ניתוח גנאלוגי

המכון לחקר עתידים בחינוך מציג את המתודה:

ניתוח גנאלוגי

זמן למידה

2-3 דיונים בני שעה וחצי

מס' משתתפים

קבוצה אינטימית (3-6 שותפים)

תיאור ושימוש עיקרי

 

תיאור הכלי

גילוי וחילוץ של מודלים מנטליים שפוגעים באפקטיביות של המענה המערכתי 

רקע תאורטי

פער רלוונטיות (Relevancy Gap)  הוא מצב שנוצר בארגונים או במערכות כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. פער הרלוונטיות הוא הביטוי המרכזי של היסט שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להידרדרות ממצב של רלוונטיות ועד לכדי הפתעה בסיסית

הגנאולוגיה היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את המערכת הקיימת. היא מסייעת לנו בשני מובנים:

  1. חשיפה של המובן מאליו – הגנאולוגיה מציפה את הסיבות שבגללן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את המובן מאליו לבר דיון
  2. זיהוי צמתים מן העבר שלא נבחרו – הגנאולוגיה מאפשרת לנו לזהות גישות אלטרנטיביות אשר נדחקו הצידה בעבר בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן ועשויות לשמש אותנו כיום.

חקירה גנאולוגית מתחקה אחר המקורות של החשיבה שלנו וחושפת את המובן מאליו ומראה כיצד התפיסה התרחקה במשך הזמן מהמציאות המשתנה. 

זמן למידה

2-3 דיונים בני שעה וחצי

מס' משתתפים

קבוצה אינטימית (3-6 שותפים)

תנאים והכנות מקדימות

יש ערך רב בציור גרפי של תהליכי השינוי, ולכן יש לקבוע את הדיון בחדר שבו יש לוח או יכולת לערוך בזמן אמת על גבי מצגת. 

יש לשלוח למשתתפים לפני הפגישה את ההסבר על תופעת פער הרלוונטיות

 

שלבי הפעילות – צעד אחר צעד
שלבי העבודה עם המתודה 
 
שלב פתיחה 

 

מסגור | מנחה הדיון מסביר את הצורך ומתווה המפגשים (כרבע שעה) ומציע את הבעיה שבה יעסקו (מה אנחנו לא מצליחים לעשות וכד׳) 

שלב ראשון – תיאור של המצב בהווה 

התיאור הגנאלוגי מתאר לפחות שני קווים במשך כל הדרך – מה עשינו (וכלל הניתן – למה עשינו) ומה קרה במערכת (לא בהכרח בהקשר של הפעולות שלנו).
בשלב הראשון נבקש לתאר את המציאות של הפעולות שלנו והמצב במערכת בהווה. 

שלב שני – דיון בנקודת האפס 

בשלב זה נדון בשאלה מהי נקודת האפס (ההתחלה) של המציאות בה אנו פועלים ושל האתגרים אותם אנו חווים. כל הצעה לנקודת האפס תלווה בהסבר מדוע היא נקודת האפס, כלומר, באיזו בעיה אנו עוסקים. זה בסדר לתאר יותר מנקודת אפס אחת.

טיפ | נסו לנוע מעבר לנקודת האפס הארגונית – יש לנו נטיה לראות את נקודת האפס ברגע הקמת המערכת הארגונית שלנו, למרות שכמעט תמיד הבעיה שבגללה המערכת הוקמה קדמה לה.

שלב שלישי – תיאור לאחור של אירועים מכוננים  

כעת ננסה לתאר לאחור אירועים מכוננים מרכזיים בהתהוות הסוגיה. נסו לתאר החלטות דרמטיות, וכאלו שלא נראו כדרמטיות אך השפיעו באופן עמוק על מבנה המערכת. נסו לתאר מה הרושם שהותיר האירוע המכונן במערכת שלנו גם לאחר שהאירוע חלף. 

למשל: ההיעדרות של הגברים שנשלחו להלחם באירופה במלחמת העולם השניה, הובילה לשינוי בתפיסתן העצמית ובמעמדן של נשים בשוק העבודה גם לאחר שאלו חזרו לארה״ב מן המלחמה. 

שלב רביעי – נסיון לתאר תקופות  

בשלב זה ננסה לתאר תקופות מרכזיות במעלה הדרך. תנו לתקופות האלו שמות. נסו לתאר את התקופה במונחים תפיסתיים ולא ארגוניים (למשל – לא תקופת הניהול של ראובן, אלא התקופה בה ניסינו לקדם הצטיינות בקרב כלל תלמידי בית הספר). 

שלב חמישי – בחינת פער הרלוונטיות והמודלים המנטליים  

בשלב זה ננסה להבין האם המענה שלנו, שנוצר על בסיס אתגרים ומציאות שהשתנתה, נותר רלוונטי ובאילו היבטים הוא איבד את הרלוונטיות שלו. פער הרלוונטיות הזה מאפשר לנו עתה לדון במודלים המנטליים שלנו – מדוע אנו פועלים באופן מסויים, מה אנו חושבים, כיצד נוכל לחשוב אחרת. 

שלב הרפלקציה והסיכום

בשלב הסיכום כדאי ללכוד את התובנות המרכזיות שעלו בדיון, וכן לדון בהבנות שלנו על האתגרים הנוספים שאנו מתמודדים איתם לאור ההתחככות במערכת. 

התוצר המרכזי הוא תיאור התקופות, המסגור של המודלים המנטליים שלנו. 

טיפים וחסמים

גנאלוגיה היא כלי מאוד משמעותי ביצירת תשתית לדיון אסטרטגי שמאתגר את הפרדיגמה הקיימת. כדי לא להשקיע את המאמץ לשווא כדאי לשים לב להיבטים הבאים:

  • גנאלוגיה איננה היסטוריה. גנאלוגיה ארגונית בוחרת סוגיה שנמצאת בליבת המבוכה של הארגון, ומספרת את הסוגיה הזו לאחור, כלומר – איך הגענו לכאן. לכן, עשויות להיות מספר גנאולוגיות בדיון אחד.
  • התבוננו החוצה ופנימה – נסו לראות את הסיבות הפנימיות והחיצוניות שהשפיעו על הגנאולוגיה הנבחרת. בין אלו ניתן למנות מגמות כלכליות ועסקיות, טכנולוגיה משתנה, רגולציה, אסטרטגיה משתנה של החברה וכיוב'. נסו לראות אם יש קורלציה בין האירועים בפנים ובחוץ. 
  • מה היו הצמתים והאלטרנטיבות – נסו לאתר צמתים ופוטנציאלים שנזנחו במעלה הדרך ולחשוב האם יש להן רלוונטיות כיום. 

תיאור הסוגיות (על גבי מצגת או בצילום של הלוח) יסייע לנו לקיים רפלקציה בעתיד, ויש לשמור אותו כתוצר.