שלב ראשון בדיון על קלפים פרועים במסגרת חשיבת עתיד ארגונית הוא, כמובן, הצפת רעיונות לקלפים פרועים שעשויים להיות בעלי עניין לארגון ועשויים לאתגר את החשיבה הארגונית.

אפשר לעשות זאת במסגרת סיעור מוחות, בו מעודדים את המשתתפים להפעיל את דמיונם ולהעלות רעיונות "פרועים". במקרים רבים זה עלול להתגלות כדבר פחות פשוט מכפי שזה אולי נשמע. על כן, יהיה מועיל להכיר מספר טכניקות ומקורות השראה שאפשר להיעזר בהם.

• "טריגר" לחשיבה:

אפשר לשאול כל משתתף/ת (רצוי מראש, כהכנה לקראת סיעור המוחות):

"מה עשוי לקרות (רצוי בתחום המומחיות שלך) שיפתיע אותך מאוד אם אכן יקרה?"

• שיטת שינוי דרסטי של מגמות:

הרעיון הוא להתייחס למגמה קיימת ומוכרת (ורלוונטית לארגון), ולדמיין שינוי חד ובלתי צפוי שלה (היפוך מוחלט, עצירה, עלייה חדה וכו') – גם אם זה נראה לכאורה כבלתי מתקבל על הדעת. אם שינוי המגמה נתפש כבעלי סבירות נמוכה (אבל לא בלתי אפשרי), וההשפעה שלו תהיה עצומה – אז גילינו קלף פרוע פוטנציאלי.

• שימוש בטכניקות של חשיבה המצאתית. לדוגמה, "שיטת ההחסרה":

בשיטה זאת מסתכלים על מרכיבים חשובים שונים במערכת (זה יכול להיות הארגון עצמו, או מערכת הקשורה לפעילות הארגון), ומדמיינים שאחד המרכיבים הוסר. איך המערכת תושפע? איך הארגון יושפע? האם ההחסרה תגרום לנזק, או אולי דווקא לתועלת? אם החסרת אותו מרכיב נתפשת כבעלת סבירות נמוכה (אך לא בלתי אפשרית), ועם זאת בעלת השפעה גדולה – הרי שגילינו קלף פרוע פוטנציאלי. דוגמאות (כחומר למחשבה) בתחום החינוך: "החסרת" המורים מבית הספר (בי"ס ללא מורים בשר ודם). או "החסרת" חלק ממשרד החינוך, או ביטול המשרד כולו.

• הסתייעות בכוחות מניעים, או "צירי אי-וודאות":

בפרק 3 תוארה שיטה לבניית תרחישים בעזרת צירי אי-וודאות. לכל ציר יש שני מצבים, וארבע שילובים של המצבים יוצרים מייד ארבעה תרחישים. לפעמים אחד השילובים נראה כבלתי הגיוני, ואז, ביישום הרגיל של השיטה, התרחיש הנובע משילוב כזה נפסל. אך במסגרת חיפוש רעיונות לקלפים פרועים הרעיון כאן הוא להתמקד דווקא באותם שילובים "בלתי סבירים" (לכאורה) של מצבי הצירים. אם שילוב כזה נתפש כבעל סבירות נמוכה (אך לא בלתי אפשרי) והשפעה פוטנציאלית רבה – ייתכן ש"עלינו" כך על קלף פרוע הראוי להתייחסות.

• הסתייעות באנליזה מורפולוגית:

זאת בעצם הרחבה של הסעיף הקודם, והרעיון דומה. באנליזה מורפולוגית משתתפים יותר משני כוחות מניעים שלכל אחד מהם יותר משני מצבים. כך נוצרים (פוטנציאלית) תרחישים רבים שבגישה הרגילה חלק מהם נפסלים בגלל "חוסר קונסיסטנטיות" או "אי סבירות". מנקודת מבט של קלפים פרועים, דווקא השילובים ה"לא הגיוניים" הללו עשויים להיות מקור מעניין לקלפים פרועים.

• אנלוגיות לאירועי עבר:

הרעיון הוא לזהות אירועים מפתיעים שקרו בעבר, ובהשראתם לחשוב על אנלוגיות למצב בהווה או בעתיד

• יצירות מדע בדיוני כמאגר רעיונות:

כאמור, יצירות מדע בדיוני הן מאגר גדול של תרגילי חשיבה יצירתית על אירועים מפתיעים ("מה יקרה אם...").  אפשר להסתייע ביצירות אלה כמקור השראה לקלפים פרועים פוטנציאליים.

• רעיונות שכבר חשבו עליהם:

הסתייעות ברשימות של קלפים פרועים שכבר חשבו עליהם, והמוזכרים בפרסומים שונים בתחום חקר עתידים. ייתכן שיתגלה ביניהם אירוע שיכול לעניין את הארגון.

כזכור, בשיטת "הלכה לאחור" נקודת המוצא היא מצב עתידי (בדרך כלל, עתיד רצוי לארגון) וממנו הולכים "אחורה בזמן" וקובעים שורת אירועים או צעדים לאורך ציר הזמן, המובילים אל אותו מצב עתידי. יש שתי זיקות אפשריות בין השלכה לאחור לבין קלפים פרועים: ראשית, תהליך יצירתי של ההשלכה לאחור עשוי להוביל לזיהוי של קלפים פרועים פוטנציאליים שייתכן שיצטרכו להתרחש כדי להניב את המצב העתידי שהיווה את נקודת המוצא.

שנית, אפשר להגדיר קלף פרוע כמצב העתידי שממנו מתחילים. במקרה זה אפשר לשאול מה צריך לקרות על ציר הזמן כדי שהקלף הפרוע יממש – אם לצורך זיהוי של "איתותים חלשים" ואם לצורך פעולות יזומות של הארגון שתכליתן להגשים את הקלף הפרוע (אם הוא רצוי) או למנוע אותו (אם אינו רצוי).