מודל פדגוגיה מוטת העתיד 4.0 (איור 1) הוא כלי לעיצוב עתיד חינוכי רצוי ורלוונטי במציאות מורכבת ומשתנה. החינוך הרלוונטי מאפשר לפתח אצל הלומד פעלנות המאפשרת לו לעצב ולנהל את השלומות (Well Being) האישית ושל החברה בכל ממדי החיים.

המודל הוא פרקטלי, כלומר, מתאים ליישום על ידי כלל בעלי העניין ברבדים השונים של מערכת החינוך. הוא יכול להוות מצפן ארגוני עבור ארגוני חינוך שכן הוא מתייחס באופן שלם אינטגרטיבי ועקבי למרכיבי מצפן ארגוני הכרחיים כגון: המציאות החיצונית, מטרות החינוך (לשם מה), תכני החינוך (מה) ולדרכי הפעולה בחינוך (איך). הוא משלב באופן אינטגרטיבי, מרכיבים שונים המבוססים על מודלים מובילים מהעולם וממערכת החינוך בישראל.

מודל הפמ"ע הוא מודל אינטגרטיבי המתבסס על שילוב מודלים קיימים בספרות ליצירת מודל לעיצוב עתיד חינוכי רצוי במציאות מורכבת ומשתנה. התפישה הכללית של מודל הפמ"ע מתבססת על מודל עתיד הלמידה של נציבות האיחוד האירופאי^[13] המתמקד בהתמודדות עם אתגרים והזדמנויות הנגזרים מהמציאות המשתנה באמצעות עקרונות פעולה מערכתיים.

איור 1- מודל פדגוגיה מוטת עתיד 4.0

להלן תיאור כללי קצר, בראייה מערכתית, של מרכיבי מודל פדגוגיה מוטת עתיד הכוללים את מרכיבי המציאות המורכבת והמשתנה, מרכיבי מטרות החינוך, מרכיבי תכני החינוך, ומרכיבי דרכי הפעולה בחינוך. עבור כל מרכיב יוצג תיאור קצר של המרכיב, מיקומו ותפקידו של המרכיב במודל הפמ"ע ומודלים עליהם מתבסס הרכיב:

המציאות המורכבת והמשתנה

תפישת פדגוגיה מוטת עתיד טוענת, בהלימה למדיניות הפדגוגית הלאומית^[14] ולמצפן הלמידה 2030 של ה-OECD, כי  המציאות המורכבת והמשתנה, הנוכחית והעתידית, מחייבת תהליך עיצוב מתמיד של עתיד רצוי לחינוך כדי לספק חינוך רלוונטי. תפישת הפמ"ע עושה שימוש במודל ^[15]VUCA לתיאור מאפייני המציאות הנוכחית שהם: תנודתיות, אי ודאות, מורכבות ועמימות, ובמודל ^[16]STEEP לסריקת ותיאור מגמות שינוי חברתיות, טכנולוגיות, כלכליות, סביבתיות, פוליטיות, המובילות לעתיד שונה ובלתי מוכר. ניתוח והבנת המציאות הנוכחית והעתידית מאפשרים גזירת אתגרים עמם צריכות מערכות חינוך להתמודד, והזדמנויות אותן הן צריכות לנצל, כדי לספק חינוך רלוונטי.

אתגרים והזדמנויות לחינוך

על בעלי העניין של החינוך להשקיע באופן מתמיד ורציף בניטור, זיהוי והבנת מאפייני המציאות הנוכחית ותרחישי המציאות העתידית שתתהווה לאור מגמות השינוי בטווח של כ-10 שנים קדימה. על בסיס הבנה זו ניתן לגזור אתגרים לעולם החינוך, הנגזרים ממאפייני המציאות המשתנה וממגמות השינוי בתחומים השונים, ולגבש מולם, מבעוד מועד, מענים הולמים. חשוב לציין כי המציאות הנוכחית והעתידית מייצרת גם הזדמנויות חדשות לעולם החינוך, ולא רק אתגרים, בדמות סביבות ארגוניות, רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות, שניתן לזהותן ולהיערך לנצלן כדי לקדם חינוך רלוונטי.

מטרות החינוך (לשם מה)

• מרכיב השלומות (Well Being) – תפישות עבר, מוצהרות או שאינן מוצהרות, מיקדו את מטרת החינוך בהכנת הלומד לקבלה לאקדמיה או להשתלבות בשוק התעסוקה. על פי מודל הפמ"ע, המתבסס במרכיב זה על מצפן הלמידה 2030 של ה-^[17]OECD, מטרת החינוך הרלוונטי היא לפתח אצל הלומד את היכולת לעצב ולנהל, במשך כל חייו, שלומות אישית וקולקטיבית בכל ממדי החיים בהם הוא פועל. מדובר ב-11 ממדי החיים הבאים: תעסוקה, הכנסה, דיור, איזון עבודה-פנאי, ביטחון אישי, שביעות רצון מהחיים, בריאות, מעורבות אזרחית, סביבה, חינוך וקהילה. בתפישה זו מטרת החינוך היא הוליסטית ורחבה ומכילה בתוכה גם את הצורך בהכנה לאקדמיה ולשוק התעסוקה.
• מרכיב הפעלנות (Agency) – מודל הפמ"ע, המתבסס בנושא הפעלנות על מצפן הלמידה 2030 של ה- ^[18]OECD, מגדיר פעלנות כיכולת להגדיר יעדים וליזום ולפעול באופן עצמאי, אחראי, ונחוש להשגתם. פעלנות היא מטרה חשובה של חינוך רלוונטי מחד וכוח מניע המקדם את הלמידה והחינוך מאידך. על כל בעל עניין במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב את העתיד החינוכי שלהם ושל תחומי אחריותם במערכת בעצמם.

תכני הלימוד (מה)

מודל הפמ"ע 4.0 מגדיר את תכני הלימוד הרלוונטיים, לעידן של מציאות משתנה, על בסיס המדיניות הפדגוגית הלאומית של מערכת החינוך בישראל^[19] ועל בסיס מצפן הלמידה 2030 של ה-^[20]OECD, בתחומים המשלימים או מרחיבים את המדיניות הפדגוגית הלאומית. תכני החינוך כוללים ידע (תחומי, בין תחומי, אפיסטמי ותהליכי) מיומנויות (קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות) ערכים וגישות (אישיים, חברתיים, תרבותיים ואוניברסליים) וכשירויות, שהן תמהיל של ידע, מיומנויות וערכים, המאפשר התנהלות במציאות משתנה או התמודדות עם אתגרים ספציפיים של המאה ה-21. 

דרכי הפעולה בחינוך (איך)

• עקרונות פעולה – מודל הפמ"ע מגדיר עקרונות פעולה לאורם צריכים לפעול בעלי העניין בכל רבדי מערכת החינוך, כדי לעצב עתיד רצוי ורלוונטי לחינוך. עקרונות הפעולה, המוגדרים במודל הפמ"ע, מתבססים בחלקם על עקרונות פעולה להתמודדות עם מציאות משתנה, המופיעים במודל עתיד הלמידה של נציבות האיחוד האירופאי^[21]. עקרונות הפעולה של מודל הפמ"ע הם: פרסונאליות, שיתופיות, אי-פורמליות, גלוקליות, תמורתיות ותכלול של זהות וייעוד אישי. עקרונות פעולה אלו הם כלליים וגלובליים ומיושמים במגוון תחומים כולל בתחום החינוך. עקרונות הפעולה מיושמים באופן דינמי, כלומר, בדרכים חדשות ומהפכניות, המתייחסות לאתגרים וההזדמנויות שהמגמות העתידיות מייצרות. בנוסף, עקרונות הפעולה הם גנריים ואינם תלויי תוכן ותרבות ספציפיים בבסיסם, ולכן ניתן ליישמם בזרמים ומסגרות חינוכיות מגוונים. עקרונות הפעולה משלימים זה את זה ופועלים יחד ליצירת השפעה אינטגרטיבית על התנהלות החינוך בכלל ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי.
• שדה הפעולה החינוכי – שדה הפעולה החינוכי כולל את ההיבטים בהם באות לידי ביטוי פרקטיקות ההתנהלות החינוכית היומיומיות, הנגזרות גם מיישום עקרונות הפעולה. מודל הפמ"ע מגדיר את היבטי שדה הפעולה החינוכי בהתבסס על היבטי שדה הפעולה החינוכי המופיעים במודל הכתה היצירתית של נציבות האיחוד האירופאי^[22] שדה הפעולה החינוכי כולל היבטים פדגוגיים היבטים פדגוגיים (תוכניות לימודים, כשירויות, פרקטיקות למידה, פרקטיקות הוראה, הערכה) והיבטים ארגוניים תומכי פדגוגיה (מנהיגות ניהולית חינוכית, תכנון וארגון, חיבוריות, ותשתיות פיזיות וטכנולוגיות). עקרונות הפעולה משפיעים באופן כולל ומשולב על ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים של שדה הפעולה החינוכי. יישום עקרון פעולה משפיע בדרך כלל על מספר היבטים פדגוגיים וארגוניים בו-זמנית ובאופן אינטגרטיבי, ואילו מספר עקרונות פעולה יכולים לייצר יחדיו השפעה משולבת ומשלימה על היבט פדגוגי או ארגוני מסוים.