהליך הזה, כי הוא בסיס החיים: המערכת מכניסה לתוכה חומרים מזינים וחמצן, ופולטת פחמן דו-חמצני ופסולת. את התהליך הזה ניתן לתאר כ-קלט > תהליך > פלט והוא מתקיים בכל מערכת.

התהליך עצמו הוא זה שמייצר את התפקוד של המערכת. בהקשר של מערכת חיה, הוא מאפשר לה לחיות, לנוע, להתרבות וכן הלאה. בהקשר של מערכות מכאניות התהליך הוא התכלית של הקיום שלהן (למשל עיבוד במחשב) ולרוב יהיה לנו פלט רצוי (תוצר העיבוד) ופלט לא רצוי (אשפה, כמו ייצור הרעש והחום במחשב).

התפקוד של המערכת (מאנגלית – Function) הוא סיבת הקיום שלה. במערכות מכאניות מלאכותיות, התפקוד יהיה קשור לסיבה שבגללה נוצרה המערכת (למשל – רכב נוצר כדי להסיע אנשים וסחורות). בהמשך לשקף של הקלט מול התוצר, התפקוד של המערכת מצוי בסיבה שבגללה מתקיים התהליך המתואר (החתירה לתוצר הרצוי). במערכות מסתגלות, כלומר כאלו שנוצרו מתוך לחצים חיצוניים ותהליכים פנימיים, התפקוד איננו מוגדר באופן ברור, אך נועד לאפשר את המשך קיום המערכת. כך, למשל, התפקוד של יצור חד תאי בא לידי ביטוי ביכולתו לקיים חילוף חומרים אנרגטי עם סביבתו ולקיים רביה על ידי התחלקות. מערכות סבוכות נוטות להיות בעלות מספר תפקודים וככל שהמערכת סבוכה יותר, קשה יותר לזהות ולהבין אותה. עם זאת, פגיעה בתפקוד עלולה להוביל לערעור המערכת כולה.

אֶנְטְרוֹפּיה היא תהליך של איבוד אנרגיה שמוביל לטשטוש התהליכים הקיימים עד כדי קריסת המערכת. כל המערכות מאופיינות בהיבטים אנטרופיים ומקיימות מאמצים רבים כדי לשמר את התפקוד למרות האנטרופיה. כך, למשל בית הספר מייצר תהליך היערכות משנה לשנה, כדי לשמר את התפקוד הארגוני שלו.

הרעיון של לולאות משוב מתאר דפוס רווח במערכות שבו תהליך מסוים משפיע על תהליך אחר, באופן שמשפיע בחזרה על התהליך הראשון ומייצר דינמיקה מסוימת לאורך זמן. לולאת המשוב מייצרת מציאות של מעגל קסמים

למשל, מציאות של אלימות בבית הספר מייצרת פגיעה בביטחון של הלומדים, שבתורה פוגעת בקשב של התלמידים בשיעורים, שמוביל למקרי אלימות נוספים. המעגל יכול להמשיך הלאה והלאה ולהעמיק את הבעיה.

מעגלי משוב יכולים להיות פנימיים בתוך המערכת וכן בין המערכת לסביבתה ומסייעים למערכת להסתגל ולהשתפר במפגש עם המציאות.

כאשר אנו בוחנים מעגלים משוב, אנחנו יכולים לראות מצב של צימוד, כלומר צמדים, זוגות, של גורמים עם השפעות חד צדדיות או הדדיות. אפשר לתאר את הצימודים הללו בשתי צורות מרכזיות:

• צימוד הדוק - צימוד שבו אירוע ברכיב אחד משפיע באופן ישיר על הרכיב האחר. במצב זה אין אוטונומיה רבה לגורמים השונים ונוצר תהליך דטרמיניסטי.
• צימוד רופף - מצב שבו תהליך אחד נוטה להשפיע על אחר, באופן לא דטרמיניסטי. מצב זה משמר את האוטונומיה של המרכיבים, גם כאשר יש השפעה ברורה לאורך זמן. מערכות סבוכות נוטות ליצר צימודים רופפים רבים שיש להם השפעה גדולה מאוד על הדינמיקה המערכתית כולה.

ניתן לתאר את הקשר בין הורה לילד כתהליך שמתחיל בצימוד הדוק מאוד ועם השנים הופך לצימוד רופף. הצימוד הרופף מאפשר לשני הצדדים לשמר את האוטונומיה שלהם תוך בניית מערכת יחסים סינרגטית בריאה ובוגרת.

בין המרכיבים השונים מתקיימים יחסי גומלין שניתן להכליל לכדי שני סוגים מרכזיים של תהליכים:

·         סינרגיה (אגבור) - הפעילות של המרכיבים השונים מחזקת אחד את השני לאורך זמן. כך, למשל, בין הפרחים והחרקים המאביקים (למשל דבורים) יש סינרגיה עמוקה שמאפשרת לכל אחד מהמינים לשגשג. ·         הפרעה, התאבכות - בין שני הגורמים יש יחסי גומלין שפוגעים באחד או בשני הצדדים. אוכלוסיית חתולים גדולה יותר תוביל לפגיעה במספר המכרסמים באיזור, לכן אלו יחסים של הפרעה.

איור מס' 10 : דבורה מאביקה פרח

את התהליכים של הסינרגיה וההפרעה נבקש לבחון באופן קונקרטי באמצעות הכלי של דיאגרמות של משוב סיבתי שיוצג להלן.

המצב של מעגלי משוב חיוביים מייצר מצב שבו יש האצה של תופעות, ככל שאין גורמים מרסנים משמעותיים. הדבקה במגפה, למשל, יכולה להיות אקספוננציאלית, כי כל הדבקה נוספת מייצרת כר הדבקה לאנשים נוספים במעגל משוב מהיר.

דינמיקות מערכתיות | שעור 10  | בתוך Systems Innovation