טריאדה חינוכית הינו מבנה פדגוגי חדשני של יחידת לימוד בנושא חשיבת עתיד שפותח ומיושם בהצלחה בבית הספר היסודי "גבעת רם" בקריית אתא במסגרת תוכנית "יוצרים עתיד", זוכת תחרות ארצית של אגף המו"פ. התוכנית והטריאדות החינוכיות הינן פיתוח משותף של מלווה בית הספר ארז ליבנה, מנהלת בית הספר איריס הראל וצוותה.

מבנה טריאדה חינוכית מוצג במרכז. מצדדיה מספר דוגמאות לנושאים, חשיפות, שיטות ותוצרים אפשריים. כל טריאדה הינה עצמאית ולאחריה ניתן לעבור לכל טריאדה אחרת. הסדר השרירותי של הטריאדות מוצג באמצעות החיצים הדו-כיווניים בין הטריאדות:

טריאדות חינוכיות מתאפיינות במודולריות רבה המקנה גמישות לצוות המלמד. הטריאדות החינוכיות מהוות יחידות משמעותית במסלול הלמידה, עליהן נבנית הבנה מעמיקה של חומר הלימוד.

מטרתה של הטריאדה החינוכית הינה להעמיק את כשירות חשיבת העתיד של הלומדים וכן ליצור היכרות עם שני תכנים במקביל: ¹נושא טריאדה ²ושיטת חשיבת עתיד. נושא טריאדה הינו היכרות ראשונה עם נושא הנוגע לעתיד (למשל: היבטים אתיים של שיבוט בני אדם, רכבים אוטונומיים, מעליות לחלל, אבטלה טכנולוגית, נשקים נאנוטכנולוגיים וכד'). ההיכרות עם שיטת חשיבת העתיד הינה היכרות ראשונית או לחלופין היכרות חוזרת ומעמיקה (למשל: גלגל עתידים, מניפת עתיד וכד'). כל טריאדה מעמיקה את מידת כשירות חשיבת העתיד של הלומדים. יעוד הכשירות של הטריאדה החינוכית הינו התוצר הפדגוגי שלה ומהווה פירוט של האופנים שבהם הטריאדה החינוכית מקדמת כשירות חשיבת העתיד (ידע, מיומנות וערכים). אפשרויות לנושאים מתוארות בהרחבה תחת "מאגרים לטריאדות חינוכיות".

טריאדה הינה מכלול הבנוי משלוש תת-יחידות המקיימות יחסי גומלין זו עם זו. הטריאדה החינוכית בנויה כשמה, משלושה חלקים עוקבים: ¹שלב החשיפה, ²שלב שיטת חשיבת עתיד ³ושלב התוצר. לרב, כל אחד מן החלקים אורך לפחות שעתיים אקדמיות עוקבות.

1. שלב החשיפה, חלקה הראשון של הטריאדה החינוכית, הינו האופן בו מתוודעים הלומדים לנושא חדש הנוגע לעתיד. למשל: הרצאת מומחה אורח, צפיה בסרט, ביקור במפעל, מפגש עם איש מקצוע, מחקר עצמאי מקוון וכד'. אפשרויות לחשיפה מתוארות בהרחבה תחת "מאגרים לטריאדות חינוכיות".
2. שלב שיטת חשיבת עתיד, חלקה השני של הטריאדה החינוכית, הינו שיטת חשיבת עתיד אשר הותאמה לשימוש נוח של תלמידים. השיטה הינה פלטפורמה בה ניתן ליישם שאלות חקר עתידים רבות ומגוונות. הנושא הנחקר הינו הנושא שהוצג בשלב החשיפה. בדומה ליחידת עיבוד, לכל שיטת חשיבת עתיד יש בשיטה קלט (אשר עשוי להיות היגד, מגמה, תרחיש, תקופה, נושא וכד') ופלט אשר מהווה המסקנות מהשימוש בשיטה. כפיי שיוסבר בהמשך, לעיתים ניתן להשתמש ברצף במספר שיטות חשיבת עתיד (סינתזת שיטות), כשהפלט של שיטה אחת משמש כקלט של השיטה הבאה אחריה. אפשרויות לחשיפה מתוארות בהרחבה תחת "שיטות חשיבת עתיד".

 

3. שלב התוצר, חלקה השלישי והמסיים של הטריאדה החינוכית, הינו הבניית הידע אליו נחשפו התלמידים בשלב החשיפה על ידי הלומדים ויישום תובנות אשר עלו כתוצאה מן השימוש בשלב השני בשיטת חשיבת העתיד. זהו שלב יצירתי בו הלומדים פועלים באופן אישי או קבוצתי ונותנים ביטוי פומבי ללמידתם. תוצרי הלומדים עשוי להתבטא באמצעים מגוונים ומהנים: בניין דגמים, חיבור הצעות חוק, העמדת מייצגי אומנות, חיבור פרוזה, הטמנת קפסולת זמן וכד'. אפשרויות לתוצרים מתוארות בהרחבה תחת "מאגרים לטריאדות חינוכיות".

השימוש בטריאדות חינוכיות הינו שילוב מיטבי של נוקשות וגמישות:

המבנה הסדור של הטריאדה החינוכית מצריך להתייחס לחלקיה השונים בעת בניית יחידת לימוד. סדר נוקשה זה משרת את הצוות המלמד בבניית יחידות הלימוד על פני מרחב ידע רחב עד מאד שמרבית הנושאים בו לא מוכר לו, מבלי "ללכת לאיבוד" בתהליך.

חשוב:

אמנם חשיבת עתיד מקיפה נושאים רבים, אולם אין כל כוונה שהמורים יהיו מומחי הידע בכל הנושאים. המבנה השיטתי של טריאדה חינוכית מאפשר לצוות המלמד להנגיש נושאים עתידניים לתלמידיהם, תוך שהם לומדים את הנושאים עימם.

מבנה הטריאדות מתאפיין בגמישות רבה של הצוות המלמד לקבוע את מהות התכנים הנלמדים ואת סדר הופעתם הודות לשתי רמות מובנות של מודולריות: ראשית, כל טריאדה חינוכית הינה יחידת לימוד העומדת בפני עצמה ועל כן ניתן ללמד את הטריאדות החינוכיות בכל סדר יבחרו המורים. שנית, כל אחד משלושת החלקים המרכיבים את הטריאדה החינוכית ניתן להחלפה בתוכן אחר מתוך מאגרי אפשרויות גדולים של תכני חשיפה, שיטות ותוצרים. באופן זה יכולים המורים לבנות מספר גדול עד מאד של טריאדות חינוכיות אפשריות, לפי ראות עיניהם. (לדוגמא: ממאגר של 5 סוגי חשיפה, 5 סוגי שיטות ו-5 סוגי תוצרים ניתן לבנות עבור כל נושא 125 מבני טריאדה שונים!).

היות והמבנה של טריאדה חינוכית הינו מודולרי ומאפשר את למידת הטריאדות בסדר שרירותי, הוא מאפשר שיתוף פעולה פורה בקרב הצוות המלמד. בשנת לימוד נתונה, מספר מורים יכולים לחלק ביניהם את מלאכת יצירת הטריאדות החינוכיות ולעשות יחדיו שימוש במכלול הנוצר. לאורך מספר שנות לימוד של תחום חשיבת עתיד, יכול בית ספר להגדיל כמשאב צומח את אוגדן הטריאדות החינוכיות אשר נוצרו על ידי הצוותים המלמדים, לאגדן בתיקיה שיתופית אחת ובכך להגדיל את המבחר של הטריאדות החינוכיות בהם יכול הצוות לעשות שימוש.