שם המתודה: סיעור מוחות על קלפים פרועים

מטרת השימוש במתודה

העלאת רעיונות לקלפים פרועים, הערכה ותיעדוף

הערכת זמן נדרש להעברת המתודה

60 דקות

מספר משתתפים

5 עד 16 (אינדיקטיבי)

מילות מפתח

חשיבת עתיד ארגונית

"קלפים פרועים" הם אירועים עתידיים פוטנציאליים בעלי סבירות נמוכה מאוד (לפחות כפי שהם נתפשים כיום ע"י רוב בני האדם), אך השפעתם עצומה אם יתרחשו. דיון על קלפים פרועים יכול לתרום לפיתוח מדיניות חסינה יותר לאירועים מפתיעים, ולזיהוי סימנים מקדימים שמעקב אחריהם עשוי לספק התרעה מוקדמת על קלפים פרועים העומדים להתרחש.

שלבי העבודה עם המתודה

1. מבוא: הסבר על קלפים פרועים ומטרת הפעילות

2. הגדרת מסגרת החשיבה: מהי קבוצת המטרה שעבורה יזוהו קלפים פרועים שישפיעו עליה במיוחד? האם הכוונה להשפעה על הארגון כארגון? על חברי הארגון כפרטים? על המסגרת בה פועל הארגון (מדינה, אזור גיאוגרפי, עיר, מגזר וכו')? וכו'.

3. העלאת רעיונות לקלפים פרועים. אפשר להסתייע בטכניקות הבאות:

• "טריגר" לחשיבה:

כל משתתף/ת מתבקש לענות על השאלה: מה עשוי לקרות (רצוי בתחום המומחיות שלך) שיפתיע אותך מאוד אם אכן יקרה"

• שינוי דרסטי של מגמות:

הרעיון הוא לדמיין שינוי חד ובלתי צפוי במגמה קיימת (היפוך מוחלט, עצירה, עלייה חדה וכו') – גם אם זה נראה לכאורה כבלתי מתקבל על הדעת. אם השינוי נתפש כבעלי סבירות נמוכה (אבל לא בלתי אפשרי), וההשפעה שלו תהיה עצומה – זה עשוי להיות קלף פרוע פוטנציאלי.

• טכניקות של חשיבה המצאתית. לדוגמה, "שיטת ההחסרה":

מסתכלים על מרכיבים חשובים שונים במערכת (זה יכול להיות הארגון עצמו, או מערכת הקשורה לפעילות הארגון), ומדמיינים שאחד המרכיבים הוסר. אם הסרת אותו מרכיב נתפשת כבעלת סבירות נמוכה (אך לא בלתי אפשרית), ועם זאת בעלת השפעה גדולה – הרי שגילינו קלף פרוע פוטנציאלי.

• הסתייעות בכוחות מניעים, או "צירי אי-וודאות":

לכל ציר יש שני מצבים, ובבניית תרחשים ארבעה שילובים של המצבים יוצרים מייד ארבעה תרחישים. לפעמים אחד השילובים נראה כבלתי הגיוני, ואז, ביישום הרגיל של השיטה, התרחיש הנובע משילוב כזה נפסל. אך במסגרת חיפוש רעיונות לקלפים פרועים הרעיון הוא להתמקד דווקא באותם שילובים "בלתי סבירים" (לכאורה) של מצבי הצירים.

• הסתייעות באנליזה מורפולוגית:

זאת בעצם הרחבה של הסעיף הקודם, והרעיון דומה. באנליזה מורפולוגית משתתפים יותר משני כוחות מניעים שלכל אחד מהם יותר משני מצבים. כך נוצרים (פוטנציאלית) תרחישים רבים שבגישה הרגילה חלק מהם נפסלים בגלל "חוסר קונסיסטנטיות" או "אי סבירות". מנקודת מבט של קלפים פרועים, דווקא השילובים ה"לא הגיוניים" הללו עשויים להיות מקור מעניין לקלפים פרועים.

• אנלוגיות לאירועי עבר:

הרעיון הוא לזהות אירועים מפתיעים שקרו בעבר, ובהשראתם לחשוב על אנלוגיות למצב בהווה או בעתיד

• יצירות מדע בדיוני כמאגר רעיונות:

יצירות מדע בדיוני הן מאגר גדול של תרגילי חשיבה יצירתית על אירועים מפתיעים ("מה יקרה אם...").  אפשר להסתייע ביצירות אלה כמקור השראה לקלפים פרועים פוטנציאליים.

• רעיונות שכבר חשבו עליהם:

הסתייעות ברשימות של קלפים פרועים שכבר חשבו עליהם, והמוזכרים בפרסומים שונים בתחום חקר עתידים. ייתכן שיתגלה ביניהם אירוע שיכול לעניין את הארגון.

4. זיהוי ראשוני של השפעות: עבור כל קלף פרוע שואלים מה תהיה ההשפעה העיקרית, ועל מה.

5. הערכה פרטנית של כל קלף פרוע שזוהה:

הערכת הקלפים הפרועים ע"י חישוב מדד ההשפעה הכולל ((Impact Index וקביעת גורם האיכות.

מדד ההשפעה הכולל הינו סכום של שבעה מרכיבים (גורמי השפעה – impact factors ),  אשר מתייחסים לשלושה היבטים עיקריים: מערכות אנוש, השלכות, וקצב השינויים.

לכל גורם השפעה נותנים ערך מספרי (בדרך כלל מ-1 עד 4)

להלן שבעת גורמי ההשפעה – Impact Factors  :

V = פְּגִיעוּת (Vulnerability). עד כמה הפרט או הקבוצה פגיעים לשינויים שיחולל הקלף הפרוע? מערכת פגיעה תתקשה "לחזור לעצמה". מערכת חסינה תוכל להסתגל בקלות לשינויים.

דירוג מוצע: 1=נמוכה, 2 = בינונית    3=גבוהה,   4 = גבוהה מאוד.

T = עיתוי (Timing). באיזה טווח זמן עשוי להתחולל הקלף הפרוע? בטווח המיידי? הארוך? הארוך מאוד? ההנחה היא שקל יותר להתמודד עם אירועים שסביר שיקרו בעוד הרבה זמן (בהנחה שלא נתכחש להם). מצד שני, יש אירועים שהשפעתם עלולה להיות חמורה יותר דווקא אם יקרו מאוחר יותר. למשל, קריסת האינטרנט: ההשפעה תהיה חמורה יותר היום מאשר לפני 20 שנה, ובעוד 10 שנים תהיה חמורה הרבה יותר מהיום.

דירוג מוצע: 1= מיידי/קצר   2=בינוני  3=ארוך   4=ארוך מאוד.

OP = התנגדות (Opposition). האם יש אנשים או קבוצות שיתנגדו לשינוי? או יתמכו בשינוי? הדבר יכול לשנות את מהירות ההשפעה או ההסתגלות. אם יש קבוצות מזוהות שיפעלו בעוצמה נגד השינוי, תקופת המעבר או ההסתגלות תתארך.

דירוג מוצע: 1= התנגדות מעטה,  2= התנגדות רבה, 1- = תמיכה מעטה,  2- = תמיכה רבה

P = עוצמה (Power). באיזו רמה האירוע ישפיע על הפרט? ככל שהקלף הפרוע קרוב יותר לנושאים קיומיים (כאמור בסעיף הקודם), כך מדד העוצמה גדול יותר.

דירוג מוצע: 1= משמעות נמוכה לגבי הפרט   4= משמעות קיומית

R = היקף ההשפעה (Reach). האם ההשפעה תהיה מקומית? לאומית? גלובלית?

דירוג מוצע:  1= השפעה מקומית בלבד,  4 =  השפעה עולמית

O = תוצאה (Outcome). הכוונה היא בעצם למידת אי-הוודאות המיוחסת לתוצאה של הקלף הפרוע. עד כמה התוצאה בלתי צפויה? התגובה לאירוע מסוים מושפעת מהאופן בו אנשים תופשים את התוצאה. ככל שאי הוודאות גדולה יותר, כך סביר יותר שאנשים יגיבו בצורה כאוטית ובלתי יעילה.

דירוג מוצע:  1 = התוצאה צפויה,    4 = התוצאה לגמרי בלתי צפויה (תגובה כאוטית)

ΔC = קצב השינוי (Rate of change). קלפים פרועים מגיעים מהר (גורם ההפתעה), ובדרך כלל מהר מדי עבור מערכות שלא מורגלות לתגובות מהירות לאירועים כאלה. גורם ההפתעה קשור מטבע הדברים לעובדה שהאירוע לא נצפה מראש ומן הסתם לא קדמו לו התרעות מוקדמות, ואם היו "איתותים חלשים" מן הסתם לא הבחינו בהם (או התעלמו מהם). או, אפילו אם הייתה התרעה כלשהי, האירוע גדול מדי והאינרציה של המערכות שאמורות להגיב גדולה מדי – וכתוצאה מכך היכולת להגיב ולהסתגל מהר קטנה מדי.

דירוג מוצע: 1= שינוי איטי מאוד (שנים),  4= שינוי מהיר מאוד (ימים)

I = מדד השפעה כולל - Impact Index.  זהו סכום גורמי ההשפעה הנ"ל:

I = V + T + OP + P + R + O + ΔC

אם לכל אחד מגורמי ההשפעה ניתן ערך בין 1 ל-4 (למעט OP, שיכול לקבל ערך ממינוס 2 עד פלוס 2), הרי שהערך המרבי של מדד ההשפעה הכולל הוא 26, והערך המינימלי הוא 4.

כדי להשלים את התמונה יש צורך בגורם נוסף, איכותני, שקובע האם השפעת הקלף הפרוע חיובית, שלילית, או מעורבת. זהו גורם איכות (Quality Factor), שיכול יכול להיות + (חיובי), - (שלילי), או  +/- (מעורב).

כך בסיכומו של דבר כל קלף פרוע מקבל ערך כמותי בצורת מדד ההשפעה הכולל (I ), בצירוף גורם האיכות. על סמך אלה אפשר לתעדף את הקלפים הפרועים, לצורך קביעת מדיניות של היערכות.

6. תיעדוף הקלפים הפרועים בהתאם למדד ההשפעה, גורם האיכות, ושיקולים נוספים שמשתתפים ימצאו לנכון להוסיף.

7. ניטור: עבור כל קלף פרוע, מזהים איתותים חלשים (לפחות אחד) שעשויים לרמז על עליית הסבירות להתרחשותו, ועל כן רצוי לעקוב אחריהם לאורך זמן.

8. מדיניות: הצעה ראשונית של צעדי מדיניות שיסייעו להיערכות לקלפים הפרועים שבראש סולם העדיפויות.

9. תובנות נוספות וסיכום

חשוב לעודד את המשתתפים לחשוב לא רק על קלפים פרועים שליליים (קטסטרופות) אלא גם על חיוביים ומועילים לארגון.

רשימת קלפים פרועים רלוונטיים לארגון, לפי סדר עדיפות מבחינת הצורך להיערך אליהם. תובנות ראשוניות לדרכי פעולה רלוונטיות. רשימת "איתותים חלשים" לצורך מעקב והתרעה מוקדמת.

• בניית תרחישים
• השלכה לאחור
• סריקת אופקים
• אופן עתידים

Fergnani A., Wild Cards: What They Are and How to Use Them in Futures & Foresight, 2021

Verne Wheelwright, Small Business Foresight, 2012

Schwartz, P. & Randall, D. (2007). "Anticipating Strategic Surprises", Chapter in F. Fukuyama (Ed.), Blindside - How to Anticipate Forcing Events and Wild Cards in Global Politics. Washington, D.C.: Brookings Institution Press

Hiltunen, E., “Was It a Wild Card or Just Our Blindness to Gradual Change?”, Journal of Futures Studies, November 2006, 11(2): 61 – 74

https://www.whatsnext.fi/infographic/

Taleb, N., The Black Swan: The Impact of the Highly Improbable. 2007”

A. Hauptman, K. Steinmüller, “Surprising Scenarios. Imagination as a Dimension of Foresight” Chapter in the book: Envisioning Uncertain Futures, Springer, 2018, https://doi.org/10.1007/978-3-658-25074-4_4

Project iKNOW: http://wiwe.iknowfutures.org/

John Petersen and Karlheintz Steinmueller, Chapter 10: Wild Cards, Futures Research Methodologies, Millennium Project, http://www.millennium-project.org/publications-2/futures-research-methodology-version-3-0/

Marcus Barber, “Wildcards – Signals from a future near you”, Journal of Futures Studies, Aug. 2006, https://jfsdigital.org/articles-and-essays/2006-2/vol-11-no-1-august/articles/wildcards-signals-from-a-future-near-you/