השלכה לאחור – Backcasting

המכון לחקר עתידים בחינוך מציג את המתודה:

השלכה לאחור – Backcasting

זמן למידה

30 – 45 דקות (תלוי במידת ההעמקה)

מס' משתתפים

לפחות 3, רצוי 8 עד 12

תיאור ושימוש עיקרי

הכלי מסייע לקבוע שלבים ואבני דרך להשגת עתיד רצוי. משתמשים בשיטת ההשלכה לאחור בעיקר במצבים מורכבים, כאשר למרות שקיים חזון עתידי, לא ברור עדיין כיצד להשיגו.

השם Backcasting נטבע במקור ע"י Robinson  בשנת 1982, כשיטה לפיתוח תרחישים נורמטיביים וחקירת ההיתכנות שלהם וההשלכות הנגזרות מהם – במיוחד בהקשר של נושאי קיימות (sustainability). כלומר היה מדובר אז גם על פיתוח חזון כחלק מהשיטה, וקשירת החזון אל המצב הנוכחי. במסגרת המדריך הנוכחי אנחנו מתייחסים להשלכה לאחור כשיטה בפני עצמה, הננקטת אחרי שיש הסכמה על התרחיש הנורמטיבי הרצוי לארגון, או אחרי פיתוח החזון. למעשה השיטה משיקה לחלק משלב ג' ב-Visioning (כזכור: הצעדים לקראת הגשמת החזון), אבל במסגרת ההשלכה לאחור הכוונה היא להגדרה הרבה יותר מפורטת של הצעדים הדרושים, לאורך ציר הזמן.

 

זמן למידה

30 – 45 דקות (תלוי במידת ההעמקה)

מס' משתתפים

לפחות 3, רצוי 8 עד 12

תנאים והכנות מקדימות

שלב ההכנות המקדימות

השיטה מתמקדת בשאלה כיצד  ניתן  להשיג עתיד רצוי,  ולא בתחזיות או בשאלה איזה  מבין העתידים צפוי  להתרחש. מכאן השם Backcasting – ההיפך מ- Forecasting.

כלומר, נקודת מוצא ממוקמת בעתיד: היעד, החזון שאליו שואפים להגיע. מנקודת מוצא זאת חוזרים אחורה בזמן, כדי לקבוע את השלבים והצעדים הדרושים מההווה והלאה. התהליך כולל גיבוש דרכים אפשריות/חלופיות להשגת העתיד הרצוי, ודיון עליהן עם בעלי עניין ומומחים, לרבות זיהוי "צווארי בקבוק", אם קיימים. תהליך יסודי עשוי לכלול גם ניתוח מעמיק יותר של נתיבי פתרונות שונים, בחירת האופציה הרצויה והתוויית תוכנית מימוש מועדפת.

השימוש בשיטת ההשלכה לאחור נעשה אחרי בניית תרחישים ובחירת התרחיש הרצוי, ו/או אחרי השלב של פיתוח החזון (Visioning).

 
 
 
שלבי הפעילות – צעד אחר צעד

שלבי העבודה עם המתודה 

גרסה בסיסית של השלכה לאחור מתבצעת בסדנת חשיבה שנמשכת 4-5 שעות (תהליך מדוקדק, עם מספר איטרציות, יכול לקחת הרבה יותר זמן. בתיאור השיטה במדריך FORLEARN של האיחוד האירופי נכתב שתהליך יסודי עשוי להימשך שנה עד שנתיים!).

מספר המשתתפים המומלץ הוא 10 לפחות. המשתתפים מתחילים מנקודת מוצא בעתיד ותוך "מסע בזמן" לאחור, מזהים צעדי מפתח והחלטות מפתח שיידרשו כדי להגיע לעתיד הרצוי. יש צורך להבחין בין דברים שהם בשליטת מקבלי ההחלטות בארגון, לבין דברים שהם מחוץ לשליטתם ולפיכך מצריכים טיפול מתאים.

השלבים המומלצים בסדנה מפורטים להלן:

שלב 1 | הצגת העתיד הרצוי (כ-30 דקות)

העתיד הרצוי יכול להיות תרחיש מסוים מתוך שורת תרחישים שפותחו, או חזון שהוסכם עליו במסגרת סדנת בניית חזון – Visioning.

שלב 2 | זיהוי ההבדלים בין העתיד הרצוי לבין המצב בהווה (כ-30 דקות)

רצוי לעבוד על זה בקבוצות עבודה של 4-5 אנשים. המשתתפים בכל קבוצה אמורים לתאר את ההבדלים העיקריים בין תחום המדיניות וסביבת הפעילות של הארגון כיום לבין אלה שיהיו בעתיד הרצוי. אפשר להיעזר כאן במודל STEEP כדי לדון בכל ההיבטים הרלוונטיים.

שלב 3 | בניית ציר זמן (לוח זמנים) עם השינויים העיקריים (כ-60 דקות)

אפשר לעבוד על זה באותן קבוצות עבודה. המשתתפים יתבקשו לתאר את האירועים והצעדים החשובים ביותר שיידרשו למימוש העתיד הרצוי, ולמקם אותם על ציר הזמן. יש להבחין בין אירועים שבשליטת הארגון לבין אירועים חיצוניים שאינם בשליטה ישירה של הארגון.

שלב 4 | זיהוי מה נדרש לעשות כדי לממש את האירועים הקריטיים שעל ציר הזמן (כ-45 דקות)

בשלב זה מומלץ (אם יש מספיק משתתפים) לחלק כל קבוצה לשתי תת-קבוצות. קבוצה אחת תתמקד באירועים שהם בשליטה מלאה של הארגון. הקבוצה השנייה תעסוק באירועים שבהם יש לארגון רק שליטה חלקית.

עבור כל אירוע קריטי המשתתפים יתבקשו לזהות:

  • מהו האימפקט של האירוע על הגשמת העתיד הרצוי
  • אילו בעלי עניין עשויים להפיק יתרונות מהאירוע, ואילו עשויים להיפגע או לראות בו חיסרון מבחינתם
  • מידת הסבירות שהאירוע אכן יתרחש
  • מה הם הדברים שיקלו על מימוש האירוע
  • מה הם החסמים שיהיה צורך להתגבר עליהם
  • עבור אירוע שבשליטה חלקית של הארגון: מה צריך לעשות ועם מי צריך לפעול (גורמים שמחוץ לארגון) כדי להבטיח את מימוש האירוע
  • מה הם צעדי המפתח הספציפיים שצריך לנקוט כיום (רצוי לפרט לפחות 3 צעדים)

 

שלב 5 | זיהוי אופן ההשפעה על צעדים שמחוץ לשליטת הארגון (כ-30 דקות)

בשלב זה המשתתפים יתמקדו באירועים קריטיים שהם מחוץ לשליטת הארגון. עבור כל אירוע כזה, המשתתפים יתבקשו לזהות:

  • למי (או למה) יש שליטה על האירוע
  • איך אפשר להשפיע על עליית הסבירות שהאירוע יתרחש

 

שלב 6 | דיון (כ-45 דקות)

סקירת הדברים שסוכמו בשלבים הקודמים, ודיון תוך התמקדות על הצעדים הבאים.

תוכנית להשגת העתיד הרצוי לארגון, כולל הצגת הצעדים שיש לנקוט על ציר הזמן.

The Futures Toolkit:  https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/674209/futures-toolkit-edition-1.pdf

FORLEARN, www.foresight-platform.eu/community/forlearn/how-to-do-foresight/methods/roadmap/backcasting/

www.naturalstep.ca/backcasting

Robinson, J. (1982): Energy backcasting: a proposed method of policy analysis. Energy Policy 10 4

Robinson, J. (2003): Backcasting as social learning. Futures, Volume 35, Issue 8, www.researchgate.net/publication/223711174_Future_Subjunctive_Backcasting_as_Social_Learning

Backcasting 101:  https://www.slideshare.net/mmilan/backcasting-101-final-public

סרטון על השלכה לאחור:   https://youtu.be/DeDm-HTFuiY

טיפים וחסמים

אפשר להיעזר במה שנקרא "דיאגרמת שידרת-דג" (fishbone diagram) שבה הציר האופקי הוא ציר הזמן, והקווים השונים קשורים לאירועים והחלטות. גם כאן אפשר להיעזר בקטגוריות של STEEP (אם יש מספיק קבוצות עבודה, אפשר לבקש מכל קבוצה להתמקד באחת הקטגוריות).

 

ניתן לשלב עם מיפוי דרכים. למעשה אפשר לומר שהתוצר של תהליך מלא של "השלכה לאחור" כפי שתואר כאן, הוא מפת דרכים. בראייה זאת, "השלכה לאחור" היא אמצעי ו"מפת דרכים" היא התוצאה.