במדינה ליברלית יכול כל אדם לעצב את חייו ולבחור את דרכיו. עם זאת, בפועל אדם מושפע מאד מן הסביבה בה גדל ומנורמות החיים שספג ממנה. החברה הישראלית הטרוגנית ורבת פנים. מגזרים מסוימים יראו ערך בנישואים בגיל צעיר ובהקמת משפחה ברוכת ילדים ואילו מגזרים אחרים ידחו את מועד הנישואים ויבחרו בהקמת משפחה קטנה. יש שיראו זכות וחובה לשרת את המדינה בשירות צבאי או לאומי ואחרים לא. יש שיראו את המשך חייהם הבוגרים נטועים בסמיכות למשפחתם המורחבת ויש שלא יהססו להתרחק לעיר ואף למדינה אחרת. יש שיסברו שאין הבדל בין גברים לנשים בנוגע להזדמנויות וחובות ואחרים סבורים כי נתיבי בחירה מסוימים שמורים לגברים בלבד או לנשים בלבד. מסיבות אלו, בין הגורמים המשפיעים על עתידו האישי של אדם מצויים נתונים אליהם נולד.

חשוב:

גורמים מולדים אינם המעצב היחיד הקובע את עתידו האישי של אדם, שכן לאדם המתכנן את עתידו האישי יש יכולת השפעה על חייו, אולם המהלך הראשון של חשיבת עתיד אישי היא הבנת הסביבה ומציאות החיים בהווה, אשר הינם נקודת המוצא של סיפור החיים.

נתון בלתי אישי וניטראלי לכאורה כמקום מגורים עשוי לרמוז על מציאות חייו של אדם. מקום המגורים מספק מידע אפשרי על: ¹המגזר אליו ככול הנראה משתייך האדם ²מצבו הסוציואקונומי ³והקירבה להזדמנויות: מרכז או פריפריה.

מקום המגורים עשוי להצביע על המגזר אליו משתייך האדם וכך בקירוב טוב על דתו וערכיו על הציר של שמרנות וליברליות וכן על גודלה ומוצאה של המשפחה שבה גדל. אלו, יעצבו במודע או שלא במודע את בחירותיו לעתיד ועל כן רצוי שחוקר העתיד האישי יהיה מודע להם. מידע סטטיסטי המציג התפלגויות של מגזרים שונים ניתן לאתר במחקרים סטטיסטיים כגון אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

מקום המגורים גם עשוי להצביע על מצבו הסוציואקונומי של האדם ועל קרבתו למרכז או לפריפריה. אלו עומדים ביחס ישיר להזדמנויות לו זכה במהלך חייו, בחינוך, תרבות, רפואה ותעסוקה. המצב הסוציואקונומי מתואר על פי עשירונים בהתאם להכנסה, או לפי מדד טיפוח יישובי. מידע על מקום המגורים ניתן באתרי מחקר שונים (למשל באתר מדל"ן).

נתון מקום המגורים מקבל משנה תוקף לחייו של אדם אם מתקיימת השוואה בין אזרחי מדינות שונות (לדוגמא, חייו של אזרח ממוצע מקנדה יראו שונים בתכלית מחייו של אזרח ממוצע מבנגלדש) ואולם, ניתוח זה אינו מדייק דיו וגם אינו פורה בהתייחסות למערכת החינוך הישראלית, אלא אם מדובר בניתוח ההשפעה על עולים חדשים ומהגרים אחרים (למשל, מהגרי עבודה).