מהלך של חשיבת עתיד חושף אותנו לעתידים אפשריים רבים, או בשמם האחר לתרחישים. העתידים הללו הינם רבים, מגוונים בעלי מאפיינים שונים ובשלב ראשון לפני שננתחם ונלמד מהם, מן ראוי שנדע לסווג אותם לפי קריטריונים שונים.

מלאכת המיון של העתידים השונים מוסיפה לנו מידע נוסף לגבי מידת הסבירות שאנו מעריכים להתרחשותם (ציר הסבירות - Probability), באיזו מידה עתידים אלו רצויים על ידנו
(ציר הנחשקות  - Desirability), מה תהא מידת השפעתם עלינו (ציר העוצמה - Impact), מתי הם עשויים להתממש (ציר טווחי הזמן - Time scale) ועל מי הם צפויים להשפיע (ציר מעגלי שייכות - Scope).

לאחר שנשלים את מלאכת הסיווג של העתידים נוכל להפיק את המירב מהמחקר, ללמוד תובנות חדשות, להגדיל ודאות לגבי הבאות ולהכין תוכניות לפעולה והערכות.

תרחישי העתיד השונים הנגלים במהלך תהליך חשיבת עתיד נבדלים זה מזה במידת הסבירות להופעתם. לגבי חלקם יהיה לנו קל לקבל ולהבין כיצד מציאות ההווה תוביל אליהם ואילו לגבי אחרים יראה שהתכנותם נמוכה או אפסית. מידת סבירות ההתממשות של תרחיש כלשהו משפיעה על האופן שעלינו להתייחס ולהיערך אליו.

חקר עתידים הינו מהלך שכלתני אך הוא אינו משולל רגש. למעשה הוא מחולל בנו תחושות ורגשות רבים. רצויים ומעוררים בנו תקווה, סקרנות וציפייה. חלקם בלתי רצויים ומעוררים בנו פחד, דחייה וחוסר נוחות רבה. לצידם יש גם תרחישים רבים שהינם ניטראליים וכמעט ולא מעוררים בנו רגש.

מגוון ועוצמת הרגשות שמתעוררים בנו בחקר עתידים עשוי לעורר תגובות אינסטינקטיביות של התרחקות ממלאכת המחקר, על מנת להשקיט את ההצפה הרגשית וביחוד זו הנובעת מן הרגשות הקשים. יש להיות מוכנים לכך וגם לתת לרגשות אלו מענה והכלה, ביחוד במהלך התנסויות ראשונות בחשיבת עתיד, בכדי לאפשר את המשך המהלך המחשבתי.

בחקר עתידים, התגובה הרגשית המתחוללת בנו למול עתידים שונים מתורגמת למהלך מעשי. אנו מתכננים ומכוונים צעדינו מהווה אל העתיד לעבר הרצוי והרחק מן הבלתי-רצוי.

אוטופיות ודיסטופיות

אוטופיות ודיסטופיות הינם תרחישים אשר על ציר הנחשקות מהווים מצבי קיצון רצויים במיוחד או בלתי רצויים במיוחד. תרחישים אלה לרב מהווים עתידים פרועים (על פי ציר העוצמה) אשר סבירותם נמוכה ואילו השפעתם קיצונית ובנוסף, מצויים לרב הרחק בעתיד (בטווח ארוך על פי ציר הזמן שיוסבר בהמשך).

אוטופיות ודיסטופיות מהוות מצפן ערכי ורעיוני ויש להם חשיבות בהשפעה על ערכי הפרט והחברה. הן מעוררות בנו במכוון תחושה עזה ומזמנות אותנו להגיב אליהן. על פיהן אנו יכולים לדייק את ערכינו ואת עולם המושגים שלנו.

אוטופיה (Utopia) - "המקום הטוב" בלטינית. מונח לחברה אנושית היפותטית מושלמת מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית. נחשבת לבלתי ישימה או שיישומה כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם. יצירות אוטופיות מתארות ערכים ותוצאות אליהם יש לשאוף.

דיסטופיה (Dystopias) - ניגודה של האוטופיה. מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים שליליים ביותר. חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות, דיכוי, ניצול מרבית בני האדם, איכות חיים ירודה ומחסור. יצירות דיסטופיות רבות נכתבו כאזהרה או כסאטירה המראה איך מגמות חברתיות נוכחיות מתפתחות עד לתוצאה המבעיתה.

רעידות אדמה מאופיינות על פי עוצמת הזעזוע שלהן (סולם ריכטר). באופן דומה ניתן לאפיין תרחיש על פי עוצמת השלכותיו. תרחישים מסוימים יוצרים אדוות השפעה צנועות ובלתי משמעותיות בעוד אחרים יוצרים טלטלות עזות במציאות שלנו, עד כדי טריפת המוכר לנו וכינון סדר חדש ובלתי מוכר. ההשלכות של תרחיש משפיעות על המציאות מרגע מימושו והלאה. סיווג התרחישים לפי עוצמת השפעתם הצפויה מכתיבה את מידת שימת הלב שעלינו להקדיש להם.

זניח
תרחיש שהשפעתו זניחה ("לא קרה כלום"). לא נדרשת מאיתנו בעקבותיו היערכות מחודשת וניתן להמשיך בשגרתנו.

חלש
לתרחיש השלכות קלות וחלשות המצריכות מצידנו התאמה קלה בלבד של התשתיות והרעיונות שלנו.

בינוני
אירוע משמעותי ובעל השלכות המצריכות התאמה של תשתיות ורעיונות.

חזק
אירוע משמעותי ביותר ("רעידת אדמה"). אירוע המצריך שינוי עמוק של תשתיות ורעיונות, תוך ויתור על מה שאינו מתאים ופיתוח התאמות חדשות.

חוקר עתידים כמוהו כחוקר ארצות, אולם במקום שיתרחק מביתו מרחק פיסי, הרי שהוא מתרחק מהמציאות שלו מרחק-זמן, או טווח. מתקיים קשר ישיר בין המרחק שהחוקר עובר לזרות המציאויות שיפגוש. כשם שנדידה למרחקים פיסיים גדולים מגדילה את ההתכנות לפגוש תרבויות, ערכים ומציאויות שונות במידה רבה מן המציאות המוכרת בנקודת המוצא, כך גם ככול שההתרחקות בזמן רבה יותר, כך גדלה ההתכנות למציאת מציאויות זרות מאד למציאות המוכרת.

טווח הזמן מקיים יחס גומלין עם ציר הסבירות בשני אופנים:

מצד אחד, טווח הזמן משפיע גם על מידת הודאות שלנו לגבי העתיד ביחס הפוך. ככול שטווח הזמן קצר יותר, כלומר קרוב יותר אל מציאות ההווה שלנו, כך נדע בוודאות גבוהה יותר לחזות את שעשוי להתרחש ונתייחס בעיקר לעתידים סבירים ולעתידים אפשריים, ומנגד, ככול שנעמיק במחשבתנו אל העתיד הרחוק, כך תפחת משמעותית ודאותנו ונתייחס בעיקר לעתידים אפשריים ולעתידים פרועים.

מנגד, כאשר אנו בוחנים תרחיש מסוים, למשל עתיד רצוי, לאורך ציר הזמן, נראה שינוי במידת הסבירות שלו. יתכן שהמגמות המובילות אליו ממושכות ולכן ההתכנות שלו בטווח קצר היא נמוכה אולם היתכנות זו גדלה ככול שיחלוף זמן רב יותר.

תכנון מושכל לעבר העתיד מושפע מאד מטווח הזמן. טווח זמן קצר לא מאפשר לנו זמן להיערך או מגביל את יכולת ההיערכות שלנו, ואף מחייב אותנו להוציא לפועל מיידי את התוכניות שלנו אם ברצוננו לכוון לעתידים רצויים ולהימנע מעתידים בלתי רצויים. טווח זמן ארוך מאפשר לנו היערכות שקולה ומחושבת ואת התוכניות שלנו אנו יכולים להוציא לפועל או לחלופין לשמור כתוכנית מגירה לעת בה נחליט ליישמה.

חשיבות שונה. תרחישים מסוימים אישיים (נוגעים באופן אינדיבידואלי לחוקר), אחרים קהילתיים, לאומיים, גלובליים או אקולוגיים.

ככול שמעגל השייכות רחב יותר, כך הוא רלוונטי ליותר אנשים ומזמין היערכות ותכנון בשיתוף פעולה של הנוגעים לדבר. מנגד, מעגל שייכות אישי או מצומצם עשוי להיות רלוונטי לחוקר ותכנון והוצאה לפועל של תוכנית באופן עצמאי ולעיתים ללא שותפים.

ראוי לבצע חקר עתידים בנפרד לכל מעגל שייכות, הן חקר עתידים והן עיצוב עתידים רצויים ותכנון התקדמות לעברם.

מעגל שייכות אישי

תרחישים הנוגעים לחוקר באופן אישי ואשר מכתיבים תכנון ובחירות אישיות כגון תכנון משפחתי, בחירת מגורים, בחירת מקצוע ותכנון תעסוקתי, תכנון כלכלי ואופן יציאה לגמלאות.

מעגל קהילתי-ארגוני

תרחישים הנוגעים לקהילה, ישוב או ארגון. חקר תרחישים אלו מבהיר מהם הכוחות המשפיעים על הקהילה, תרחישים של השתנותה ואופני השתנות רצויים ובלתי רצויים, תנאי הישרדותה וסכנות הנשקפות לה, יעדיה וערכיה וכן ההגדרה העצמית בתוך הקהילה.

מעגל לאומי

תרחישים הנוגעים למדינה או ללאום. תרחישים אלו יגעו בסוגיות של דמוגרפיה, כלכלה, כוחות גיאו-פוליטיים, תנאי הישרדות ומיפוי סכנות הנשקפות לה, תרחישים של השתנות ואופני השתנות רצויים ובלתי רצויים, יעדים ואתוס מאחד.

מעגל גלובלי

תרחישים הנוגעים לציביליזציות, כלל האנושות או כלל עולם החי. חקר תרחישים אלו יגע בסוגיות של אקלים גלובלי ואיכות הסביבה, דמוגרפיה, כלכלה עולמית ומשאבים בחסר, סכנות צבאיות גלובליות כמלחמה כוללת ונשקים להשמדה המונית, פנדמיות, מיפוי תמורות וסכנות גלובליות.