פעלנות ^[32] מוגדרת כיכולת לקבוע מטרות, וליזום ולפעול באופן עצמאי ואחראי כדי להשיגן ולחולל שינוי. הפרט הפעלן, מעצב את המציאות ומקבל החלטות באופן עצמאי במקום להיות מופעל ומעוצב על ידי החלטות שנקבעו על ידי אחרים. על פי תפישת פדגוגיה מוטת עתיד, כדי להשיג שלומות, שהיא מטרת החינוך, על כל בעלי העניין במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, להפגין פעלנות, כלומר לעצב בעצמו את העתיד החינוכי שלו ושל תחומי אחריותו במערכת. הדרך בה יכולים כלל בעלי העניין במערכת החינוך להיות פעלנים, כלומר לעצב בעצמם עתיד חינוכי רצוי, היא לעשות שימוש במודל לעיצוב עתיד חינוכי רצוי במציאות משתנה אותו מציעה תפישת הפמ"ע. שימוש תדיר ושיטתי במודל פמ"ע לעיצוב עתיד חינוכי רצוי, על ידי בעל עניין במערכת החינוך, מהווה לא רק הפגנה של פעלנות מצד בעל העניין אלא גם מעצב אותו כגורם פעלן. פעלנות בעלי העניין האוטונומיים היא גם אחד משלושת המרכיבים המרכזיים של תפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל לעיצוב עתיד רצוי לארגון במציאות מורכבת ומשתנה.

פעלנות לומדים

מושג המפתח "פעלנות" מתבסס על התפישה שללומדים יש את היכולת והרצון להשפיע באופן חיובי על חייהם ועל העולם הסובב אותם. למושג פעלנות לומדים יש פרשנויות שונות בתרבויות שונות, הנעות על הציר שבין הרמוניה ותאימות חברתית, לבין אינדיבידואליזם ואוטונומיה אישית. בתרבות המערבית מושם דגש על פעלנות בשרות השגת המטרות האישיות של הפרט ואילו בתרבויות האסייתית מושם הדגש על פעלנות בשירות שמירת ההרמוניה בתוך קבוצות בחברה. עם זאת בכל המקרים הרעיון המרכזי של פעלנות הלומדים הוא  היכולת של הלומדים לשחק תפקיד מרכזי ופעיל בחינוך שלהם.

פעלנות כמטרת הלמידה וכמאפיין של תהליך הלמידה

ניתן להתייחס לפעלנות בשני אופנים שונים, משלימים ומסונכרנים. באופן הראשון, אחת ממטרות הלמידה היא פיתוח פעלנות הלומדים באמצעות פיתוח תחושת עצמיות, ועידוד הלומדים לקבוע לעצמם מטרות ולנקוט צעדים להשגת מטרות אלו. באופן השני פעלנות היא אחת ממאפייני תהליך למידה, כלומר לומד פעלן מגדיר יעדים ללמידתו ויוזם פעילויות להשגתם. הפעלנות והלמידה מקיימים מערכת יחסים מעגלית. לומדים פעלנים, המחליטים בעצמם מה ואיך הם ילמדו, מפגינים מוטיבציה רבה יותר ללמידה, נוטים יותר להגדיר יעדים ללמידתם וניחנים במיומנויות למידה טובות יותר.

פעלנות במגוון הקשרים

פעלנות יכולה להיות מופעלת בהקשרים שונים: מוסריים, חברתיים, כלכליים, ויצירתיים. פעלנות מוסרית מאפשרת לקבל החלטות המכירות בזכויותיהם ובצרכיהם של אחרים. היא מחייבת את הלומד להפעיל חשיבה ביקורתית ולשאול שאלות כגון "מה עלי לעשות? והאם אני צודק בעשותי זאת?". פעלנות חברתית כרוכה בהבנה הזכויות והאחריות של הלומדים אל מול החברה בה הם חיים. פעלנות כלכלית מאפשרת ללומדים לזהות ולמצות הזדמנויות ולתרום לכלכלה המקומית, הלאומית או הגלובלית. פעלנות יצירתית מאפשרת ללומדים להוסיף ערך חדש לעולם באמצעות דמיון וחדשנות כדי לקדם מטרות אמנותיות, מעשיות או מדעיות. בכל ההקשרים הללו, פעלנות היא הבסיס לפיתוח כשירויות אותן צריכים הלומדים כדי לעצב את העתיד.