ערכה מתודולוגית:
חשיבה
מערכתית

כתב: יותם הכהן

4.5 מנופים לשינוי מערכתי

מנוף הוא מטאפורה למהלך שיש בכוחו לייצר השפעה משמעותית על המערכת כולה, באופן שבו השקעת האנרגיה בהובלת השינוי קטנה מההשפעה של התוצאה. חוקרת הסביבה דונלה מדווס (Medows) מתארת רשימה של מנופים, מהנגיש ביותר אך משפיע פחות אלי המשפיעים ביותר אך קשים יותר לזיהוי והנעה. הרשימה של מדווס היוותה השראה למנסחי מודל הקרחון שהוצג למעלה.

4.5.1 רשימת 12 המנופים
  1. קבועים, פרמטרים (כמו סובסידיות, מיסים, תקנים) – מנוף זה נוגע ליכולת שלנו להשפיע על נתונים שמשפיעים על המערכת באמצעים של מדיניות ורגולציה. כך, למשל, שינוי של אופי מתן הציונים בבגרויות עשוי להשפיע על תהליכי משנה רבים אחרים.
  2. העומק והגודל של המאגרים (באפרים) והמלאים המייצבים, באופן יחסי למהירות הזרימה שלהם – מאחר והמערכת מצויה תמיד בתנועה, המאגרים שולטים במהירות של השינוי. השפעה על הבאפר (כלומר הגדלה או הקטנה של התכולה שלו) תאפשר לשנות את מהירות השינוי. למשל, אם המערכת תעבור לתקציב חודשי במקום תקציב שנתי, או לתקציב רב שנתי אמיתי (כזה שמאפשר להוציא עכשיו את הכספים של השנים הבאות למשל), יהיה בכך שינוי עומק על התנהלות המערכת כולה.
  3. המבנה של המלאים ושל זרימת המשאבים החומריים (כגון רשתות תחבורה, מבני גיל אוכלוסייה) – המבנים שדרכם זורם ההון והמשאבים משתנים באופן איטי אך השפעתם משמעותית. שינוי של רשת הרכבות למשל, תאפשר פתיחה של אזורי כלכלה חדשים, או בהיבט חינוכי של אפשרויות חינוכיות רחבות יותר הן מבחינת המורים והן מבחינת התלמידים. גם מבנה הגילאים בחברה הוא בעל השפעה מערכתית דרמטית על הנעשה בעתיד. ברי כי זהו נתון שלוקח זמן רב להשפיע עליו, אך השפעתו מרחיקת לכת.
  4. משך השיהוי והעיכוב בהתייחס לקצב השינוי במערכת – ככל שיש שיהוי, וככל שנדע לזהות אותו, נוכל לצמצם תהליכים רעים, או להשפיע על המשכים כדי להאיץ שינוי.
  5. כוח של מעגלי משוב שליליים בהתאם להשפעות (אימפקט) אותם הם מנסים לתקן – ככל שנדע לזהות מעגלי משוב שליליים, כלומר כאלו שיש בהם מנגנון מרסן המונע מהמערכת להשתנות, נוכל להשפיע על מנגנונים אלו.
  6. הרווח הטמון בהמשכיות של מעגלי המשוב החיוביים (והשפעתם השלילית) – ככל שנצליח לזהות בזמן מעגלי משוב חיוביים בהשפעתם (כלומר כאלו שאין גורם שמרסן את המעגל באופן שעלול לצאת משליטה) ונדע להבין את הרווח לשחקנים השונים מכך, נדע להשפיע על הרווחיות ולצמצמם / להסיט אותה ולרסן את המעגן.
  7. המבנה של זרימת המידע (למי יש ולמי אין גישה למידע) – נגישות למידע משנה את ההתנהגות של פרטים, ארגונים וקבוצות. ככל שנצליח להשפיע על הנגישות למידע, נוכל להתחיל להוביל שינוי הנוגע לתחומים שהמידע הזה עוסק בו.
  8. החוקים של המערכת (כגון - תמריצים, ענישה, מגבלות מובנות) – הנהלים הנאכפים של המערכת הם בעלי השפעה רבה – ככל שניתן באמת לאכוף אותם וכן השפעה ככל שניתן לשנות או לבטל אותם. יש להזהר מאוד מללכת שבי אחר הרעיון שנוהל ישנה את פעילות המערכת, מאחר ולמערכת לרוב יש יכולת לעקר נהלים וחוקים מתוכן כאשר אלו מתנגשים באינטרסים של גורמי כוח.
  9. הכוח להוסיף, לשנות, או לאפשר את הארגון העצמישל מבנה המערכת – אוטונומיה וארגון אוטונומי הם בעלי יכולת אדירה לשינוי. ככל שנדע לאפשר את הארגון העצמי בתחומים מסוימים, רב הסיכוי שיתקיים שם שינוי.
  10. היעדים של המערכת – היעדים של המערכת, התפקודים שלה (לא היעדים המוצהרים, החזון התלוי, אלא היעדים שאותם היא מממשת בפועל) הם ליבת הקיום של המערכת. שינוי שלהם יאפשר שינוי של כלל הפעילות במערכת.
  11. תפיסת העולם (mindset) או הפרדיגמהשעל בסיסם ממכוננת המערכת על מטרותיה, המבנה שלה, הכללים שבה, העיכובים והפרמטרים שלה – היכולת שלנו להשפיע על המודלים המנטליים הבסיסיים שלנו, טומנת בחובה אפשרות לשינוי רדיקלי. לשם כך יש לזהות את הפרדיגמה הקיימת ולחתור לאורך זמן להחלפתה בתפיסה חלופית אפקטיבית.
  12. הכוח לשנות פרדיגמות – עצם היכולת של חברות לשנות פרדיגמות היא, בעיני מדווס, המנוף המשמעותי ביותר לשינוי בחברה האנושית.

 

לקריאת המאמר המלא של דונלה מדווס:  Donella Meadows, Leverage Points: Places to Intervene in a System, The Sustainability Institute. 1999

 

רשימה זו עשויה לסייע לנו לזהות כיצד נוכל להוביל שינוי שאינו עוסק רק בהיבטים המיידיים והנראים לעין אלא בתשתיות המערכתיות, באופן שיאפשר שינוי בכלל המערכת.