ניתן לבנות 3-4 תרחישים ראשוניים (או "סקיצות של תרחישים") בסדנת חשיבה של כ-3 שעות, בהשתתפות של 8-12 אנשים (אלה מספרים גמישים, לצורך אינדיקציה בלבד). זאת בהנחה שלפני הסדנה בוצע שלב מקדים של זיהוי כוחות מחוללי שינויים וצירי אי-וודאות.

אפשר גם לכלול באותה סדנת חשיבה הן את השלב של צירי אי-וודאות והן את בניית התרחישים עצמם, מה שחייב כמובן סדנת חשיבה ארוכה יותר – 5 שעות, פחות או יותר.

לפני בניית התרחישים יש לקבוע את אופק הזמן שלהם. אופק הזמן הסביר הוא בדרך כלל לפחות 10 שנים מהיום.

שלבי הבנייה מפורטים להלן.

בהנחה שבוצע קודם שלב של הגדרת צירי אי-וודאות ונבחרו הצירים המובילים, השלבים הבאים בתהליך הם:

• בניית מטריצה 2X2 על בסיס שני צירי אי-וודאות (כ-20 דקות)

הדרך הפשוטה ביותר להתחיל בבניית תרחישים ראשוניים הוא מטריצה של 2X2 על סמך שני צירי אי-וודאות מובילים (שנבחרו בשלב שבו נעשה שימוש בשיטת צירי אי-וודאות). מטריצה כזאת מניבה "אוטומטית" ארבעה תרחישים, כמתואר בתרשים הבא.

רצוי שהכוחות הראשיים/צירי אי-הוודאות לא יהיו שניהם מאותה הקטגוריה. כלומר, אם לצורך זיהוי הכוחות מחוללי השינוי נעשה שימוש במיפוי STEEP, אז רצוי ששני הכוחות הראשיים לא יהיו מהתחום החברתי, למשל. תרחישים מעניינים יותר עשויים לנבוע, לדוגמה, משילוב של כוח מניע מהתחום החברתי עם כוח מניע מהתחום הטכנולוגי, או שילוב אחר של כוחות מקטגוריות שונות. (עם זאת, אין "איסור" על שימוש בשני כוחות מאותה קטגוריה. הכל לפי שיקול הדעת של משתתפי הסדנה).

חשוב לוודא שהתרחישים הנובעים ממטריצת צירי אי הוודאות הינם מתקבלים על הדעת במובן שאין בהם סתירה לוגית כלשהי. ייתכן שבאחד התרחישים או יותר אין סתירה לוגית, אבל הם נתפשים בעיני חלק מהמשתתפים כבעלי סבירות נמוכה. ההמלצה הכללית היא שאין להימנע מלפתח תרחישים כאלה, ואולי דווקא הם המעניינים ביותר ועשויים להאיר היבטים שעד כה נעלמו מעייני  מקבלי ההחלטות בארגון (על כך ידובר בהמשך בהקשר של "קלפים פרועים" – תרחישים בעלי סבירות נמוכה אך השפעה גדולה). שוב, הכל לפי שיקול הדעת של משתתפי הסדנה.

השיקולים  העיקריים עשויים להיות, למשל: האם התרחישים יכולים להאיר נושא או נושאים שהם במוקד העניין של הארגון? האם הם מבטאים אתגרים מעניינים בהקשר לאותו נושא או נושאים? האם הדיון בהם עשוי להועיל לקביעת המדיניות וההחלטות של הארגון?

• בחירת כותרות לתרחישים (כ-20 דקות)

אחרי שהוסכם על התרחישים הנובעים ממטריצת צירי אי הוודאות, חשוב לנסח כותרת קולעת (ומעוררת עניין) לכל תרחיש. (הכותרת "תרחיש ג" היא לכל הדעות פחות מעניינת מכותרת כגון "מקפיאה על שמרים למהפיכה").

• בסיס ל"סיפור" התרחיש: ארועים על ציר הזמן (כ-60 דקות)

המשתתפים מעלים רעיונות לכ-10 אירועי מפתח לאורך ציר הזמן, אשר יובילו להתגשמות התרחיש באופק הזמן שנקבע. לדוגמה, אם אופק הזמן הוא שנת 2045, המשתתפים יציעו ארועי מפתח שיתרחשו בסביבות השנים 2025, 2030, 2035, 2040.

• המלצות ראשוניות למדיניות (כ-60 דקות)

בשלב זה המשתתפים במשתתפים מתבקשים להציע המלצות למדיניות של הארגון בהקשר לכל אחד מהתרחישים, בהנחה שהתרחיש הנדון מתממש. זה כולל צעדי מדיניות שאמורים לקדם את מימוש התרחיש אם זהו תרחיש הרצוי לארגון, או צעדים שאמורים למנוע את מימוש התרחיש אם הוא אינו רצוי.

• הרחבה והעמקה

במקרים רבים רצוי להרחיב את התרחישים הראשוניים (שהם בעצם "סקיצות" של תרחישים) לתרחישים נרטיביים מלאים.

זה יכול להיעשות בסדנת חשיבה נוספת, ואולי בהסתייעות במחבר מקצועי מתאים. יש ארגונים שבכתיבת תרחישים נרטיביים מפורטים נעזרו בסופרי מדע בדיוני. אפשר גם לשתף את הטיוטה הראשונית עם גורמים נוספים ולבקש רעיונות לצורך הרחבה ופירוט של התרחישים.