ארגונית
כתב: ד"ר אהרון האופטמן
"כדי להמשיך ולהשתנות נצטרך להשאיר מאחור הרבה ממה שאנחנו כבר מכירים, ולהרגיש נוח עם הלא-נודע. לרוע המזל, הרבה יותר קשה ללמד ילדים להתמודד עם הלא-נודע מאשר לזכור משוואה פיזיקלית או תאריך של קרב מפורסם. אי אפשר ללמוד דברים כאלה בקריאת ספר או בהקשבה להרצאה. לרוב המורים אין הגמישות והאיזון שהם אמורים ללמד, שהרי הם תוצר של מערכת החינוך הישנה."
(יובל נח הררי, "21 מחשבות על המאה ה-21", 2018)
העולם של היום מורכב ובלתי צפוי, ויהיה עוד יותר מורכב ובלתי צפוי בעתיד. הדבר הקבוע והצפוי היחיד הוא השינוי. זהו "עולם של VUCA" (ראשי תיבות באנגלית של תנודתיות, אי-וודאות, מורכבות, עמימות). לטכנולוגיות חדשות ויותר מזה לשילובים ביניהן, צפויה השפעה גוברת על חיינו.
חשיבת עתיד איננה ניבוי, כי אי אפשר לנבא את העתיד. אבל היא מעין "מודיעין על העתיד" – שעשוי לצמצם במידת האפשר את אי הוודאות המובנית באשר למה שעשוי התרחש.
חשיבת עתיד ארגונית שואפת לזהות את הסוגיות והאתגרים שישפיעו על הארגון, כדי לסייע בגיבוש מדיניות שתוביל לעתיד הרצוי לארגון. זה אינו מדע מדויק, אבל בעזרת שילוב מתאים של שיטות זמינות ניתן להגיע לתוצאות מועילות.
התרחישים הקצרצרים שתוארו בפיסקה הקודמת נועדו להיות מעין "מתאבן" ולגרות את החשיבה, אבל במבט רחב יותר לא קשה לשכנע שיש צורך גובר בהתבוננות על העולם בראייה הצופה פני עתיד. מזה שנים אנחנו חווים קצב גובר של התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות – הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן ההתקדמות המסחררת במזעור שבבים אלקטרוניים והשתכללות המיחשוב והתקשרות בעקבותיה. אבל הקצב מואץ גם בשטחים רבים נוספים.
במקביל, אנחנו ניצבים בפני אתגרים גדולים שהמדע והטכנולוגיה עשויים לסייע (אם כי הם לבדם לא יספיקו) בהתמודדות איתם: שינויי אקלים ובעיות סביבה, בריאות והזדקנות האוכלוסייה, אנרגיה, משאבי טבע, ביטחון, כלכלה, קיטוב חברתי/כלכלי....
עד לפני כמה עשרות שנים, הסברה הרווחת בקרב חלק ניכר של הציבור ואפילו בקרב ארגונים למיניהם הייתה שבאופן כללי העולם מתנהל לפי "עסקים כרגיל", מה שיהיה הוא פחות או יותר מה שהיה. לא כולם חשבו כך. חוקרי עתידים הצביעו על שינויים מפציעים ותהפוכות אפשריות.
בשנת 1970 זכה לתהודה הספר רב המכר "הלם העתיד" ובו העתידן אלווין טופלר כתב שלאור קצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים העתיד צופן בחובו שינויים רבים בקצב שיערער את תחושת היציבות ויגרום לרבים לבלבול ולתחושה של אובדן דרך (25 שנים אחרי פרסום הספר אמר טופלר שהספר לא היה קיצוני דיו, למרות שבעת פרסומו הוא נחשב כקיצוני למדי).
כיום יש הכרה רחבה בכך שהעולם של היום הוא מורכב ובלתי צפוי, והוא יהיה עוד יותר מורכב ועוד יותר בלתי צפוי בעתיד. בשנות ה-90 טבע משרד ההגנה של ארה"ב את המושג "עולם של VUCA" – ראשי תיבות של Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity. ובעברית: תנודתיות, אי-וודאות, מורכבות, עמימות.
זהו עולם שונה ממה שהאנושות הורגלה לו בעבר. זהו עולם שבו הדבר הקבוע והצפוי היחיד הוא השינוי. כיום השימוש במושג VUCA התפשט והוא נעשה נפוץ גם מחוץ לתחום הביטחוני ובמיוחד בתחום העסקי.
עולם של VUCA: תנודתיות, אי-וודאות, מורכבות, עמימות
בעולם של היום ומחר, הדבר הקבוע והצפוי היחיד הוא השינוי
התרשים הבא מציג שורה של טכנולוגיות חדשות שהפציעו בשנים האחרונות, חלק מהן עדיין בחיתוליהן, אשר קרוב לוודאי ישפיעו מאוד על חיינו בעשורים הבאים. ההשפעה טמונה לא רק בכל אחת מהן בנפרד, אלא – ואולי זאת השפעה גדולה עוד יותר – בשילובים שונים שלהן.
למשל, תחשבו על שילוב של בינה מלאכותית מתקדמת (בהבדל מהבינה המלאכותית ה"צרה" שמוכרת כיום), רובוטיקה מתקדמת וננוטכנולוגיה. או שילוב בין ממשקי מוח-מחשב מתקדמים המבוססים על הישגים חדשים של חקר המוח, יחד עם תקשורת מתקדמת ו"אינטרנט של דברים". האם, למשל, צפוי עולם של "אינטרנט של מוחות"?
פוטנציאל הסינרגיות בין טכנולוגיות חדשות (בעקבות מצגת של "פרויקט המילניום")
