הצורך בעדכון המצפן הארגוני

המציאות המורכבת והמשתנה, הנוכחית והעתידית, מחייבת את ארגוני החינוך לעדכן את המצפן הארגוני שלהם מעת לעת כדי להמשיך ולספק חינוך רלוונטי. שינויים וחידושים, המשפיעים על המצפן הארגוני, מתחוללים לא רק במציאות החיצונית למערכת החינוך אלא גם בתוך ארגוני החינוך עצמם. שינויים חיצוניים ופנימיים אלו דורשים הטמעת מרכיבים חדשים במצפן הארגוני, באופן סינרגטי עם המרכיבים שכבר קיימים בו. תהליכי עדכון אלו מסייעים, הן לשימור חזון ארגוני ארוך טווח עדכני ובר קיימא והן לשימור הזמישות הארגונית לזיהוי ומתן מענה אפקטיבי ומהיר לשינויים המתרחשים בהווה. הם מבוססים בראש ובראשונה על יכולת ארגון החינוך לבצע סריקת אופקים של המציאות הפנימית והחיצונית, הנוכחית והעתידית.

סריקת אופקים

קושי מרכזי העומד בפני ארגון חינוך מורכב מסתגל הוא ההתמודדות עם חוסר המידע על פעילויות ושינויים בסביבה האי ודאית בה הוא פועל. כדי להתמודד עם אתגר זה על ארגון החינוך להקים ולנהל מנגנון לסריקת אופקים, כדי לנטר, לזהות ולנתח, באופן מהיר מידע על אירועים ומגמות בסביבה ולגזור מתוכם אתגרים והזדמנויות בעלי השפעה פוטנציאלית על פעילות הארגון^[43]. סריקת האופקים מתמקדת הן באיסוף וניתוח מידע פנים ארגוני, כגון מידע העוסק במורים, בתלמידים, בקשרים אישיים ואינטראקציות ובפעילויות ארגוניות והן באיסוף וניתוח של מידע חיצוני סביבתי, המתמקד בהורים, באיגודי מורים וארגונים חינוכיים אחרים, במדיניות החינוך הלאומית, ובמגמות חינוכיות וכלליות (STEEEP) גלובליות ומקומיות.

ארגון החינוך יכול לבצע סריקת אופקים באופן ישיר או להיעזר בתוצרי סריקת אופקים, אותה מבצעים ומפרסמים באופן עיתי יחידות מטה ייעודיות במשרד החינוך כגון מערך המו"פ. תדירות ביצוע הסריקה התקופתית משתנה בהתאם לרמת המורכבות והתנודתיות של המציאות. הסריקה יכולה להיות סריקה שגרתית פסיבית שמטרתה יצירת תמונת מצב עדכנית מול מאפיינים שהוגדרו מראש או סריקה אקטיבית שמטרתה חיפוש פתרונות לאתגרים ספציפיים.

כדי לבצע סריקת אופקים בעצמו על ארגון החינוך לבנות מערך חיישנות מתודולוגי, אנושי וטכנולוגי לניטור ואיסוף המידע הנדרש על הסביבה החיצונית והפנימית. מערך זה יכול לכלול שאלונים, קבוצות מיקוד, עידוד בעלי עניין לדווח בשוטף על מגמות, אירועים, תובנות ולקחים, איתור מחקרים העוסקים במגמות המשפיעות על החינוך, שיתופי ידע עם ארגוני חינוך אחרים וגורמי חיצוניים ועוד. על ארגון החינוך לתכנן תהליכי איסוף יעילים מבוססי טכנולוגיה ולאגור באופן ממוחשב את המידע שנאסף, באופן המאפשר אחזור בהמשך.

את המידע שנאגר יש לנתח כדי להפיק תובנות ולקחים כבסיס לקבלת החלטות ופעולה. יכולת חשובה, שעל ארגון החינוך לפתח בהקשר זה, היא יכולת זיהוי הדפוסים העולים מהמידע, המאפשרת לגזור את האתגרים וההזדמנויות מתוך המידע שנאסף. זיהוי דפוסים משמעותיים יכול להתבצע על ידי השוואה לניסיון העבר או על ידי ביצוע תהליכי חשיבת עתיד. דפוסים שכדאי לנסות לחשוף הם דפוסים לא ליניאריים, כגון אלו שבהם אירועים קטנים מובילים לתוצאות משמעותיות או שבהם אירועים גדולים מביאים לתוצאות קטנות ולא משמעותיות. ניתן לזהות דפוסים חדשים ורלוונטיים באמצעות התמקדות בזיהוי וניתוח חריגים ואירועים בלתי צפויים. על ארגון החינוך להימנע מהתקבעות לפתרונות העבר ולהשקיע יותר בתהליכי חשיבת עתיד לזיהוי דפוסים משמעותיים.