נייר עמדה:
מודל פדגוגיה
מוטת עתיד 4.0

כתב: ד"ר עופר מורגנשטרן

4.5 גישות וערכים

מצפן הלמידה של חינוך 2030 מגדיר גישות וערכים כעקרונות והאמונות המשפיעות על בחירותיו, אופן שיפוטו, התנהגויותיו ופעולותיו של הפרט בדרך להשגת שלומות אישית, חברתית וסביבתית.

גישות

גישות הן הלכי רוח שלאורם מתנהל ומתנהג האדם מול רעיונות או אובייקטים במציאות. דוגמאות לגישות הן סקרנות, אופטימיות, פתיחות, תחושת מסוגלות ועוד. לגישות יש כאמור השפעה על ההתנהגות והן מניעות לתגובה על משהו או למישהו, באופן חיובי או שלילי, בהתאם להקשרים ומצבים ספציפיים. התנהגויות הנגזרות מהגישות יכולות להיות פעילויות (כגון תפילה או הצבעה), רגשיות (כגון הנאה, הימנעות או כעס) או קוגניטיביות (אמונה הנוגעת לאובייקט הגישה). קיימת שונות במידת היציבות של הגישות בהשקפתו של הפרט, יכולתן להתקיים לאורך זמן והשפעתן על ההתנהגות. קיימות גישות מפורשות, שהינן מודעות וניתנות לשליטה ולביטוי מילולי, ומרומזות, שאינן מודעות, אינן ניתנות לשליטה, ומבוטאות בהתנהגויות עדינות או סמויות כמו הבעות פנים, שפת גוף וזמני תגובה. שינוי בגישה מפורשת עשוי לא להתבטא בשינוי בגישה מרומזת. ניתן להחזיק במספר גישות שונות כלפי אותו אובייקט בהזדמנויות שונות, להחזיק בגישות אמביוולנטיות, ויתכן גם מצב שבו גישה מפורשת וגישה מרומזת לאותו אובייקט מביאות לרגשות סותרים.

ערכים

ערכים הם עקרונות מנחים העומדים ביסוד האמונות של אנשים לגבי מה חשוב בעת קבלת החלטות בכל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים. הערכים קובעים מה תהיינה העדיפויות של אנשים בתהליכי שיפוט וקבלת החלטות ולמה הם ישאפו בתהליכי שיפור. אלו הם גם עקרונות מנחים שעל פיהם אמונות, התנהגויות ומעשים מסוימים נחשבים לטובים או נחשקים, כמו שוויון, חופש, צדק, כבוד,  סולידריות, סובלנות, שלום וביטחון, פיתוח בר-קיימא וכד'. מצפן הלמידה של חינוך 2030 מסווג ערכים לארבע רמות:

  • ערכים אישיים – ערכים הקשורים למהותו של הפרט כאדם וכיצד הוא רוצה להגדיר ולהוביל חיים בעלי משמעות עבורו כדי להשיג את היעדים שקבע לעצמו.
  • ערכים חברתיים – ערכים המתייחסים לעקרונות ולאמונות המשפיעים על איכות היחסים הבינאישיים. ערכים אלו עוסקים בהתנהגות ובניהול האינטראקציות כלפי אחרים, כולל ניהול קונפליקט. ערכים בינאישיים משקפים גם הנחות תרבותיות על שלומות החברה, כלומר מה גורם לקהילה ולחברה לפעול באופן אפקטיבי.
  • ערכים תרבותיים – ערכים המגדירים את סדרי העדיפויות של תרבויות וחברות, את העקרונות והקווים המנחים המשותפים המגדירים את הסדר החברתי ואת החיים המוסדיים. ערכים אלה מתקיימים כאשר הם מעוגנים במבנים חברתיים ומוסדיים, במסמכים ובפרקטיקות דמוקרטיות ובתמיכה בדעת הקהל.
  • ערכים גלובליים/אוניברסאליים – ערכים חוצי תרבויות המתייחסים לשלומות של האנושות כולה. הם מתבטאים לעתים קרובות באמנות בינלאומיות מוסכמות, כגון ההצהרה האוניברסאלית על זכויות האדם ומטרות האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDGs). ערכים אוניברסאליים המשותפים לארגונים ומוסדות גלובליים הם כבוד האדם, כבוד, שוויון, הוגנות, יושרה, צדק, אחריות, תודעה גלובלית, גיוון תרבותי, חופש, סובלנות ודמוקרטיה. ערכים אלה יעזרו לעצב עתיד משותף של שלומות עבור פרטים, קהילות והאנושות כולה.

 

ההתקדמות המדעית והטכנולוגית המהירה מייצרת מגוון רחב של סוגיות אתיות חדשות עמן צריכה החברה להתמודד כגון: מי יהיה אחראי לתאונות של רכבים אוטונומיים? האם לאפשר ייצור כלי נשק ותרופות במדפסות תלת ממד ביתיות? האם לאפשר רחם מלאכותי? כיצד נכון להשתמש בבינה מלאכותית? ועוד. מערכות חינוך מוטות עתיד צריכות להיערך כבר כעת לשילוב גישות וערכים שיאפשרו למנהיגי ואזרחי העתיד להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיות מעין אלו  כדי לייצר עולם טוב יותר המאפשר חיים בשגשוג לכל.