בחירת השיטה, או תמהיל השיטות, תלויים כמובן בצורכי הארגון, בציפיות של הארגון מ"תרגיל" חשיבת העתיד, ובמה שנראה לו כהישג הרצוי של פעילות זאת. לשם כך נדרשת היכרות, ולו בסיסית, עם סוגי השיטות ומגוון השיטות. בדרך כלל ע"י עיון בשיטה מסוימת והכרת מאפייניה אפשר להתרשם האם היא עשויה להתאים להשגת התוצאות שהארגון מצפה להשיג בחשיבת העתיד שהוא יוזם. יש לזכור גם שפרויקט של חשיבת עתיד יכול לכלול כמה שלבים (בהתאם למורכבות, לצרכים, וגם בהתאם למשאבים שהארגון מעוניין ויכול להקדיש).

בין הקריטריונים שצריך להביא בחשבון כשבוחנים עד כמה שיטה מסוימת עשויה להתאים: האם השיטה מבוססת על ידע של מומחים? האם הארגון יוכל "לגייס" את המומחים המתאימים? האם השיטה מבוססת על השתתפות של אנשים רבים ואינטראקציה ביניהם? האם השיטה מבוססת על ניתוח של נתונים כמותיים, ואם כן, האם ניתן להשיגם?

בחירה ראשונית של השיטה/השיטות צריכה להיעשות בשלב התכנון של פרויקט חשיבת העתיד בארגון. היא צריכה לקחת בחשבון, כאמור, את הציפיות מהתוצאות, והיבטים חשובים נוספים כמו משך הזמן שיוקדש לפעילות, מגבלות של משאבים, זמינות של בעלי עניין, וכו'. עם זאת, התהליך יכול להיות אבולוציוני, ותוך כדי הפעילות אפשר לדון באילו שיטות יהיה רצוי להשתמש לאורך הדרך ובשלבים הבאים, אם יוחלט עליהם.

בבחירת השיטות יכולה לסייע ההבחנה בין הפונקציות השונות שיבואו לידי ביטוי בשלבים השונים של פרויקט חשיבת העתיד, או במסלולים השונים הקשורים לצרכי הארגון, כפי שנסקרו בפרק 2 וכפי שנראה בהמשך.

לפני כן, יהיה מועיל להסתכל על השיטות השונות ב"מבט על" אשר יאפשר התרשמות הן מהמגוון והן מהמאפיינים המיוחדים שלהן. לשם כך נציג בפסקה הבאה מספר אופנים עיקריים לסיווג ומיפוי של שלל השיטות.