סריקת הספרות המקצועית בחיפוש אחר מתווי התנהלות ארגונית להתמודדות עם מציאות מורכבת ומשתנה מעלה מגוון תפישות ומודלים המייצגים היבטים שונים המשפיעים על יכולת ההתמודדות של ארגוני חינוך עם מציאות מורכבת ומשתנה. תפישה אחת, הארגון הלומד, שמה דגש על יכולת הסתגלות למציאות המשתנה בהתבסס על יכולת הלמידה הארגונית המתמדת (איור 4)^[19].

                      איור 4 – תפישת בית ספר כארגון לומד

תפישה נוספת, הארגון הזמיש, מתמקדת בפיתוח כישורי זריזות וגמישות ארגוניים המאפשרים לארגון להגיב במהירות לשינויים במציאות הנוכחית^{[20] [21]}. לעומתה, תפישת הארגון חושב העתיד מדגישה את הצורך בחקר עתידים ארגוני ובעיצוב עתיד רצוי לארגון, המאפשר לו להיערך מבעוד מועד למציאות העתידית^[22]. סקירת תפישות אלו מובילה למסקנה, שלמרות מיקודן השונה קיימים בהן מרכיבים דומים וחופפים. נדרשת תפישה מערכתית, המשלבת בתוכה את הגישות השונות ומתייחסת להיבטי המורכבות והדינמיות של המציאות הנוכחית והעתידית כדי לעצב ארגוני חינוך אנטי שבירים.