חיבוריות בארגון חינוך מורכב מסתגל 

רכיב החיבוריות מתייחס לכל סוגי החיבורים והקישורים שארגון חינוך מנהל כדי לעצב עתיד חינוכי רצוי במציאות מורכבת ומשתנה. גישת המערכות, הרואה בארגון החינוך מערכת מורכבת מסתגלת, שמה דגש על אפיון רכיבי המערכת, סביבתה החיצונית, וקשרי הגומלין המתקיימים בין רכיבי המערכת ובין המערכת לסביבתה ^{[58], [59], [60]}.

ארגון חינוך מורכב מסתגל פועל ומייצר ערך במסגרת מערכת אקולוגית רחבה יותר של שותפים חיצוניים, התורמים גם הם ידע וכישורים ליצירת הערך הארגונית. הארגון רואה בשותפים חיצוניים הרחבה של עצמו ומנהל עמם מערכות יחסים בעלות גבולות נזילים, ומבוססות על אמון ותלות הדדית, אשר מביאות לידי ביטוי את היתרון היחסי כל השותפים. טיפוח שותפויות לטווח הארוך מסייע לשותפים להתמודד יחדיו עם התנודתיות של המציאות המשתנה^[61].

החיבוריות בארגון חינוך יכולה להתקיים בין אנשים, קבוצות, גופים, תהליכים, רעיונות, מקורות מידע וידע בתוך ארגון החינוך ועם בעלי העניין שלו בסביבה החיצונית, המקומית והגלובלית (משרד החינוך, הרשות המקומית, הורים, קהילה מקומית, ארגוני חינוך בלתי פורמאלי, מוסדות השכלה גבוהה, בתי ספר אחרים, חברות עסקיות, ארגוני מגזר שלישי, צבא, שירותי רווחה ובריאות ועוד). ארגון חינוך עשוי להגדיר פונקציה ארגונית ייעודית לייזום וניהול שותפויות.

דרכים ליישום חיבוריות בבית ספר^[62]

בית ספר יכול ליישם חיבוריות בדרכים הבאות:

• סריקת הסביבה החיצונית שלו כדי להגיב באפקטיביות ויעילות לאתגרים והזדמנויות
• התנהלות כמערכת פתוחה, המקבלת בברכה שיתופי פעולה חיצוניים פוטנציאליים
• קיום שותפויות המבוססות על מערכות יחסים שוויוניות והזדמנויות ללמידה הדדית
• ניהול מנגנוני שיתופיות כגון רשתות חברתיות פורמאליות ואי פורמליות וקהילות ידע ועשייה
• ניהול מנגנוני ניהול והפצת ידע לבעלי העניין הפנימיים והחיצוניים שלו
• טיפוח שיח בקבוצות משתתפים הטרוגניות המייצגות מגוון בעלי עניין של בית הספר להתמודדות עם אתגרים משותפים⁸
• עידוד הורים וקהילה לתרום כפי יכולתם לתהליכי החינוך והארגון של בית הספר
• שיתוף פעולה וידע ולמידה עם בתי ספר אחרים באופן ישיר או באמצעות רשתות בתי ספר
• שיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה, צה"ל, עסקים, ארגונים ציבוריים מגזר שלישי
• שימוש בטכנולוגיות תקשוב לתמיכה בתקשורת, חילופי ידע ושיתוף פעולה עם הסביבה