ערכה מתודולוגית:
חשיבת עתיד
ארגונית

כתב: ד"ר אהרון האופטמן

מסגרת תפישתית של חשיבת עתיד

המסגרת התפישתית של חשיבת עתיד מושתתת על שישה תחומי ליבה. כל אחד מהתחומים הללו כולל מספר תהליכים, כפי שיובהר בהמשך.

תחומי הליבה בחשיבת העתיד

תחומי הליבה של חשיבת העתיד הם: מנהיגות, מסגרת עבודה, סריקה, חיזוי, חזון, תכנון.  אפשר להתייחס לתחומים גם כשלבים בתהליך של חשיבת עתיד. שני התחומים הראשונים (מנהיגות ומסגרת עבודה) הם "מעטפת ארגונית" הדרושה כתנאים מקדימים לביצוע חשיבת עתיד בארגון.

 

ארבעת התחומים הבאים (סריקה, חיזוי, חזון ותכנון) הם כבר תחומי פעילויות הליבה של חשיבת העתיד בפועל.

 

הטבלה הבאה מציגה את ששת התחומים ומבהירה בקצרה את המהות והתפקיד של כל אחד מהם:

 

תחומי הליבה בחשיבת עתיד

לפי גישת חלק מהמומחים, לכל הנ"ל צריך להוסיף תחום/שלב נוסף, והוא פעולה (Acting), שמהותו יישום בפועל של התכנון, מימוש התוכניות שגובשו וכן מיסוד החשיבה האסטרטגית בארגון.

 

כאמור, כל אחד מהתחומים נשען על מספר תהליכים  – שלושה עד חמישה בכל תחום. התהליכים האלה מגדירים  מה צריך לעשות כדי לממש את התפקיד של כל אחד מהתחומים. הם אינם מפרטים איך עושים את זה. ה"איך" שייך למאגר השיטות הספציפיות לחשיבת עתיד.

 

התהליכים מתמקדים ב"מה צריך לעשות" ולא ב"איך עושים" מכיוון שהשיטות ליישום בפועל של תהליך מסוים יכולות להשתנות בהתאם לנושא ולסביבת הפעילות. לשאלת ה"איך" נגיע בבוא העת, בדיון על מגוון השיטות העומדות לרשותם של העוסקים בחשיבת עתיד. בפסקה הבאה נפרט את התהליכים בכל תחום.

התהליכים הננקטים בכל תחום מתחומי הליבה של חשיבת עתיד

תחום המנהיגות (Leadership) כולל את חמשת התהליכים הבאים:
1. שיתוף אנשים בפעולות מחושבות כדי ליצור באופן יזום (פרואקטיבי) את העתיד שבחרו.
2. יצירת סביבה מתאימה לצפיית שינויים מבעוד מועד, אימוץ שינויים חיוביים, ותגובה יצירתית לשינויים שליליים.
3. הקדשת מאמץ להעביר לחברי הארגון באופן ברור את המטרות, התוצאות וההשלכות של פעילויות חשיבת העתיד.
4. יצירת סביבה ותהליכים ההופכים את התובנות מחשיבת העתיד לפעולה.
5. הכרת המרכיבים התרבותיים והמודלים המנטאליים הפועלים בארגון, וכיצד הם משפיעים על החלטות ארגוניות.

תחום מסגרת העבודה (Framing) כולל שלושה תהליכים:
1. זיהוי שאלות היסוד והסוגיות הממשיות המניעות את הפרויקט של חשיבת עתיד בארגון.
2. הגדרת יעדים מדידים ומתועדים שיש לגביהם הסכמה בקרב בעלי העניין.
3. מעקב אחר התקדמות לעבר היעדים ומיסגור מחדש של שאלות היסוד והסוגיות, מול שינויים חיצוניים לפרויקט חשיבת העתיד.

תחום הסריקה (Scanning) כולל את חמשת התהליכים הבאים:
1. מיפוי השטחים והנושאים שבהם התהליך צריך לעסוק
2. איסוף מידע רלוונטי ממגוון של מקורות אמינים
3. זיהוי סימנים שעשויים לאותת על שינויים קרבים שישפיעו על סביבת הפעילות של הארגון
4. שילוב מידע חיצוני ופנימי למסגרת משותפת ושפה משותפת
5. יצירת מאגר מידע שימושי ונגיש.

תחום החיזוי (Forecasting) כולל ארבעה תהליכים כדלקמן:
1. הפקת תובנה לגבי רעיונות או נושאים מפציעים, בעקבות צבירה מסודרת של מידע רלוונטי.
2. לקיחה בחשבון של מגוון רחב ככל הניתן של עתידים חלופיים המתקבלים על הדעת, בהערכת הברירות או ההחלטות המשפיעות על הארגון.
3. זיקוק ופירוט של עתידיים חלופיים מתקבלים על הדעת, שבהם יתמקדו שיקולי הארגון
4. תיקוף החיזוי לצורך יצירת מערכת (סט) משולבת של עתידים חלופיים אמינים וקוהרנטיים.

תחום החזון (Visioning) כולל את ארבעת התהליכים הבאים:
1. הצפה והכללה של יעדים, ערכים ושאיפות של חברים בארגון ובעלי עניין.
2. הצגת הנחות היסוד, האמונות והערכים התומכים, ומרכיבים נוספים, אשר יוצרים את התרבות של הארגון.
3. ניסוח התרומה הייחודית שמעצבת את השקפת הארגון בהתקדמותו לעבר העתיד הרצוי.
4. בניית החזון בצורה מעוררת השראה ומוטיבציה, המהדהדת את התחושות והמחשבות של אלה שאמורים לפעול לאור החזון.

לבסוף, תחום התכנון (Planning) כולל ארבעה תהליכים כדלקמן:
1. זיהוי המשמעויות וההשלכות של עתידים חלופיים ופעולות חלופיות.
2. חקירה של מגוון אסטרטגיות פוטנציאליות.
3. בחירה ודיוק של אסטרטגיה המפיקה את המירב מההתקדמות לקראת החזון הארגוני.
4. פיתוח תוכנית לטיפול בפעילויות, בתהליכים, בכישרונות ובתקשורת הנדרשים להשגת האסטרטגיה.