נייר עמדה:
ערכת ארגון
מורכב מסתגל

כתבו: ד"ר עופר מורגנשטרן וד״ר עדי וגרהוף

2.2 מציאות חיצונית מורכבת ומשתנה

המציאות החדשה (The New Normal), שבתוכה פועלים ארגוני חינוך במאה ה-21, היא מציאות מורכבת ומשתנה המייצרת באופן מתמיד אתגרים והזדמנויות פדגוגיים וארגוניים חדשים עבור ארגוני חינוך. ארגוני חינוך נדרשים להתמודד באופן אפקטיבי עם אתגרי והזדמנויות מציאות זו כדי לספק חינוך רלוונטי ללומדים בהם. ניתן לאפיין את המציאות המורכבת והמשתנה באמצעות שני מודלים המשלימים זה את זה: מודל ה-VUCA המתאר את מאפייני המציאות המורכבת והמשתנה ומודל ה-STEEP המתאר את מגמות השינוי המתחוללות במציאות.

מודל VUCA  - מאפייני מציאות מורכבת ומשתנה

ראשי התיבות של מודל ה- VUCA [9] מייצגים ארבעה מאפיינים של המציאות המורכבת והמשתנה: תנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות. להלן תיאור קצר של כל אחד ממאפיינים אלו[10]:

  • תנודתיות  (Volatility)- מצב בו מתרחשים במציאות שינויים מהירים וחדים בקבועי זמן קצרים. אתגרים והזדמנויות שנוצרו בעבר לאורך זמן רב, מופיעים בסביבה כזו בפתאומיות וללא התרעה מוקדמת.
  • אי ודאות (Uncertainty)- מצב בו מחסור במידע מקשה על הבנה מדויקת של המציאות. הרצון לייצר ודאות עלול להוביל להנחה בעייתית כי מה שהיה הוא שיהיה ולהסתמכות יתר על ניסיון העבר כדי להחליט כיצד לפעול בהווה.
  • מורכבות (Complexity)- מציאות של ריבוי גורמים פעילים במציאות המקיימים ביניהם קשרי גומלין והשפעות הדדיות. מצב זה מאופיין בחוסר יכולת לבודד גורמים משפיעים או לבודד אתגרים נפרדים להתמודדות.
  • עמימות (Ambiguity)- מצב בו קיים מידע לגבי המציאות אך לא ניתן להבין באופן מלא את המשמעות של המציאות בתוכה מתפקד הארגון ושל ההשפעה האפשרית של אירועים עתידיים
  • עמימות

מציאות ה-VUCA היא המציאות הקבועה של המאה ה-21 (The New Normal) והיא מומחשת ביתר שאת בתקופות של משבר המתפתח במהירות, כדוגמת משבר הקורונה. ארגוני חינוך נדרשים להתאים עצמם להתנהלות אפקטיבית במציאות זו כדי להמשיך ולספק חינוך רלוונטי.

מודל STEEP  - סריקת מגמות שינוי

בנוסף לתנודתיות, אי ודאות, המורכבות והעמימות המאפיינים את המציאות החדשה, מתחוללות בה, באופן מתמיד, מגמות שינוי במגוון תחומי חיים המשפיעות על התנהלות ארגוני חינוך. ניתן לסרוק באופן שיטתי את המגמות במציאות המשתנה באמצעות שימוש במודל ה-[11]STEEEP המסווג את המגמות לקטגוריות של מגמות חברתיות (Social), טכנולוגיות (Technological), כלכליות (Economic), סביבתיות (Environmental), חינוכיות (educational) ופוליטיות (Political). להלן פרוט תחומי המציאות הכלולים בקטגוריות ה-STEEEP:

  • קטגוריית החברהכוללת גורמים תרבותיים ודמוגרפיים כגון: דת, סגנונות חיים, ערכים, תודעה בריאותית, דמוגרפיה וקצב גידול אוכלוסין, גילאים, קריירה, בטיחות, התנהגות הצרכן ופרסום.
  • קטגוריית הטכנולוגיהכוללת גורמים טכנולוגיים היכולים לייצר ערך או להסיר מחסומים המונעים ייצור ערך כגון: פעילות מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות, אוטומציה, תמריצים טכנולוגיים ושיעור השינוי הטכנולוגי, חדשנות, תקשורת, אנרגיה, תחבורה, תקנות פטנטים ומחזור החיים של מוצרים.
  • קטגוריית הכלכלה - כוללת גורמים כלכליים בתחום המאקרו כלכלה, בתחום הצרכנות, בתחום הארגוני עסקי ובתחום התעסוקה כגון: צמיחה כלכלית, שיעורי ריבית, שערי חליפין, שיעור אינפלציה, סחר בינלאומי, מיסים, חסכון, סובסידיות, זמינות מקומות עבודה, מקצועות וכישורים חדשים, יזמות וגורמים חברתיים.
  • קטגוריית הסביבהכוללת גורמים סביבתיים העוסקים בהתפתחויות סביבתיות בתחומים אקולוגיים כגון: מים, רוח, אדמה, מזון, אנרגיה, גורמים בחברה האנושית בעלי השפעה שלילית על הסביבה כגון זיהום וגורמים בתחום המאמץ ליצירת חברה אנושית בסביבה בת קיימא.
  • קטגוריית הפוליטיקהכוללת תקנות ממשלתיות ונושאים משפטיים, המגדירים את הכללים הפורמאליים והאי-פורמאליים לגבי יחידים וארגונים; התפתחויות פוליטיות המשפיעות על תחומים חברתיים, כלכלים וסביבתיים באמצעות תקנות לגבי איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שווקים פיננסיים ומסחר; חוקים התורמים ליציבות פוליטית באמצעות תקנות למונופולים, מדיניות מס, תקנות מחיר הגנת הצרכן, השיפוט ואיגודים מקצועיים, בריאות ובטיחות העובדים; גורמים אתיים ביחס לערכים חברתיים השולטים בהתנהגות עסקית.
  • קטגוריית החינוך – כוללת היבטים שונים של החינוך כגון: תוכניות לימודים, תכני לימוד, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, הערכה, מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות.

 

מגמות השינוי, המתחוללות בתחומי המציאות השונים, משתלבות יחדיו ליצירת תרחישים עתידיים אפשריים מהם נגזרים אתגרים והזדמנויות לחינוך. ארגוני חינוך נדרשים להתמודד עם האתגרים ולנצל הזדמנויות כדי לצמוח ולספק חינוך רלוונטי. ניתן לצפות ברשימות המלאות של מגמות האתגרים וההזדמנויות המופיעות באתר המכון לחקר עתידים בחינוך באמצעות הקישורים הבאים:

 

מגמות שינוי מרכזיות המשפיעות על הנהלות ארגונים

על פי דוח של חברת מקנזי, במציאות החדשה קיימות מספר מגמות שינוי מרכזיות המשפיעות על האופן בו צריכים מנהיגי ארגונים להתנהל[12]:

  • התגברות הקישוריות – התגברות הקישוריות משבשת מציאות קיימת ומקדמת חדשנות משבשת. היא מייצרת זרימת מידע חופשית העוקפת ומאתגרת היררכיות ארגוניות קיימות.
  • אוטומציה חסרת תקדים – התגברות האוטומציה מערערת את החשיבה הארגונית המכניסטית ואת מבני השליטה והחיזוי המסורתיים.
  • ירידה בעלויות פעולות - חסמי כניסה ועלויות לביצוע פעולות בקנה מידה רחב פוחתים וביורוקרטיה פנים ארגונית הופכת פחות אפקטיבית ממנגנוני שוק חופשי.
  • שינויים חברתיים יסודיים - לבני דור ה- Z ואילך יש שאיפות לקריירה שונה ביסודה הכוללות גיוון, למידה מתמדת, מנהיגות, קידום הזדמנויות, השפעה חברתית וניידות קריירה.