ערכה מתודולוגית:
חשיבת עתיד
ארגונית

כתב: ד"ר אהרון האופטמן

טווחי זמן בחשיבת עתיד

למה מתכוונים כאשר מדברים על תחזית לטווח זמן מיידי, קצר, בינוני, או ארוך? אין לכך הגדרה אחידה וקשיחה. ההגדרה תלויה בסוג הארגון ואופיו. בעיני ארגון מסוים אופק זמן של שנה עשוי להיראות ארוך (תחשבו על ממשלה 3 חודשים לפני בחירות), ובעיני ארגון אחר טווח זמן של 5 שנים עשוי להיחשב לקצר. ובכל זאת, עם ההסתייגות הנ"ל, בחשיבת עתיד ארגונית מקובל בדרך כלל להגדיר את טווחי הזמן כך:

טווח מיידי: עד שנתיים מהיום. מה שיקרה בטווח זמן זה נקבע בדרך כלל ע"י החלטות קודמות, ולכן ברוב המקרים הוא מחוץ למסגרת ההתייחסות של חשיבת עתיד.

טווח קצר: 2 עד 5 שנים. חשיבת עתיד בטווח זה בדרך כלל מציבה את הארגון בעמדה דומה לארגונים אחרים בשוק. זהו טווח הזמן האופייני לתוכניות אסטרטגיות של ארגונים שונים, בעיקר עסקיים. תואם "תוכניות חומש" הנקבעות בארגונים שונים.

טווח בינוני: 5 עד 25 שנים. זהו טווח הזמן המתאים לפיתוח חזון, השקעה במחקר ופיתוח, פיתוח כוח אדם בהתאם, וכו'. חשיבת עתיד בטווח זה בדרך כלל מייצרת לארגון יתרון יחסי לעומת ארגונים אחרים בשוק.

טווח ארוך: 25 עד 50 שנים. זהו טווח זמן שבו יש להביא בחשבון התפתחויות בלתי צפויות או "משבשות". חשיבת עתיד בטווח זה אופיינית יותר למדינות או ארגונים בינלאומיים גדולים.

טווח ארוך מאוד: מעל 50 שנים. בדרך כלל מחוץ לטווח חשיבת עתיד של ארגונים, ובו אי הוודאות גבוהה מאוד. עם זאת, ארגונים שונים צריכים לחשוב גם במונחי זמן כאלה, במיוחד כאשר השקעות במו"פ או בתשתיות צפויות להניב פירות בטווח זמן ארוך.

יודגש שוב: אלה אינן הגדרות קשיחות. בהחלט ייתכן שתיתקלו, למשל, במחקר שעוסק בטווח זמן של 7 שנים ומגדיר אותו כ"קצר".

התרשים הבא מציג את אופקי הזמן לפי הגישה של Future Today Institute. התרשים ממחיש איך טווח האפשרויות נפתח יותר ככל שאנו מנסים להסתכל רחוק יותר אל העתיד, אך יחד עם זאת הזמינות של נתונים אמינים פוחתת ואי-הוודאות עולה. לפי הגישה המתבטאת בתרשים זה, המתאימה יותר לארגונים עסקיים, תכנון אסטרטגי נעשה לטווח של עד 5 שנים. פיתוח החזון מתאים בגישה זאת לאופק זמן שבין 5 ל-10 שנים, ומה שמעבר ל-10 שנים מתאפיין בשינויים מערכתיים "מערערים" ואי-וודאות גבוהה.

אופקי זמן בחשיבה אסטרטגית (מקור: Future Today Institute)