בסעיף זה נציג דוגמאות אחדות של תחזיות מסוגים שונים (איכותניות וכמותניות) ובנושאים שונים, לצורך התרשמות והמחשה.

שתי הדוגמאות הראשונות (תחזית א' ותחזית ב') לקוחות מתוך מחקר חיזוי בשם BOHEMIA  של האיחוד האירופי (Beyond the Horizon: foresight in support of future EU Research and Innovation Policy).

הדוגמאות האלה הן רק חלק קטן ממספר רב של תחזיות שהופקו במחקר חיזוי זה באמצעות גירסה מסוימת של שיטת "דלפי" (שיטה להצפת ידע ממומחים בעזרת סקר רב-סבבי. השיטה תתואר בהרחבה בפרק הבא שיעסוק בשיטות של חשיבת עתיד). התחזיות נועדו להפיק תובנות חדשות על טכנולוגיות עתידיות, סוגיות חברתיות ופרקטיקות של חדשנות, כבסיס ידע שאמור לתמוך במדיניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי.

בכל תחזית העריכו המומחים את מועד המימוש המשוער, והוסיפו נימוקים והערות המתייחסות למדינית.

טכניקות של מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) מהוות פרקטיקה סטנדרטית ב-95% מכל הסביבות החינוכיות.

התחזית בוצעה ע"י סקר מומחים בשיטת דלפי (תתואר ותוסבר בפרק השיטות). התרשים הבא מציג את התפלגות ההערכות של 88 מומחים:

המועד בו מציאות מדומה ורבודה מהוות פרקטיקה סטנדרטית ב-95% מהסביבה החינוכית

(התפלגות של הערכות מומחים)

אפשר לראות שיש כאן אי הסכמה בין המומחים: אמנם הרוב סבורים שהתחזית תתממש עד שנת 2040 (40% מהמומחים סבורים שזה יקרה עד 2030), אבל יש אחוז די גבוה (36%) שמעריכים שהמימוש יהיה אחרי 2040 או אפילו שהדבר לא ימומש לעולם.

במסגרת התחזית המומחים התבקשו לנמק את עמדתם. הנה דוגמאות של נימוקים שכיחים: (הדוח מפרט נימוקים רבים נוספים):

• טכנולוגיות אלה יעצימו וישדרגו את השיטות הקיימות, אך לא יחליפו אותן. (77 מומחים)
• השימוש בהן מצריך מחקר זהיר; אנחנו לא רוצים "מידה אחת שמתאימה לכל הצרכים החינוכיים". בכל מקום שהן מתאימות והולמות, נקבל אותן בברכה. (35 מומחים)
• אפילו במדינות מפותחות הטכנולוגיות החינוכיות הבסיסיות השתנו רק מעט מאוד במאה השנים האחרונות... (35 מומחים)

הערות שכיחות של המומחים על משמעויות למדיניות מחקר וחדשנות:

• שימוש בטכנולוגיות אלה בסביבות חינוכיות (למש בבתי ספר) יחייב תשומת לב רבה במחקר וחדשנות, לגבי פרטיות, ביטחון ואתיקה (55 מומחים)
• ההשפעות החברתיות והאינדיבידואליות (קוגניטיביות, רגשיות, התנהגותיות) של ריבוי מסיבי כשה של AR/VR ישנה נורמות (לרבות תרבות של מחקר) ופרקטיקות. (39 מומחים)
• ההשפעה הנוירולוגית ארוכת הטווח מחייבת מעקב ולימוד, וייתכן שתחייב רגולציה. (38 מומחים)

מקור: דוח BOHEMIA של האיחוד האירופי.

מתי צריכת הבשר באיחוד האירופי תופחת למחצית מהצריכה בשנת 2016.

התרשים הבא מציג את התפלגות ההערכות של 61  מומחים:

המועד בו צריכת הבשר באיחוד האירופי תופחת למחצית מהצריכה בשנת 2016

 (התפלגות של הערכות מומחים)

דוגמאות של נימוקים שכיחים: (הדוח מפרט נימוקים רבים נוספים):

• יותר אנשים עוברים לצמחונות בגלל ריבוי סקנדלים בתחום המזון ועקב מודעות גוברת לנזקי בריאות בגלל צריכת בשר מוגזמת (27 מומחים)
• הפחתה של 50% אינה מחייבת טבעונות עם כל מגבלותיה – אלא רק צמצום והתאמה להנחיות עכשוויות של בריאות הציבור (25 מומחים).
• התרחבות התנועה החברתית בעד זכויות בעלי חיים (20 מומחים)

הערות שכיחות על משמעויות  למדיניות מחקר וחדשנות:

• הנושא הוא יותר העלאת מודעות מאשר מדיניות של מחקר וחדשנות (36 מומחים)
• פיתוח אופציות לשינוי העדפת בשר ע"י צרכנים: צמצום צריכת בשר הוא אמצעי עיקרי ליצירת מערכת מזון שדורשת פחות משאבים. (28 מומחים)

מקור: דוח BOHEMIA של האיחוד האירופי.

הדוגמה הבאה מציגה תחזית (או ליתר דיוק תחזיות חלופיות) באמצעות תרחישים. גם על שיטת התרחישים נדון בהרחבה בפרק על שיטות של חשיבת עתיד.

התרחישים נכתבו ע"י צוות של "פרויקט המילניום" באמצע שנת 2021, ועוסקים בעיקר בארה"ב. התרחישים במלואם מפורטים מאוד. להלן תמצית קצרצרה:

א.  תרחיש ההישרדות (המשך המצב הקיים)

מדיניות ההתמודדות עם המגיפה אינה משתנה באורח משמעותי וממשיכה להטיל יהבה על סגרים, תוך ניסיון לכפות משמעת של ריחוק חברתי ועטיית מסיכות. שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים משפיעים על מקבלי ההחלטות. אמון הציבור בהנהגה נמוך ושיתוף הפעולה שלו עם ההנחיות אינו גבוה. המצב הכלכלי מחמיר.  עולם העבודה לומד להסתדר עם עבודה מהבית, ומערכת החינוך ממשיכה לשלב לימודים מרחוק עם לימודים חלקיים בבתי הספר.  החיסונים מתעכבים, אחוז ניכר מהאוכלוסייה לא יכול או לא רוצה להתחסן. החיים בצד הנגיף יצטרכו להימשך בשנים הקרובות תוך הסתגלות ממושכת למצב.

ב.  תרחיש ההידרדרות ( התרחיש הפסימי)

החלטות גרועות, ולא הגיוניות. מספר המתים והחולים ממשיך לעלות באורח מדאיג. תופעות לוואי ארוכות טווח מתגלות אצל המחלימים, ובכך מתעצמת השפעת המחלה על החברה. החיסון מתעכב ולא צפוי לפני 2022. החשש מהחיסון מוריד את הסיכוי שיהיה בו מענה שלם.

הבעיה מחריפה כאשר מופיעות מוטציות חדשות ואלימות. המערכת הרפואית מתקשה לתת מענה ומשאביה מתדלדלים והולכים. המצב הכלכלי מחמיר והולך. הסיכוי לשיקום לא צפוי לפני 2023. התפשטות פשיעה עלייה במספר ההתאבדויות. המתח החברתי עולה והביטחון האישי והכלכלי יורד משמעותית.

ג.  תרחיש ההתעשתות (התרחיש האופטימי)

העלייה בתחלואה ובתמותה מביאים להתעשתות של ההנהגה הפוליטית והשלטון המקומי והירתמות של הציבור. שינויים בהנהגה כמו גם שיתוף הציבור והיענותו להנחיות מגדילים את נחישות כלל מרכיבי החברה להדביר את המחלה. קטיעת שרשרות ההדבקה מתייעלת ומצליחה במשימה. המערכת הכלכלית, בתמיכת הממשלה, מתייצבת ולומדת לתפקד בצד הנגיף.

האופק מתבהר לקראת המחצית השנייה של 2021 כאשר החיסונים זמינים לכלל האוכלוסייה. שיתוף הפעולה הבינלאומי מתגבר ומוביל לשיטות חדשניות לגילוי הנגיף והטיפול במחלה. אלה תורמים עוד ללכידות החברתית ולנחישות לשתף פעולה ככל הנדרש להתמודד עם המשבר.

זאת דוגמה לתחזית כמותית, שנבנתה ע"י חברת McKinsey בעזרת ניתוח מגמות וחיוץ (אקסטרפולציה) בשילוב עם תרחישים חלופיים.

אחוז המכוניות האוטונומיות עד שנת 2040

זאת דוגמה נוספת לתחזית כמותית על סמך חיוץ מגמות על פי מספר תרחישים חלופיים.

עליית מפלס מי הים עקב ההתחממות הגלובלית, עד שנת 2100