שלב פתיחה 

מנחה הדיון מסביר את מסגרת קינפין (כרבע שעה) ומציע את המסגור של הדיון (בחינה של אתגר מסוים לאור המסגרת)

שלב ראשון – פירוק האתגר למרכיבים השונים שלו 

כל אתגר מערכתי מורכב ממרכיבים שונים, שלא פעם חונים בנדבכים שונים של המודל. בשלב הראשון אנו נציב אותם במרכז המפה (באי-סדר).
ניתן לתאר את האתגר מכיוונים שונים ואין צורך בשלב זה להכריע מהו התיאור הנכון.  

שלב שני – סיווג המרכיבים למרחבים השונים שלהם

בשלב זה נדון בכל אחד מן הנדבכים וננסה לשייך אותו למרחב שמתאר אותו באופן הטוב ביותר (ניתן להיעזר בשאלות המנחות בשקף 2 כדי לסווג את האתגרים). 

שלב שלישי – מיקוד בסוגיות הליבה 

כעת נבין האם המענה שלנו מספק או האם אנחנו יודעים כיצד לבנות מענה והיכן יש להשקיע תשומת לב יתרה. לרוב המיקוד יהיה על הסוגיות הסבוכות והכאוטיות. 

שלב רביעי – גיבוש תהליכי המענה לסוגיות הליבה 

בשלב זה נתחיל לתאר את ההתערבויות הנדרשות כדי שנוכל לפתח מענה לאתגר. 

במרחבים הסבוכים נדון בגישוש שנדרש לנו:

• עם מי נרצה לדבר?
• אילו חומרים נבקש לקרוא?
• אילו תצפיות נערוך? 

במרחבים הכאוטיים ובסף הכאוס (בין הסבוך והכאוטי) נתאר את הפעולות שנבצע כדי לייצר יותר בהירות 

במרחב הניתן לידיעה נדון במציאת מומחה שיסייע, או באיסוף הנתונים והאנליזה הנדרשים

במרחב המוכר נבקש להבין היכן נמצא הניסיון והידע המעשי להתמודדות עם התהליכים.

שלב הרפלקציה והסיכום

בשלב הסיכום כדאי ללכוד את התובנות המרכזיות שעלו בדיון, וכן לדון בהבנות שלנו על האתגרים הנוספים שאנו מתמודדים איתם לאור ההתחככות במסגרת.

התוצרים המתקבלים

ההבנות ביחס לתהליכי ההמשך הנגזרים, הם תוצר הליבה של השימוש במסגרת.  

הפניה למקורות

מסגרת קינפין