בעת דיון עם התלמידים על נושאים עתידניים, חשוב לאפשר דיון קשוב לדעות שונות ולא לתור אחר "תשובה נכונה", מפני שלאיש אין ודאות מלאה לגבי העתיד. יש לשאוף לסרוק תשובות אפשריות רבות ומגוונות ככול האפשר.

ריבוי תשובות חיוני גם בשימוש בשיטות חשיבת עתיד. הפרדיגמה המקובלת הינה להעדיף איכות על פני כמות ואולם, לכמות יש ערך משמעותי בכל הנוגע לחשיבה יצירתית בכלל ובפרט לחשיבה היצירתית הנדרשת לחשיבת עתיד. שיטות שונות של חשיבת עתיד מבקשות למצוא מספר רב של תשובות שונות (למשל, סיעור טס"כפח: 15 תשובות, עוגת העתיד שלי: 12 תשובות וכד'). ריבוי זה אינו מקרי ומטרתו אינה להטריח לחינם את הלומדים. לרב התשובות הראשונות שמעלים התלמידים הינן תשובות טריוויאליות ואשר אין בהם אימוץ מחשבה יצירתית. על ידי שימת דגש מצד הצוות המלמד על עמידה ביעדי כמות גדולה של תשובות ולא רק התמקדות באיכות של קומץ תשובות, הלומדים מתעלים אל מעבר לתשובות הטריוויאליות, מפתחים חשיבה יצירתית ומגיעים לתשובות בלתי צפויות אשר מפתיעות גם אותם.