גלוקליות בתחומי החיים השונים

גלוקליזציה

גלוקליזציה (עולמקומיות)^[99] היא תופעה המתארת מהלך דיאלקטי בין שתי מגמות מנוגדות, גלובליזציה ולוקליזציה. בעוד שהגלובליזציה מחוללת האחדה של החברות האנושיות ויצירת חברה אנושית אחת, היא גם גורמת להתפרקות חסרת תקדים של החברות האנושיות לקבוצות זהות ספציפיות יותר. פירוק הגבולות והזהויות שגורמת הגלובליזציה, גורר תגובת נגד לוקלית של ניסיון לקיבוע גבולות והידוק זהויות. המגמות הגלובליות הן רבות עוצמה, ולכן יש סבירות כי במקרים רבים הן יכריעו בטווח הארוך את תגובות הנגד הלוקליות בחברות שאינן בעלות ייחודיות ועוצמה מספקות.

גלובליזציה, לוקליזציה וגלוקליזציה

מגמות הגלובליזציה^[100] מרחיבות, מעמיקות ומאיצות את הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים ברחבי הגלובוס באופן שיוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. תהליכי הגלובליזציה גורמים ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, המאפשרים למידע, למוצרים, לבני אדם, לכסף ולטכנולוגיה לחצות גבולות לאומיים בקצב מהיר ומייצרים קהילה רחבה המשולבת בשוק גלובלי אחד. תהליכים אלה יוצרים מעין כפר גלובלי,^[101] שבו המרחב העולמי הגלובלי הופך למרחב אינטימי שבו כל אדם יכול להיות מעורב במתרחש בכל רחבי העולם.

גורמים טכנולוגיים, פוליטיים וכלכליים מאפשרים את התעצמות מגמת הגלובליזציה. בהיבט הטכנולוגי, מאפשרות טכנולוגיות המחשוב, תקשורת ההמונים והאינטרנט, תקשורת זולה ומידית ליצירת קשרים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים בין יחידים, ארגונים ומדינות בכל רחבי הגלובוס, וייצור מידע עדכני ונגיש גלובלית במגוון נושאים. במקביל אמצעי תחבורה, בים ובאוויר מאפשרים שינוע סחורות ואנשים בעלות נמוכה בכל רחבי הגלובוס. בהיבט הפוליטי אפשרה העוצמה הפוליטית של ארצות הברית לקדם מדיניות ליברלית של שוק חופשי גלובלי בעזרתם של ארגוניים גלובליים כגון הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית. בהיבט הכלכלי, הגלובליזציה הואצה עקב הליברליזציה של שוק המטבע העולמי והסכמי סחר בין-לאומיים, שהסירו מכסים בין מדינות.

בתחום התקשורת, השינויים בעולם התקשורת הגלובלית, המתבססת על רשתות שידור ותקשורת גלובליות מבוססות לוויין, אינטרנט ורשתות חברתיות, הפקיעו מהמדינה את המונופול על עיצוב המידע הנגיש לאזרחים ואת יכולתה לשלוט בהפצת המידע ולהפעיל צנזורה אפקטיבית במקרים רבים. שינויים טכנולוגיים אלה ויכולות סייבר מתפתחות הובילו גם להתפתחות של פשיעה בין-לאומית ושל טרור בין-לאומי, הפועלים מרחוק ומאתגרים את יכולתה של המדינה הבודדת להתמודד עימם.

בתחום החברתי, הגלובליזציה יוצרת זיקה חזקה של אנשי המעמד הבינוני והגבוה למערכת הכלכלית ולסגנון החיים המערבי הגלובלי. היא כרוכה ברצון להניח מאחור סכסוכים אתניים ולאומיים כדי להתפנות בלא הפרעה לאורח החיים הצרכני של המערב. בצד זאת, חוגים רחבים, בדרך כלל מן המעמד הבינוני ומטה, מרגישים מאוימים מכך שהפנייה אל השוק הגלובלי כוללת נסיגה ממדיניות רווחה, צמצום של השירותים הציבוריים ואפשרויות התעסוקה, ופריצת הגבולות של הזהות הלאומית והדתית. הפגיעה המעמדית עלולה להיות מתורגמת למלחמת תרבויות.

בתחום התרבותי הגלובליזציה מחוללת תהליכים סותרים רבי עוצמה :מצד אחד, היא נושאת עימה רעיונות של זכויות הפרט, חופש בחירה ורעיונות אחרים המפרקים מסגרות לאומיות, אתניות ומסורתיות. מצד שני, היא חושפת את הפרט לתפריט אינסופי של זרמים, של טעמים ושל סגנונות, אשר מהם הוא יכול לבנות את הזהות הייחודית שלו ואף לקבל עליה לגיטימציה.

בתחום הסביבתי עולה הערך ומתגבר העיסוק בסוגיות אוניברסליות גלובליות כגון מקורות אנרגיה, זיהום ופסולת, שינויי אקלים, מקורות מים וקרקע, שמירת החי והצומח. תפיסות ותהליכים סביבתיים גלובליים בתחום הקיימות והגנת הסביבה וכלכלה ירוקה תופסים מקום בעל חשיבות הולכת וגוברת בפוליטיקה הגלובלית^[102].

לוקליזציה

כתגובת נגד לגלובליזציה, מתפתחת בקרב קהילות מגמה של לוקליזציה. קהילות מקומיות מנסות להגן על עולם המשמעות הייחודי שלהן ולכונן אותו מחדש בתגובה לתהליך המפרק של הגלובליזציה. הן עושות זאת על ידי חיזוק זהויות ניאו-לאומיות, ניאו-אתניות או ניאו-דתיות, הנתפסות כמוצא יחיד כנגד תהליך הגלובליזציה המאיים על זהותן, על מעמדן או אפילו על עצם שרידותן. בקצה קיימות אף תפיסות ותנועות אנטי גלובליות^[103], המתנגדות למרכיבים הבסיסיים של הגלובליזציה כגון סחר חופשי, קפיטליזם, פעילות תאגידים רב-לאומיים וגלובליזציה תרבותית.

מגלובליזציה לגלוקליזציה

תופעת הגלוקליזציה קיימת במדינות רבות בעולם, כאשר בכל מדינה היא מקבלת מאפיינים שונים וייחודיים. לעיתים היא מייצרת ניגודי זהויות, ערכים ואינטרסים המחלישים את מדינת הלאום ומגבירים מתחים ודילמות ברמת החברה והפרט. ביטוי לתהליכי גלוקליזציה מסוג זה ניתן לזהות באירועי האביב הערבי, בברקזיט שהתרחש בבריטניה, בבחירת המחאה בדונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, בעליית עוצמתן של תנועות הימין במדינות אירופה, ובהתמודדות מדינות עם משבר הקורונה.

מגמת הגלוקליזציה קיימת גם בישראל והיא באה לידי ביטוי במאפיינים הייחודים לחברה הישראלית ^[104].מתח גלוקלי מובנה קיים בעצם הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית השואפת לשלב את הזהות הלאומית דתית היהודית הלוקלית עם ערכי הדמוקרטיה הליברלית הגלובלית. הגלוקליזציה מייצרת סתירות בין לאומיות אתנית לדמוקרטיה אזרחית, בין שאיפה לגלובליזציה כלכלית ונורמליזציה אזרחית, לבין תפיסות לוקלית ואתנו-לאומית. הביטויים למגמת הגלוקליזציה בישראל הולכים וגוברים בתקופה האחרונה. המאבקים במערכת החינוך על דמותו של ספר האזרחות ועל הכנסת תוכני לימודים על יהדות המזרח לתוכניות הלימודים הם דוגמאות לתופעות גלוקליות. כאלו הם גם המאבקים על גיוס חרדים ונשים דתיות לצה"ל, ושילוב נשים במערך הלוחם, שבהם מעורבים המגזר החרדי והמגזר הדתי לאומי, ועל האופן שבו יתנהל צה"ל (פקודת השילוב המשותף, חיל חינוך ותודעה יהודית).

 אסטרטגיות גלוקליות ויישומן במגוון תחומים

באילו דרכים ניתן להתמודד עם תופעת הגלוקליזציה כדי להעצים את השלכותיה החיוביות ולמזער את השלכותיה השליליות? אסטרטגיות גלוקליות הן הדרכים שבהן יכולות מדינות, חברות ותרבויות להתמודד עם היבטי תופעת הגלוקליזציה בתחומי חיים שונים כגון חברה, כלכלה, טכנולוגיה, סביבה ופוליטיקה, כדי להשיג שילוב ואיזון הרמוניים ובני-קיימה בין הגלובלי ללוקלי. אסטרטגיות אלו מאפשרות למדינות, לחברות ולתרבויות שונות לקיים בן-בזמן זהויות היברידיות לאומיות, מקומיות וקוסמופוליטיות ולהתמודד עם ההומוגניות התרבותית המגיעה עם הגלובליזציה. כדי להתמודד עם תופעת הגלוקליזציה, כלומר עם המתח המובנה בין הגלובליות ללוקליות, ניתן לנקוט באסטרטגיות גלוקליות כגון: מתן פרשנות לוקלית למרכיבים גלובליים, מתן משמעות גלובלית למרכיבים לוקליים, איזון מתמיד בין מרכיבים גלובליים ולוקליים, אימוץ לוקלי סלקטיבי של מרכיבים גלובליים, ניצול מרכיבים גלובליים כדי להעצים את הלוקליות וניצול מרכיבים לוקליים כדי להעצים את הגלובליות. אסטרטגיות גלוקליות מיושמות במגוון תחומי חיים כגון התחום הכלכלי, הטכנולוגי, החברתי, הסביבתי והפוליטי.

עיקרון הגלוקליות בחינוך

יישום עקרון הגלוקליות בחינוך משמעותו גיבוש של תודעה, זהות ויכולות גלובליות ולוקליות אצל הלומד ויצירת איזון הרמוני ביניהן שיאפשר לו לפעול ולשגשג בו-זמנית במרחבים הגלובלי והלוקלי. גלוקליות בחינוך מושתתת על הקניית ידע, מיומנויות וערכים שיאפשרו לתלמידים להשתלב בעולם הגלובלי מבחינה טכנולוגית, שפתית, כלכלית ותרבותית מתוך הבנת ההקשר המקומי וחיבור התלמיד אל מקום מגוריו, מורשתו, ערכיו וחייו. יישום עקרון הגלוקליות בחינוך מסייע ללומדים להתמודד עם אתגר המציאות המשתנה ורלוונטיות החינוך בכמה אופנים. ראשית, הוא מעצים את יכולותיו של הלומד לפעול ולשגשג הן במרחב הגלובלי והן במרחב הלוקלי, החשובים שניהם בהיבט הפרט והחברה. שנית, הוא מניע את הלומד ואת מערכת החינוך לבחור את נקודת האיזון הרצויה עבורם במנעד שבין הגלובלי ללוקלי באופן דינמי המותאם לתנאי המציאות המשתנה. כמו כן, המאמץ להפוך לגלוקלי ולרב-תרבותי מעודד את הלומד להיחשף ולהתמודד עם מגמות המציאות המשתנה במעגלים רחבים גיאוגרפיים ותרבותיים שבאופן אחר לא היה נחשף אליהם. ולבסוף, הגלוקליות מספקת אסטרטגיות לריכוך הסתירות והניגודים המתהווים באופן מתמיד ודינמי בין הממד הגלובלי והממד הלוקלי, ובכך מסייעת למערכת וללומד להתמודד עם אתגרים סותרים הנגזרים מהמציאות המשתנה.

מגמות גלוקליות בעולם החינוך

עולם החינוך מושפע גם הוא ממגמות גלובליות ולוקליות, שלעיתים סותרות זו את זו. הגלובליזציה הופכת את כולנו למעין מהגרים^[105] במרחב הגלובלי, הנדרשים לפתח יכולות ורגישויות חדשות שיאפשרו לנו לשגשג ולפרוח במרחב זה. מגמות כלכליות גלובליות מובילות ל"כלכליזציה" של החינוך הנתפס כמשאב כלכלי המיועד לשיפור התחרותיות בכלכלה הגלובלית. מאידך, מערכות חינוך לאומיות שמות דגש גובר על לימודי ליבה מכווני כלכלה לצד חיזוק תכנים לאומיים על חשבון תכנים הומניסטיים ואומנותיים.

מגמות פוליטיות גלובליות משפיעות על עולם החינוך ומייצרות מגמה של סטנדרטיזציה גלובלית של החינוך, כאשר סטנדרטים גלובליים בתחום החינוך הופכים לגורם דומיננטי המנחה מערכות חינוך לאומיות לוקליות. כך, לדוגמה, ההצלחה במבחני ההישגים הבין-לאומיים כגון פיזה הופכת למטרה מרכזית ונחשקת של מערכות חינוך לאומיות. הסטנדרטיזציה והתכנים המשותפים מאפשרים למדינות ללמוד וליישם דגמים חינוכיים מוצלחים ממדינות אחרות. לעיתים מדינות נדרשות לבצע רפורמות חינוכיות בעלות מבנה גלובלי סטנדרטי כתנאי לקבלת מימון מהבנק העולמי^[106].

הגבולות הלאומיים נפרצים אל מול גלי הגירה מהעולם השלישי לעולם הראשון בדגש על אירופה, אמריקה הצפונית ואוסטרליה. ההגירה והעלייה לישראל מעצימות את רב-התרבותיות שמערכת החינוך נדרשת להתמודד עימה, ומניעות אותה לתת מענה לאתגרים של חינוך דיפרנציאלי ולערכים של סובלנות ושל פתיחות ולהכיר בצרכים ובהישגים החינוכיים של המהגרים ושל העולים החדשים.

מגמות האחדה וסטנדרטיזציה תרבותית מובילות למגמת האינטרנציונליזציה (בינאום) של החינוך, שהיא תהליך המשלב את הממד הבין-לאומי, הבין-תרבותי והגלובלי ביעדי מערכת החינוך, בתפקודה ובפעילותה^[107]. תהליך האינטרנציונליזציה מתבצע במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה - הן ברמה המוסדית הן ברמה הלאומית.

צעד נוסף בכיוון של חינוך גלובלי הוא מעבר למערכות חינוך על-לאומיות. בתי ספר בין-לאומיים ברחבי עולם, כגון אלו של רשת IB World Schools המונה 3,000 בתי ספר ברחבי העולם, מעניקים תעודת International Baccalaureate המוכרת באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל באוניברסיטאות יוקרתיות ביותר^[108]. בתי ספר אלה מציעים תוכנית לימודים בין-לאומית במטרה לאפשר לתלמידים ממגוון לאומים ללמוד יחד ולרכוש חינוך המקובל על מוסדות להשכלה ברחבי העולם. תוכניות הלימודים בבתי ספר אלה שמות דגש רב על נושאים גלובליים כגון אזרחות גלובלית, זכויות אדם, צדק חברתי, הבנה בין-תרבותית, סביבה וקיימות ועתיד בר- קיימה. בשנים האחרונות מוקמים - בעיקר בארצות הברית ובקנדה - מאות בתי ספר ציבוריים המאמצים תוכנית לימודים בין-לאומית זו. מסגרות חינוכיות גלובליות נוספות הן ארגון Education for All^[109] הנאבק למען חינוך בסיסי לכול, גם במקומות נידחים, תוכניות לחילופי תלמידים כגון ,Erasmus^[110] איגודים מקצועיים בין-לאומיים של מורים, מערכות הערכה גלובליות כגון בחינת בגרות גלובלית, ובסיסי ידע חינוכי גלובלי שמפותחים במסגרת ה-OECD.

תפיסת העולם של הפרט משתנה באופן המרחיב את הפרספקטיבה האישית מהמרחב הלוקלי למרחב הגלובלי מתוך אימוץ ערכים בין-לאומיים ותכנים אוניברסאליים ופיתוח זהות גלובלית ותודעת אזרחות גלובלית^[111]. משמעותה של תודעת אזרחות גלובלית זו היא שאיכות החיים, אם לא עצם החיים עצמם, מותנית בשיתוף פעולה כלל עולמי כאשר מדינת הלאום אינה עוד המוקד היחיד לאזרחות פעילה. הפער בין התלמידים החיים בעולם "השטוח" ומפתחים תודעה גלובלית לבין מערכת החינוך שתוכניות הלימודים שלה הן לוקליות ולאומיות בעיקרן, מגביר את הריחוק של התלמידים מבית הספר ופוגם ברלוונטיות שלו עבורם^[112] .

חינוך לגלוקליות

אל מול הלחצים הגלובליים המופעלים על מערכות חינוך לוקליות, פרטים ומדינות זקוקים לשימור המאפיינים הלוקליים כגון חוקים, תפיסות עולם, דעות ואמונות, המגוננים על הזהות ועל תחושת השייכות ומאפשרים לכידות לוקלית. על מערכת החינוך ליישם תפיסה גלוקלית המאפשרת ללומד לפתח הבנה מערכתית של הסביבה, מהרמה הלוקלית ועד לרמה הגלובלית, לרכוש מיומנויות גלובליות ולוקליות ולייצר תודעה וזהות הכוללות תמהיל הרמוני של ערכים גלובליים ולוקליים כאחד. תודעה, מיומנויות וערכים גלוקליים אלה יאפשרו ללומד לפעול ולשגשג בו-זמנית במרחב הגלובלי ובמרחב הלוקלי מתוך מודעות, זהות מגובשת ותחושת שייכות. חיזוק הממדים הגלובליים והלוקליים בפדגוגיה יתרום לרלוונטיות של החינוך ללומד ולרלוונטיות של הלומד לעולם, ואילו יישום אסטרטגיות גלוקליות יסייע ללומדים להתמודד עם המתח המובנה שבין הגלובלי ללוקלי. האסטרטגיות המועדפות ביותר ליישום בחינוך הן האסטרטגיות הגלוקליות המשלבות, כגון אסטרטגיית הפרשנות הלוקלית של מרכיבים גלובליים או אסטרטגיית מתן המשמעות הגלובלית למרכיבים לוקליים. אסטרטגיות אלו מתגברות על המתח המובנה שבין הגלובלי ללוקלי על ידי שילוב שני הממדים באופן המעצים את שניהם גם יחד. בעדיפות שנייה ליישום נמצאות האסטרטגיות הגלוקליות המאזנות, המתמקדות באיזון מתמיד בין המרכיבים הגלובליים והלוקליים. אסטרטגיות אלו מחפשות את נקודת האיזון הרצויה בין הממד הגלובלי והממד הלוקלי כדי למזער את המתח המובנה ביניהם. נקודת האיזון הגלוקלית הרצויה תלויה בתרבות ובתפיסה חינוכית ולכן עשויה להיות שונה בכל אחד מזרמי החינוך הקיימים בישראל, והיא דורשת הגדרה מתמדת ודינמית על פי תנאי המציאות המשתנה.

יישום הגלוקליות בהיבטים הפדגוגיים והארגוניים של הפדגוגיה עשוי לבוא לידי ביטוי בכך שבמסגרת תכניות הלימודים ייחשפו הלומדים לתכנים לוקליים הקשורים לתרבות, לשפה, להיסטוריה ולמורשת כדי לחזק את תחושות הזהות, השייכות והלכידות הלוקליות. חיזוק המרכיבים הלוקליים יאפשר גם הפנמת הערכים והנורמות ההתנהגותיות של הקהילה, טיפוח יכולות והגברת המוטיבציה לתרום לקהילה המקומית וליזום לטובת החברה. במקביל, נדרשת תכנית הלימודים לפתח כשירות גלובלית אשר בעיקרה נוגעת ליכולת לבחון סוגיות מקומיות, עולמיות ובין תרבותיות, ליכולת להבין ולהעריך את נקודת המבט של האחר, ליכולת לקיים יחסי גומלין באופן מכבד ויעיל עם אנשים מתרבויות אחרות וליכולת לפעול במישור הגלובלי למען מטרות משותפות. בנוסף, מומלץ שתכנית הלימודים תוביל לחשיפה מוגברת של הלומד לתחומי דעת בעלי אוריינטציה גלובלית כגון שפות, קיימות רחבה ואזרחות גלובלית. חיזוק המרכיבים הגלובליים יאפשר פיתוח מיומנויות, ערכים ונורמות התנהגות המותאמות לחיים בעולם גלובלי, פיתוח יכולות טכנולוגיות ורכישת ידע מתאים, העמקת היכולת וההבנה של הצורך בשיתוף פעולה בין אנשים הבאים מתרבויות אחרות במגוון היבטים כגון למידה, שותפויות בין-לאומיות, חילופי מידע וידע^[113].

נוסף לכך, יש לשים דגש הן על רכישת מיומנויות גלובליות והן על רכישת מיומנויות לוקליות. הלומדים ירכשו מיומנויות המאפשרות התמודדות והכלה עם המורכבות של התודעה והזהות הגלוקלית כגון חשיבה מערכתית, חשיבה ביקורתית, אוריינות אתית, אוריינות רב-תרבותית ואוריינות אקולוגית וגלובלית. במקביל לחיזוק המרכיבים הלוקליים והגלובליים יש ליישם אסטרטגיות של פרשנות לוקלית לתכנים גלובליים ומתן משמעות גלובלית לתכנים לוקליים. כמו כן יש ליישם אסטרטגיות של איזון בין מרכיבים גלובליים ולוקליים בתחומי הדעת השונים כדי לייצר תודעה וכישורים גלוקליים מאוזנים והרמוניים בקרב התלמידים. זאת ועוד ; מומלץ ליישם פרקטיקות למידה, הוראה והערכה תומכות גלוקליות, כגון למידה שיתופית, למידה רב-תרבותית, למידה גלובלית, כיתה שטוחה, הוראה מרוחקת והערכת עמיתים, התומכות בפיתוח תודעה וכישורים גלוקליים. המנהיגות והתרבות הארגונית של מערכת החינוך ושל מוסדות החינוך צריכות לאפשר ולעודד למידה גלוקלית ורב-תרבותית, והתכנון והסדירויות הארגוניות של מוסדות החינוך צריכים לתמוך בלמידה כזו. המוסדות החינוכיים צריכים לייצר חיבורים רבים עם מוסדות חינוך, אירועי למידה ומיזמי למידה ברחבי העולם או בשיתוף עם מוסדות חינוך מזרמי חינוך אחרים בישראל.

היבט נוסף של גלוקליות נוגע למנהלי בית ספר שלהם תפקיד חשוב כ"Agents of Glocalisation^[114]". תפקיד "סוכן הגלוקליות" מובנה בהגדרת תפקיד המנהל בכך שמחד הוא מחויב, באופן הולך וגובר, למתווי הערכה בין-לאומיים ומאידך הוא מתבקש לתת מענה לדרישות הקהילתיות המקומיות. המנהל נאלץ, בו זמנית, "לטעת שורשים ולהצמיח כנפיים". בהתחשב בגלוקליזציה המובנית הקיימת בתחום החינוך, בו מחנכים מוערכים בו-זמנית על-פי הסטנדרטים העולמיים ועל-פי קריטריונים הנוגעים לסיפוק המרכיבים והצרכים המקומיים, תפקידם של מנהלי בתי הספר כ"פעלתני/סוכני גלוקליזציה" הוא בעל משמעות. למנהלים שמחויבים הן למדדים וסטנדרטים  בין לאומיים, ניתנת ההזדמנות "לתווך" ולהתאים סטנדרטים אלו לצרכים, להעדפות ולדרישות הלוקליות/מקומיות.

תמיכה טכנולוגית ביישום עיקרון הגלוקליות

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת תומכת ביישום אסטרטגיות גלוקליות שונות המגשרות על הפערים הגיאוגרפיים והתרבותיים שבין הלוקלי לגלובלי. טכנולוגיות כגון מחשוב ענן, תוכן פתוח, MOOCs, מייצרות נגישות גלובלית לתכנים לכל לומד בעולם ללא קשר למיקומו הלוקלי. מרחבי למידה וירטואליים ושיתופיים כגון זום, רשתות חברתיות, פלטפורמות למידה חברתית גלובליות וטכנולוגיות נוכחות מרחוק יאפשרו יצירת חיבורים ושיתופי פעולה ולמידה גלובליים בין לומדים ממדינות ומתרבויות שונות תוך התגברות על חסמים גיאוגרפיים ותרבותיים המונעים מפגש פנים-אל-פנים.

הטכנולוגיות יתמכו גם באסטרטגיות משלבות של פרשנות לוקלית להיבטים גלובליים. טכנולוגיות תרגום טקסטים ודיבור בזמן אמת יאפשרו להתגבר על פערי השפה בקריאת טקסטים, בצריכת מולטימדיה ובשיח בין הלומדים. שילוב של טכנולוגיות תרגום, מחשוב לביש ומציאות רבודה יאפשרו להמיר הצגה של היבטים לוקליים של הסביבה הפיזית להיבטים גלובליים ולהפך. כך לדוגמה, ניתן יהיה לראות על ידי משקפי מציאות רבודה, טקסטים של שלטי רחוב ותנועה הכתובים בשפה לוקלית מסוימת כאילו היו כתובים בשפה לוקלית אחרת, שהמשתמש בקיא בה.