נייר עמדה:
ערכת ארגון
מורכב מסתגל

כתבו: ד"ר עופר מורגנשטרן וד״ר עדי וגרהוף

4.3 גישת ארגון כמערכת מורכבת מסתגלת

בתהליך סריקת הספרות זוהתה תפישת ארגון כמערכת מורכבת מסתגלת כתפישה מערכתית, השמה דגש על יכולת ההשתנות של הארגון כתפקוד מרכזי ולכן יכולה להוות בסיס לעיצוב ארגוני חינוך אנטי שבירים. תפישה ארגונית זו מתבססת על פרדיגמת המערכות המורכבות מסתגלות (Complex Adaptive Systems - CAS) .[23]לפי תפישה זו ארגון הוא מערכת אקולוגית חיה (אקו-סיסטם), שבעלי העניין הפועלים בה מקיימים קשרי גומלין מורכבים כדי להשיג ביחד תפקוד מערכתי מיטבי. מערכת אקולוגית, פתוחה, מתפתחת ודינמית, יכולה להסתגל ולהתאים את תפקודה למציאות המורכבת והמשתנה. זאת, בניגוד לתפישה מסורתית של אגו-סיסטם, הרואה בארגון מכונה בעלת התנהלות היררכית וסמכותנית, שתוכננה ונבנתה לביצוע אפקטיבי ויעיל של תפקוד מסוים וקבוע שהוגדר מראש (איור 5). זוהי תפישה מערכתית המתייחסת לכל ההיבטים הרלוונטיים במציאות הארגונית החיצונית והפנימית, הנוכחית והעתידית. תפישת ארגון כמערכת מורכבת מסתגלת נחקרת בספרות עבור ארגונים בכלל[24] [25] וארגוני חינוך בפרט[26] [27].

 

איור 5 –  גישת אקו-סיסטם לעומת גישת אגו-סיסטם[28]

 

מאפייני ארגון מורכב מסתגל

ארגון המתנהל כמערכת מורכבת מסתגלת כולל מספר מאפיינים מרכזיים, המתייחסים למבנה הארגון, לאופן התנהלות בעלי העניין הפועלים בו ולאופן השתנותו (איור 6) [29]:

 

איור 6 – מאפייני ארגון מורכב מסתגל

  • ביזור השליטה ואוטונומיה – בארגון מורכב מסתגל השליטה מבוזרת ומאפשרת אוטונומיה לבעלי העניין הפעלנים כדי לקיים תהליכי התארגנות עצמית שיובילו להתהוות של דפוסים ארגוניים חדשים "מלמטה למעלה".
  • בעלי עניין פעלנים – ניתן להבין ארגון מורכב מסתגל כקבוצה של בעלי עניין פעלנים, המקיימים ביניהם מערכת של קשרים ויחסי גומלין דינמיים. בעל עניין יכול להיות ארגון, מחלקה, צוות או אדם השייכים לארגון או גורם חיצוני המעורב בפעילות הארגון. פעלנות של בעלי העניין מתבטאת בכך שהם מגדירים באופן עצמאי מטרות ויוזמים ומבצעים פעילויות להשגתן.
  • התפתחות משולבת – בארגון מורכב מסתגל, בעלי העניין הפעלנים מתפתחים יחדיו דרך קיום יחסי גומלין המשלבים תחרותיות ושיתופיות. לכן, הבנת ההתנהלות של הארגון המורכב מסתגל, אינה מתמקדת רק באופן בו פועל כל בעל עניין בנפרד אלא גם בהבנת מכלול יחסי הגומלין התחרותיים והשיתופיים בין בעלי העניין.
  • אי ליניאריות – בארגון מורכב מסתגל לא תמיד מתקיים קשר לינארי בין "סיבה" ל"תוצאה" ולכן קשה לחזות מראש תוצאות של התערבות (איור 7). תופעת האי ליניאריות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: סיבות מזעריות יכולות להוביל לתוצאות דרמטיות כפי שמראה "אפקט הפרפר"; תוצאה אחת יכולה לנבוע מכמה סיבות; סיבה אחת יכולה להוביל לכמה תוצאות; תהליכים, המתחילים בתנאים כמעט זהים, יכולים להתפתח בכיוונים שונים לחלוטין, כתלות בשוני המזערי של תנאי הפתיחה שלהם.

איור 7  - תהליך לינארי מול תהליך לא לינארי [30]

  • קושי בחיזוי – קיים קושי לחזות בפרטנות ובדיוק את התנהלות הארגון המורכב מסתגל בגלל התלויות ההדדיות בין בעלי העניין והאי-ליניאריות של הארגון. עם זאת ניתן עדיין למצוא סדר מובנה בארגון מורכב מסתגל כאשר מנתחים את פעילותו באמצעות חשיבה מערכתית החודרת דרך המורכבות וחושפת את המבנים הבסיסיים מחוללי השינוי.
  • יכולת הסתגלות – ארגון מורכב מסתגל הוא ארגון בעל יכולת התאמה, כלומר מסוגל ללמוד מהניסיון ולהסתגל במהירות לתנאים חדשים ובלתי צפויים בתהליך אבולוציוני (איור 7). יכולת זו מבוססת על האוטונומיה הניתנת לבעלי העניין הפעלנים בארגון, בעלי עניין אלו מגיבים לשינויים במציאות ומייצרים מגוון של דפוסי פעולה, חדשים ושונים באיכותם, להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות הנגזרים ממנה. דפוסי הפעולה החדשים נבחנים הלכה למעשה בשטח והמתאימים ביניהם שורדים, בתהליך של ברירה טבעית ונבחרים על ידי הארגון. דפוסי הפעולה, ששרדו ונבחרו, מאומצים על ידי הארגון והופכים לדפוסים ארגוניים.

 

איור 8 - תהליך הסתגלות אבולוציוני בארגון מורכב מסתגל  [31]

  • התארגנות עצמית - בארגון המורכב מסתגל בעלי העניין הפעלנים מתארגנים באופן עצמאי ליצירת שיתופי פעולה כדי להתמודד עם אתגרים והזדמנויות, הנגזרים מהמציאות המשתנה. תהליך ההתארגנות העצמית מאפשר לארגון להשתנות באופן תדיר ולהסתגל למציאות במגוון דרכים שקשה לחזותן מראש. תהליך ההתארגנות העצמית (איור 9) מתחיל בביזור השליטה ומתן אוטונומיה לבעלי העניין המפחיתים את רמת הסדר במערכת ומגבירים את חופש פעולה לבעלי העניין. דבר זה מאפשר לבעלי העניין ליזום ולהתארגן באופן עצמאי לשיתופי פעולה. ההתארגנות העצמית יכולה להתבצע בגישה אי פורמלית וספונטנית ללא משימה ממוקדת מראש, ללא קריטריון מוסכם לבחירת המשתתפים וללא מבנה סדור של דיון, כדי לעורר צמיחה של רעיונות ספונטניים ויצירתיים ולהגביר הסיכוי לחדשנות[32]. לחילופין, ניתן לנקוט בגישה מובנית לקידום התארגנות עצמית השמה דגש על עיצוב מדיניות, מבנים ארגוניים ופרקטיקות המעודדים התארגנות עצמית כגון: מצפן ארגוני מנחה, אקו-סיסטם ארגוני תומך, אוטונומיה לבעלי העניין לבחור את דרכם הייחודית, שיתוף של כלל בעלי העניין בארגון ועוד. שיתופי הפעולה הללו מייצרים זרימות מידע חדשות במערכת ולולאות משוב חיובי המייצרות דפוסים חדשים אטרקטיביים ומועילים. דפוסי פעולה חדשים ואטרקטיביים אלו מושכים בעלי עניין נוספים המאמצים אותם והם הופכים בהדרגה לדפוסי פעולה כלל ארגוניים.

 

איור 9  - תהליך ההתארגנות העצמית לשיתופי פעולה [33]

  • התהוות – ההתארגנות העצמית של הגורמים הפעלנים בארגון המורכב מסתגל, מייצרת, בתהליך של מ"למטה למעלה", דפוסים מקומיים, שהמוצלחים שביניהם מאומצים על ידי הארגון והופכים להיות דפוסים ארגוניים חדשים. זאת בניגוד לתהליך המתקיים בארגונים מסורתיים של יצירת דפוסים ארגוניים חדשים מ"למעלה למטה" באמצעות הנחיות מרכזיות של ההנהלה (איור 10)

 

איור 10  - תהליך ההתהוות לעומת תהליך היררכי [34]

  • הימצאות על סף הכאוס - הארגון המורכב המסתגל נמצא באופן מתמיד במצב של "סף הכאוס", שהוא מצב ביניים בין יציבות קפואה ומנוונת לבין פעילות כאוטית ובלתי נשלטת. במצב "סף הכאוס" שזורים יחד יציבות ואי יציבות, שגרה וחידוש, סדר ואי סדר. זהו מצב נזיל, המניע תהליכי התארגנות עצמית והתהוות בארגון, המקדמים יצירתיות וחדשנות ומייצרים מבנים, תהליכים, צירופים וקשרים חדשים.

 

לסיכום, מאפייני הארגון המורכב מסתגל תומכים בתהליך של צמיחה והתאמה למציאות המשתנה, המתנהל מ"למטה למעלה" (איור 11). בעלי העניין בארגון מקבלים אוטונומיה המאפשרת להם לפעול, מתוך מוטיבציה פנימית ובאופן התואם את רצונותיהם ושאיפותיהם. הם מתארגנים באופן עצמאי ברשתות המייצרות שיתופי פעולה ומידע רוחביים בארגון. רשתות אלו מועצמות באמצעות לולאות משוב חיובי ומייצרות דפוסי פעולה מקומיים חדשניים ואטרקטיביים כמענה לאתגרי והזדמנויות המציאות המשתנה. הארגון מזהה דפוסי פעולה אטרקטיביים מקומיים ומאמץ אותם בהיקף נרחב כדפוסים ארגוניים.

 

איור 11  - תהליך הצמיחה וההתאמה בארגון מורכב מסתגל [35]