משחר ההיסטוריה מלווים את האנושות שני רעיונות שגורים אך סותרים לגבי העתיד:

1. עלינו לתכנן, לפעול ולהיערך לבאות

גישה זו עומדת בבסיס של כל חשיבה אסטרטגית, בין אם צבאית, מסחרית או משחקית.
במקורות מחשבת ישראל רעיון זה מקבל ביטוי בניבים: "סוף מעשה במחשבה תחילה" (הרב שלמה אלקב"ץ); "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהילים קכו, ה'); וכן באימרה "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" (מיוחס למחנך יאנוש קורצ'אק).

2. לא רק שהאדם לא יכול לכוון את עתידו, אלא שעתידו כבר נתון מראש וחקוק.

גורל הוא רעיון ותיק ומושרש תרבותית.
יש לו בסיס דתי: הגורל במיתולוגיה היוונית חזק אף מן האלים; "הכל ידוע והרשות נתונה" (משנה, מסכת אבות ג'), וכן בסיס פילוסופי כדטרמיניזם מוחלט הגוזר את העתיד מן העבר, ללא יכולת לבחור אחרת.

האם העתיד בר השפעה או נתון מראש? לא במדריך זה נכריע בשאלה עתיקת יומין זו ואולם באופן מעשי כולנו חיים את חיינו כבעלי שליטה בחיינו ועל כן ראוי שנחיה על פי האפשרות הראשונה, הגומלת לנו על תכנון מראש וחתירה לעתיד רצוי.