היבט זה מתייחס לפרקטיקות ההוראה בהן עושים המורים שימוש כדי לקדם את הלמידה ולהקנות ידע, כישורים וגישות ומאפיינים אישיותיים ללומדים.

פרקטיקות ההוראה של פדגוגיה מוטת עתיד נגזרות מכמה מקורות שונים: פרקטיקות הלמידה בהן נעשה שימוש הגוזרות פרקטיקות הוראה מתאימות, עקרונות הפעולה של מודל פמ"ע  וממדי תפישת ההוראה האיכותית. על פרקטיקות ההוראה, אותן מיישמים באירוע למידה להיות מותאמות לפרקטיקות הלמידה בהן נעשה שימוש באירוע. לדוגמא, למידה שיתופית ולמידה יצרנית דורשות פרקטיקות של הוראה מתווכת ומאפשרת. בנוסף, פרקטיקות הוראה נגזרות מעקרונות הפמ"ע אותם מעוניינים ליישם. למשל עיקרון הפרסונליות גוזר חונכות אישית, עיקרון השיתופיות גוזר הוראה שיתופית ועיקרון התמורתיות גוזר הוראה בתנאי אי ודאות.

פרקטיקות ההוראה נגזרות גם משלושת ממדי הפעולה של המורים, שהוגדרו בתפישת ההוראה האיכותית: מחויבות לכל תלמיד ותלמידה, מומחיות בתחום התוכן והוראתו וניהול ההוראה והחינוך[160]. מחויבות לכל תלמיד ותלמידה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיב ואופן הקשר של המורה עם התלמידים, במאמץ למענה מותאם אישית, ובקידום שותפויות ופעילות לטובת הצלחת התלמידים. דוגמות לפרקטיקות בממד זה הן מפגשי מורה-תלמיד, ניהול קונפליקטים בכיתה, בניית תוכנית אישית לתלמיד, ניהול זמן עצמי של תלמיד ועוד. מומחיות בתחום התוכן והוראתו יכולה לבוא לידי ביטוי במסגרת הבניית ידע, פיתוח מיומנויות, וחינוך לערכים. דוגמות לפרקטיקות בממד זה הן, המללת תהליכי חשיבה, תיווך בלמידה באמצעות הדגמה והמחשה, ויצירת רלוונטיות וחיבור לעולמו של התלמיד. ניהול ההוראה והחינוך יכול לבוא לידי ביטוי לבוא לידי ביטוי בתחומי תכנון ההוראה, יישום תהליכי הוראה ותהליכי הערכה ומשוב. דוגמאות לפרקטיקות בממד זה הן עיצוב סביבות למידה, הבניית כללי הכתה ושיתוף התלמידים בבניית מחוון או כלי הערכה. דוגמאות נוספות ומפורטות לפרקטיקות הוראה המיישמות את עקרונות הפמ"ע לפיתוח ידע, מיומנויות, גישות וערכים ותומכות בתפישת ההוראה האיכותית, ניתן למצוא בדוח "יוזמות ופרקטיקות תואמות פמ"ע של אגף מו"פ[161] ובאתר הוראה איכותית של המופיע בפורטל עובדי הוראה של משרד החינוך[162].