ליישום חשיבת עתיד בארגון אפשר להסתייע בעקרונות מודל הבשלות (פרק 2). ראשית, להבטיח מנהיגות חושבת עתיד (במיוחד מחויבות לפעילות מתמשכת) ומסגרת עבודה מתאימה (לרבות משאבים, יעדים מוסכמים, גורם אחראי, ושיח מתמשך). אלה יאפשרו ליזום איסוף "מודיעין על העתיד", גיבוש חזון, ובניית תוכניות מימוש. למידה משתפת תוך ערוב מספר אנשים גדול ככל אפשר חשובה להטמעת חשיבת עתיד. רשת, שפעילותה מתואמת ע"י גורם מוביל, עשויה להיות אפקטיבית יותר מיחידה ייעודית. חשוב לבסס קשרים גם עם רשתות שמחוץ לארגון.
אנשי מקצוע המעוניינים להקים פונקציית חשיבת עתיד בארגון, יכולים להיעזר בעשר שאלות שהם צריכים לדעת לענות עליהן. זאת בהנחה שתפקיד "העתידנים הארגוניים" הולך ומשתנה, מפונקציה פנים-ארגונית מוגדרת לפונקציה של תיווך (מול בעלי ידע שמחוץ לארגון).
ניהול פרויקט של חשיבת עתיד מחייב להגדיר מטרות, גורם אחראי, היקף ופרספקטיבה. ובהמשך: בחירת מתודולוגיה (שילוב שיטות מיטבי), לו"ז, מעקב והערכה. ייתכן שיהיה צורך להתגבר על חסמים כגון התנגדות וספקנות, אינרציה ארגונית, אי-יישום התוצאות ועוד. חשובה מודעות לדרכי התמודדות עם החסמים הללו.