ערכה מתודולוגית:
פדגוגיה של
חשיבת עתיד

כתב: ארז ליבנה

6.5 שלבי חיים וחקר עתידים אפשריים
6.5.1 שלבי חיים וחשיבת עתיד אישי

להבדיל מחשיבת עתיד כללי, גילם של חוקרי העתידים מהווה גורם משפיע ומשמעותי על הנושאים הנחקרים במסגרת חשיבת עתיד אישי. סיפור חיים מלא בנוי משלבי החיים. שלבי חיים הינם תקופות במהלך סיפור חייו של אדם הנגזרים מגילו, בעוד שאין הגדרה מדויקת לתחילתו וסיומו של כל שלב חיים, הרי שהם מהווים הכללה שימושית ומוגדרים כתחום של גילאים הנפרש על פני מספר שנים. מרבית בני האדם בציביליזציה נתונה חולקים דמיון רב זה עם זה בכל שלב חיים.

כל אחד משלבי החיים מתאפיין באתגרים ותהיות המשקפות במידה רבה את הלך הרוח של שלב חיים זה. בני גיל 20-30 טרודים בשאלות של לימודים אקדמיים ותכנון מקצועי, בני גיל 30-40 טרודים בשאלות של דיור, פרנסה וחינוך ילדיהם, בני גיל 65-75 טרודים בשאלות אורח חייהם בגמלאות ובבריאות, בני גיל 70-80 טרודים אף הם בשאלות של בריאות וכן בדידות, המוות הקרב ואופן חלוקת עיזבונם.

6.5.2 שלבי החיים

שלבי החיים (בהכללה) הינם:

ינקות: גילאי 0-2

שלב תלותי בו מתפתח בקצב מהיר מוח התינוק, רכישת מיומנויות מוטוריות כגון אחיזה בחפצים, זחילה הליכה וקפיצה, רכישת שפה, הכרת הגוף, תחושות ורגשות.

 

פעוטות: גילאי 3-5

גדילה ושכלול מיומנויות מוטוריות ושפתיות, למידה דרך משחק, פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות.

 

ילדות: גילאי 6-9

כניסה לבית ספר ולמידה פורמלית, פעילות קבוצתית במשחק ולמידה, גיבוש זהות ראשונית

 

התבגרות: גילאי 10-15
צמיחה פיסית מואצת, תחילת בגרות מינית ושינויים הורמונאליים. לחץ חברתי ונאמנות לחברים הופכים לחשובים מאד ותחושות של עצמאות ואחריות מתבססות. נטייה אפשרית להתנהגות לא אחראית שעלולה להוביל לפציעה פיזית

 

נעורים: גילאי 16-20
המשך צמיחה פיסית ובגרות מינית, גיבוש הזהות, התנסויות שונות אשר עשויות להיות בעלות השלכות שליליות לטווח ארוך כגון שימוש בסיגריות, אלכוהול וסמים. במגזרים מסוימים בני הנוער מסיימים את תקופת הלימודים ומתקבלות החלטות מעצבות לגבי נישואין ופרנסה. בישראל כמחצית בני הנוער מתגייסים לשרות צבאי בן 2-5 שנים.


מבוגר צעיר: גילאי 21-30

השלמת השכלה גבוהה, התחלת קריירה, בחירת בן/בת זוג, במגזרים מסוימים הקמת תא משפחתי, התמודדות עם קשיים כלכליים. בגיל 22-23 מסיים מוח האדם את התפתחותו ואילו ההתפתחות הפיזית מגיעה לשיאה בשנת השלושים לערך.

 

מבוגר אחראי: גילאי 31-40

הורות לתינוקות וילדים מתבגרים, טיפוח קריירה, תקופה המאופיינת בלחצים פיננסיים ובהתנגשות בין צרכי משפחה לצרכי קריירה, הפוטנציאל לגירושין ונישואין חדשים עולה. בתרבויות רבות בעלי מקצועות תובעניים מקימים משפחה רק בשלב זה. ללא אימון הכושר הגופני מתחיל להתדרדר.

 

גיל המעבר: גילאי 41-60

סימני הזדקנות גוף ראשונים, עבור נשים זהו גיל המעבר והבלות, הילדים מתבגרים עוזבים את הבית ומקימים משפחות, נולדים נכדים, עבור רבים זהו שיא הקריירה ופסגת ההכנסות. רבים מתכננים את הפנסיה אך הדבר עשוי להשתנות לאור הגידול בתוחלת החיים, רבים מוצאים עצמם עוזרים לילדיהם המבוגרים מחד ולהוריהם הזקנים אשר נמצאים בשלב הבעיות הרפואיות מאידך.

הגיל השלישי: גילאי 61-75

עשוי להיות השלב הארוך ביותר בחייו של אדם. פרישה לגמלאות והסתמכות על פנסיות מדודות ושירותי רפואה ציבורית עמוסים למעט אלו שיש להם מקורות פיננסים נוספים. ירידה במחויבויות משפחתיות וקרייריסטיות מאפשרת להתפנות לעיסוקים אחרים ומועדפים. עולים הסיכויים לחלות במחלות כרוניות שבדרך כלל ניתנות לניהול וטיפול.

 

המבוגר הפגיע: גילאי 76-85
מרבית האנשים עלולים להפוך למוגבלים או נתמכים. לעיתים הם אינם יכולים להמשיך לנהוג ברכב, להשתמש בתחבורה ציבורית או לתקשר באמצעי תקשורת שונים. הם נעזרים בבן/בת זוג בריאים או במטפל צמוד כדי להמשיך לגור בבתיהם או בבתי אבות בעלי רמת סיעוד מינימאלית.

 

המבוגר התלותי (לעיתים): 86+

צורך בעזרה בפעילויות היומיומיות של החיים כולל עזרה בכניסה וביציאה מהמיטה, בהליכה, במקלחת , בשירותים ובאכילה. המבוגר התלותי זקוק למטפל צמוד או שהוא גר בבתי מחסה סיעודיים. לעיתים נלווים ומחמירים את המצב מחלות כגון סרטן, אירוע מוחי או דמנציה.

 

לכל שלב חיים כוחות מניעים מאפיינים: