2-3 דיונים בני שעה וחצי
קבוצה אינטימית (3-6 שותפים)
תיאור הכלי
גילוי וחילוץ של מודלים מנטליים שפוגעים באפקטיביות של המענה המערכתי
רקע תאורטי
פער רלוונטיות (Relevancy Gap) הוא מצב שנוצר בארגונים או במערכות כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. פער הרלוונטיות הוא הביטוי המרכזי של היסט שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להידרדרות ממצב של רלוונטיות ועד לכדי הפתעה בסיסית.
הגנאולוגיה היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את המערכת הקיימת. היא מסייעת לנו בשני מובנים:
חקירה גנאולוגית מתחקה אחר המקורות של החשיבה שלנו וחושפת את המובן מאליו ומראה כיצד התפיסה התרחקה במשך הזמן מהמציאות המשתנה.
2-3 דיונים בני שעה וחצי
קבוצה אינטימית (3-6 שותפים)
יש ערך רב בציור גרפי של תהליכי השינוי, ולכן יש לקבוע את הדיון בחדר שבו יש לוח או יכולת לערוך בזמן אמת על גבי מצגת.
יש לשלוח למשתתפים לפני הפגישה את ההסבר על תופעת פער הרלוונטיות.
מסגור | מנחה הדיון מסביר את הצורך ומתווה המפגשים (כרבע שעה) ומציע את הבעיה שבה יעסקו (מה אנחנו לא מצליחים לעשות וכד׳)
שלב ראשון – תיאור של המצב בהווה
התיאור הגנאלוגי מתאר לפחות שני קווים במשך כל הדרך – מה עשינו (וכלל הניתן – למה עשינו) ומה קרה במערכת (לא בהכרח בהקשר של הפעולות שלנו).
בשלב הראשון נבקש לתאר את המציאות של הפעולות שלנו והמצב במערכת בהווה.
שלב שני – דיון בנקודת האפס
בשלב זה נדון בשאלה מהי נקודת האפס (ההתחלה) של המציאות בה אנו פועלים ושל האתגרים אותם אנו חווים. כל הצעה לנקודת האפס תלווה בהסבר מדוע היא נקודת האפס, כלומר, באיזו בעיה אנו עוסקים. זה בסדר לתאר יותר מנקודת אפס אחת.
טיפ | נסו לנוע מעבר לנקודת האפס הארגונית – יש לנו נטיה לראות את נקודת האפס ברגע הקמת המערכת הארגונית שלנו, למרות שכמעט תמיד הבעיה שבגללה המערכת הוקמה קדמה לה.
שלב שלישי – תיאור לאחור של אירועים מכוננים
כעת ננסה לתאר לאחור אירועים מכוננים מרכזיים בהתהוות הסוגיה. נסו לתאר החלטות דרמטיות, וכאלו שלא נראו כדרמטיות אך השפיעו באופן עמוק על מבנה המערכת. נסו לתאר מה הרושם שהותיר האירוע המכונן במערכת שלנו גם לאחר שהאירוע חלף.
למשל: ההיעדרות של הגברים שנשלחו להלחם באירופה במלחמת העולם השניה, הובילה לשינוי בתפיסתן העצמית ובמעמדן של נשים בשוק העבודה גם לאחר שאלו חזרו לארה״ב מן המלחמה.
שלב רביעי – נסיון לתאר תקופות
בשלב זה ננסה לתאר תקופות מרכזיות במעלה הדרך. תנו לתקופות האלו שמות. נסו לתאר את התקופה במונחים תפיסתיים ולא ארגוניים (למשל – לא תקופת הניהול של ראובן, אלא התקופה בה ניסינו לקדם הצטיינות בקרב כלל תלמידי בית הספר).
שלב חמישי – בחינת פער הרלוונטיות והמודלים המנטליים
בשלב זה ננסה להבין האם המענה שלנו, שנוצר על בסיס אתגרים ומציאות שהשתנתה, נותר רלוונטי ובאילו היבטים הוא איבד את הרלוונטיות שלו. פער הרלוונטיות הזה מאפשר לנו עתה לדון במודלים המנטליים שלנו – מדוע אנו פועלים באופן מסויים, מה אנו חושבים, כיצד נוכל לחשוב אחרת.
שלב הרפלקציה והסיכום
בשלב הסיכום כדאי ללכוד את התובנות המרכזיות שעלו בדיון, וכן לדון בהבנות שלנו על האתגרים הנוספים שאנו מתמודדים איתם לאור ההתחככות במערכת.
התוצר המרכזי הוא תיאור התקופות, המסגור של המודלים המנטליים שלנו.
גנאלוגיה היא כלי מאוד משמעותי ביצירת תשתית לדיון אסטרטגי שמאתגר את הפרדיגמה הקיימת. כדי לא להשקיע את המאמץ לשווא כדאי לשים לב להיבטים הבאים:
תיאור הסוגיות (על גבי מצגת או בצילום של הלוח) יסייע לנו לקיים רפלקציה בעתיד, ויש לשמור אותו כתוצר.