כאמור בפרק המבוא, באופן מעשי כל התהליך של חשיבת עתיד נועד לתמוך בתכנון אסטרטגי, גיבוש מדיניות וקבלת החלטות. כלומר, התהליך אמור להיות שלב מקדים ותנאי לשלב של התכנון וגיבוש המדיניות.

התרשים הבא מציג סכמה של תהליך "גנרי" של חשיבת עתיד (Generic Foresight Process), המיוצג ע"י רצף של פעילויות הנעזרות בשיטות התומכות בתהליך זה (אלה יפורטו בהמשך). המסגרת של התהליך הגנרי פותחה ע"י Voros (2003)  כחלק מתהליך של פיתוח אסטרטגיה,  בו משתלבת חשיבת העתיד יחד עם תכנון אסטרטגי.

תהליך גנרי של חשיבת עתיד - Generic Foresight Process

(על פי Voros 2017)

חשוב להדגיש שהשיטות הספציפיות שבהן נעשה שימוש בכל שלב בתהליך אינן "חקוקות בסלע", ויכולות להיבחר ע"י מובילי התהליך בהתאם לצרכים הספציפיים (והמשתנים) של הארגון שיזם את התהליך (ראו פיסקה בפרק המבוא: הפתיחות, החסינות והגמישות בחשיבת עתיד).

גמישות זאת, בתוך המסגרת הכללית, מבטיחה יכולת ליצור תהליך "תפור לפי מידה" ומותאם לצרכים הייחודיים של העוסקים בו.

יש לציין שלמרות שבתרשים התהליך נראה כלינארי (סידרה של פעולות עוקבות שהפלט של כל אחת מהן מהווה קלט לזאת שאחריה), למעשה בדרך כלל יש בין השלבים היזון חוזר ואיטרציות. התוצרים, שאפשר לראות אותם כדימויים של העתיד, משמשים כתשומה לתהליכים של תכנון/בניית אסטרטגיה/גיבוש מדיניות.

להלן פירוט השלבים בתהליך הגנרי

תשומות (קלט):

סריקת הסביבה החיצונית כדי לזהות שינויים המעצבים את העתיד של הארגון. זהו שלב של איסוף מידע – לצורך "מודיעין" על מה שעשוי להתרחש בסביבה בה פועל הארגון.

שלושת השלבים הבאים (ניתוח, פרשנות, חיזוי) מהווים למעשה את חשיבת העתיד הארגונית.

ניתוח:

זהו שלב מקדים לעבודה יותר מעמיקה בהמשך. ניתוח  של ממצאי הסריקה תוך ניסיון "לעשות סדר" בשלל הנתונים שנאספו בשלב הקודם. השאלה הנשאלת בשלב הזה היא "מה נראה שמתרחש?"

בחינת השינויים לצורך זיהוי ראשוני של השלכות אסטרטגיות פוטנציאליות.

פרשנות:

כאן השאלה הנשאלת היא "מה באמת מתרחש"? הכוונה היא להעמיק יותר, מעבר לשלב הקודם, כדי להפיק תובנות חדשות. הפרשנות מסייעת לאנשים לזהות הנחות והשקפות לגבי העתיד, המעצבות את תפישת העתיד של הארגון.

חיזוי*:

זהו שלב שלעתים קרובות חסר בעבודת אסטרטגיה קונבנציונלית. השאלות הנשאלות כאן הן: מה יכול או עשוי לקרות? מה סביר שיקרה? ובהמשך: מה אנחנו רוצים שיקרה? השלב הזה מתבצע פיתוח דימויים או תרחישים עבור עתיד הארגון, כדי שההחלטות יהיו לא רק על סמך ידע על העבר וההווה, אלא גם על סמך ידע על העתיד. זהו השלב שבו יש שימוש בדמיון כשיטה ליצירת דימויי עתיד.

*אנחנו משתמשים כאן במילה "חיזוי" כתרגום (לא ממש מדויק) למונח Prospection  שבו משתמש Voros בתיאור התהליך הגנרי של חשיבת עתיד ארגונית.

תוצרים:

בשלב זה מסוכמות התובנות שהופקו בכל התהליך. מושם דגש על מגוון האפשרויות שהועלו כתוצאה מחשיבת העתיד, ושינויי החשיבה שחולל כל התהליך. הכוונה במיוחד לתובנות שעלו בשלב הפרשנות וליצירת דימויי העתיד הרצוי לארגון שגובשו בשלב החיזוי. השאלה הניצבת במוקד שלב זה היא "מה ייתכן שנצטרך לעשות"?

אסטרטגיה:

בשלב זה מקבלי ההחלטות בארגון אמורים להתבסס על תוצרי חשיבת העתיד כדי לגבש אסטרטגיה של צעדים ופעולות למימוש העתיד הרצוי לארגון. התוצאות של שלב האסטרטגיה צריכות להיות מוזנות בחזרה לשלב התשומות (הקלט) של המסגרת הכוללת של חשיבת העתיד. כך ייסגר המעגל ויתאפשרו הערכה מחדש ו"תיקון מסלול" בהתאם לצורך. כל זה אמור להתבצע בתהליך רציף ומתמשך.