אוריינות מדיה (Media literacy), היכולת לגשת, לנתח, להעריך ולייצר תקשורת במגוון צורות. בתמצית, אדם בעל אוריינות מדיה יכול לחשוב באופן ביקורתי על מה שהוא רואה, שומע וקורא בספרים, עיתונים, מגזינים, טלוויזיה, רדיו, סרטים, מוסיקה, פרסום, משחקי וידאו, אינטרנט וטכנולוגיה חדשה.
אוריינות מתמטית (Math Literacy), היכולת של הפרט לזהות ולהבין את התפקיד שממלאת המתמטיקה בעולם, לבצע שיפוט מבוסס, להשתמש במתמטיקה ולעסוק בה בדרכים העונות על צרכי חייו של אדם. אוריינות מתמטית עוסקת ביכולתם של התלמידים לנתח, לנמק ולהעביר רעיונות בצורה יעילה כאשר הם מציבים, מנסחים, פותרים ומפרשים(...)
איתות חלש (Weak Signal), שינוי קל במצב העניינים העכשווי או במגמות קיימות, אשר עשוי לרמז על התפתחות משמעותית בעתיד – ובמיוחד על התממשות צפויה של קלף פרוע פוטנציאלי.
אסטרטגיות למידה (Learning strategies), הדרך של האדם לארגן ולהשתמש במערך מיומנויות מסוים על מנת ללמוד תוכן או לבצע משימות אחרות בצורה אפקטיבית ויעילה יותר בבית הספר וגם במסגרות לא אקדמיות.
אתיקה (Ethics), עקרונות מוסריים המשפיעים על האופן בו אנשים מקבלים החלטות ומנהלים את חייהם. האתיקה עוסקת במה שטוב ליחידים ולחברה ומתוארת גם כפילוסופיה מוסרית. שאלות אתיות עוסקות בדילמות כגון: כיצד לחיות חיים טובים; זכויותינו ואחריותנו; מה זה טוב ורע?
בינה מלאכותית (Artificial Intelligence)
ענף של מדעי המחשב העוסק בדימוי אופן החשיבה האנושי והקניית יכולות למערכות ממוחשבות שעד כה נתפשו כמאפיינות את הבינה האנושית בלבד.
בעיה סוררת (Wicked Problem) הינה בעיה מערכתית שהניסיונות לפתור אותה לאורך זמן אינם מצליחים ואף מולידים בעיות חדשות בשל הדינמיקה המערכתית והיעדר הבנה בקרב קובעי המדיניות.
ברבור שחור (Black Swan), הקצנה של המושג "קלף פרוע". אירוע עתידי פוטנציאלי שאינו רק בעל סבירות נמוכה עד מאוד אלא גם אינו נמצא על "המפה המנטאלית" של מישהו, ולכן מהווה הפתעה טוטאלית.
בריאות ב"נייד" (mHealth (mobile health))
מגוון יישומים הקיימים בטלפון הנייד או במכשיר נישא אחר שנועדו לנטר מדדים של האדם ובכך לסייע לטיפול ושיפור בריאותו.
בתי ספר כספקי כח (powered-up schools)
בית ספר שממצב עצמו חזק במרכז הקהילה וממנף את השותפויות היעילות ביותר, כדי לעזור ללומדים לצמוח ולפתח מגוון רחב של ידע, מיומנויות, גישות וערכים הן בבית הספר והן מחוצה לו.
גישה (Attitude), תגובה מעריכה כלפי אובייקט. התגובות יכולות להיות התנהגותיות, רגשיות, קוגניטיביות. ניתן להחזיק במס' גישות שונות כלפי אותו אובייקט בהזדמנויות שונות.
גלגל עתידים (Futures Wheel), לכל תרחיש יש השלכות, חיוביות ושליליות, ישירות ועקיפות. גלגל עתידים מאפשר באמצעות סדרת שאלות "ואז?" למפות השלכות רבות ולהגיע לתובנות בלתי טריוויאליות. גלגל עתידים הינו כלי יעיל וקל ליישום למיפוי השלכות של תרחיש. יחודו הוא שהוא עשוי להפתיע את המשתמש בו ולהביאו(...)
גלובליזציה (Globalization)
הרחבה, העמקה והאצה של קשרים בין לאומיים ובמיוחד בינאום השווקים של סחורות, שירותים, אמצעי הייצור, פיננסיים, תאגידים, טכנולוגיות ותעשיות.
גמיש/סתגלני (Malleable), בהקשרים חינוכיים ופסיכולוגיים גמישות מתייחסת לתפיסה כי יכולות, אינטליגנציה ורגשות אינם קבועים או סטטיים אלא גמישים ודינאמיים ונתונים לשינויים, גם בתגובה להתערבויות חינוכיות וחוויות חיים.
התמרה (transfer) תהליך שבו ידע משנה מצבי צבירה, ומתאים עצמו לסביבות משתנות. ההתמרה היא כלי מרכזי ביכולת שלנו כפרטים וכארגונים לעסוק בסוגיות שהן בגדר לא ידוע.
ון עתידים (Futures Venn), הינה שיטה לסינתזה בין נושאים עתידניים שונים במטרה לעמוד על נקודות ההשקה בינהם. השיטה מיועדת לתלמידים מתקדמים שלמדו באופן נפרד מספר נושאים עתידניים. הצורך למצוא היגדים הקשורים לשני נושאים שונים עשוי להיות מאמץ ולהביא את הלומדים להיגדים בלתי טריויאליים הודות לחשיבה(...)
חדשנות אחראית או מחקר וחדשנות אחראיים (Responsible Research and Innovation)
הקדשת תשומת לב לאחריות חברתית במסגרת מחקר ופיתוח טכנולוגיות, בשאיפה למֵירוּב (מקסימיזציה) של ההשלכות החיובית ומניעה או מזעור של ההשלכות השליליות.
חוקי חופש המידע (Freedom of information laws)
חוקים שמטרתם לאפשר לאזרחים גישה לנתונים ומידע המוחזקים על ידי גופים ציבוריים, על מנת להבטיח שקיפות מרבית, אחריות פעולות ממשלתיות, עידוד שימוש חוזר במידע ויצירת ערך חברתי וכלכלי.
חיוץ (Extrapolation), קביעת ערכים כמותיים עתידיים של מגמה מסוימת, בעזרת פונקציה מתמטית, תוך שימוש בנתוני עבר ועל סמך הנחה שהמגמה תתנהג בעתיד באופן דומה לעבר.
חיזוי טכנולוגיה (Technology Forecasting), תחום העוסק בניתוח/הערכה של מאפיינים עתידיים של טכנולוגיות, מוצרים, תהליכים וכו'. בדרך כלל הדגש הוא על היבטים כמותיים ו/או על זיהוי מוקדם של טכנולוגיות שעשויות להתממש בטווח זמן מסוים.
חקר עתידים (Futures Studies), תחום העוסק בלימוד וגיבוש שיטתי של הנחות והשערות לגבי העתיד, וליתר דיוק לגבי עתידים אפשריים שונים. כמו כן, התחום עוסק בפיתוח מתודולוגיות שנועדו לאפשר את הנ"ל.
חרוט עתידים (Futures Cone), צורת הסתכלות על העתיד תוך הבחנה בין סוגי עתידים שונים ובמיוחד עתידים אפשריים, עתידים "מתקבלים על הדעת" ועתידים מועדפים. בתוך אלה ניתן לזהות תרחישים ספציפיים, לרבות "קלפים פרועים".
חשיבת עתיד אישי (Personal Future Thinking), עתיד אישי הינו תחום המוכל בתוך שני תחומים: (1) תחום חשיבת העתיד (2) ומסלולי צמיחה אישית. חשיבת עתיד אישי בעלת מאפיינים המייחדים אותה מחשיבת עתיד כללי, והיא שמה את סיפור חייו של חוקר העתידים במרכז המחקר. עתיד אישי מתייחס לפרקי החיים ומאפשר תכנון חיים(...)
טביעת רגל פחמנית (Carbon Footprint)
סך של פליטות גזי חממה שנפלטים ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. לרוב, טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן דו-חמצני (CO2) וגז המתאן (CH4) הנפלטת (ויקיפדיה)
טכנולוגיה משבשת(disruptive technology)
טכנולוגיה חדשה שבסבירות גבוהה תחולל שינויים משמעותיים מאוד (חברתיים, כלכליים, חינוכיים וכו'), ותחליף טכנולוגיות קיימות. אף כי למילה "שיבוש" יש בדרך כלל קונוטציה שלילית, במסגרת חקר עתידים ובהקשר לטכנולוגיות חדשות, השינוי שתחולל טכנולוגיה משבשת יכול(...)
טכנולוגיות מפציעות (Emerging Technologies)
טכנולוגיות חדשות, או חידושים בטכנולוגיות קיימות, אשר עדיין לא הבשילו לכלל מימוש מלא וצפויות להיכנס לשימוש בשנים הקרובות.
טריאדה חינוכית (Educational Triad), הינו מבנה פדגוגי חדשני של יחידת לימוד בנושא חשיבת עתיד. טריאדות חינוכיות מתאפיינות במודולריות רבה המקנה גמישות לצוות המלמד. הטריאדות החינוכיות מהוות יחידות משמעותית במסלול הלמידה, עליהן נבנית הבנה מעמיקה של חומר הלימוד. טריאדה הינה מכלול הבנוי משלוש(...)
ידע מעשי (Practical Knowledge), ידע המתורגם למיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת.
ידע (Knowledge), עובדות, מושגים, רעיונות ותיאוריות על היבטים שונים בעולם שבוססו. זהו גוף המידע המפורש שיש בידי אדם וקשור קשר הדוק לתפיסת ההבנה שלו. בחינוך, הידע נתפס כמרכיב חיוני בתכנית הלימודים (מכונה לעיתים קרובות תוכן תכנית הלימודים המשתקף בסילבוס) ומקיף את המרכיבים החיוניים שהאנושות צברה(...)
כלכלת "גיג" ("כלכלת חלטורה") – (Gig economy)
דרך עבודה המבוססת על עבודות זמניות או ביצוע עבודות נפרדות, ותשלום נפרד לכל עבודה, זאת במקום לעבוד אצל מעסיק. לרוב עובדי ה"גיג" מציעים מגוון רחב של שירותים כגון קידוד וכתיבה ונעזרים באפליקציות או/ו באתרי אינטרט כדי להתאים עצמם ולתת מענה מיטבי ללקוח.
לולאות משוב (feedback loop), דפוס רווח במערכות שבו תהליך מסוים משפיע על תהליך אחר, באופן שמשפיע בחזרה על התהליך הראשון ומייצר דינמיקה מסוימת לאורך זמן.
למידה במרחבי החיים (Life-wide learning), למידה, בין אם פורמלית, בלתי פורמלית או אי-פורמלית, המתקיימת על פני כל טווח פעילויות החיים (האישיות, החברתיות או המקצועיות).
למידה סביב רעיונות גדולים (Big Ideas), הכוונה לנושא המהווה יעד מרכזי ללמידה (בשונה מנושא הנלמד בשיעור בודד) ופלטפורמה ליצירת ידע פעיל. תכנים שונים מתחומי דעת שונים יכולים להיות מקושרים ללמידה סביב רעיון גדול.
למידה (Learning), תהליך שבאמצעותו אדם משיג ידע, מיומנויות, גישות וערכים. הלמידה מתרחשת דרך התנסות, רפלקציה אישית וחיצונית, שחזור (reconstruction) ואינטראקציה חברתית. הלמידה עשויה להתקיים במסגרות רשמיות, בלתי פורמליות או אי-פורמליות.
למידת מכונה (Machine Learning)
תת-תחום של בינה מלאכותית העוסק בפיתוח אלגוריתמים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות, לצורך משימות חישוביות שאינן ניתנות לביצוע ע"י התכנות הקלאסי.
מודל בשלות של חשיבת עתיד (Foresight Maturity Model - FMM), המגדיר 5 רמות בשלות של הארגון בהטמעה של חשיבת עתיד. לפי המודל אפשר לקבוע באיזו רמה נמצא הארגון, בעזרת מדדים המראים באיזו רמה מבוצעים תהליכים בכל אחד מתחומי הליבה של חשיבת עתיד. המודל נועד לאפשר לארגון לבצע אבחון עצמי של הרמה בה הוא(...)
מודל החינוך הביתי (Homeschooling)
תהליך חינוכי אשר מנוהל בבית הלומד בו לוקחים ההורים אחריות על חינוך ילדיהם והלמידה לא מנוהלת על ידי מוסדות פורמליים חיצוניים
מודל החינוך החופשי (Unschooling)
דוגל בלמידה המונעת מאינטרסים אישיים וסקרנות, על בסיס חוויות חיים טבעיות, ובהן משחק, ביצוע מטלות ביתיות, התמחויות וניסיון בעבודה, נסיעות, ספרים, שיעורי בחירה, משפחה, מנטורים, ואינטראקציות חברתיות.
מודל שלושת האופקים (Three Horizons Model) הינו מסגרת חשיבתית המגשרת בין חשיבת עתיד לתכנון אסטרטגי וגיבוש מדיניות ארוכת טווח. המודל ממחיש בצורה גראפית כיצד סוגיות אסטרטגיות עשויות להשתנות עם הזמן. ה"אופקים" הם טווח הזמן הקצר, הבינוני, והארוך. המודל מציג את מידת ההתאמה האסטרטגית של הארגון לסביבה(...)
מוכנות עתיד (Future Readiness), מצב בו האדם ערוך ומוכן לחיים בוגרים במציאות משתנה, תוך יכולת להתמודד עם אתגרים חדשים, לנצל הזדמנויות חדשות ולתכנן ולהגשים מטרות אישיות באופן מיטיבי.
מחקר ופיתוח (מו"פ), Research and development (R&D))
מחקר ועבודה יצירתית המבוצעים במגזר הציבורי או/ו הפרטי, על מנת לפתח טכניקות, סחורות ושירותים חדשים, במטרה להרחיב את הידע באמצעותו יתוכננו יישומים חדשים.
מטאוורס (Metaverse)
סביבה הממזגת יחד את המציאות הפיזית והווירטואלית, מקיפה את שלל המציאויות הדיגיטליות (כגון מציאות מדומה ורבודה) ואת האינטרנט, ונתמכת ע"י בינה מלאכותית. המטאוורס אמור לאפשר אינטראקציות מגוונת בין משתמשים באמצעות יצגנים (אוואטארים),ונתפש ע"י רבים כדור הבא של האינטרנט.
מיומנויות בין תחומיות (Interdisciplinary skills), יכולות לחשוב ולהשתמש בפרספקטיבות דיסציפלינריות שונות תוך פתרון בעיות בין תחומיות ויכולות ליצור קשרים על פני תחומים אקדמיים.
מיומנויות חברתיות (Social Skiils), מיומנויות המאפשרות לפתח מערכת יחסים המבוססת על קשר, הדדיות ושותפות, יכולת לשתף פעולה, לעבוד בצוות, לבקש עזרה מן הזולת ולקבלה, לנהל שיח ענייני במצבי קונפליקט ולהתפשר בעת הצורך וכן לייצג את עצמם בציבור באופן אסרטיבי.
מיומנויות מטא-למידה - כולל מיומנויות ללמוד כיצד ללמוד (Meta-learning skills - including learning to learn skills), באות לידי ביטוי ביכולתו של אדם להיות מודע ולשלוט על למידתו. ניתן להגדיר מטא-למידה כמודעות והבנה של תופעת הלמידה עצמה לעומת ידיעת הנושא.
מיומנויות מטא-קוגניטיביות (Meta-cognition/Meta-cognitive skills), באות לידי ביטוי ביכולת של אדם להכיר את הידע של עצמו ולאפשר לו להבין, לנתח ולווסת תהליכי חשיבה של עצמו.
מיומנויות קוגניטיביות (Cognitive Skills), עומדות בבסיס היכולת להבין מידע חדש, להעריכו, לעבד ולנתח אותו, לצרפו לידע נוסף וליישם את הידע הנרכש בהקשרים רחבים. מיומנויות אלו יקדמו את הפרטים להיות בעלי מחשבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, יכולת גיבוש עמדה עצמאית והבעתה.
מיומנויות רגשיות (Emotional Skills), הכוונה ליכולת לזהות רגשות ולהצליח לעבד אותם, לפיתוח תחושת מסוגלות וערך עצמי,סקרנות ואהבת למידה. כל אלו יסייעו לפרטים לווסת את רגשותיהם, ליזום ולהציב מטרות אישיות ולהתמיד ולחתור לעמידה ביעדיהם, ועם זאת יהיו בעלי יכולת גמישות והסתגלות לשינויים.
מיומנויות (Skills), הן היכולת לפעול תוך שימוש בידע בהקשרים משתנים. המיומנויות הן רכיב בתוך מטרות החינוך. הן נרכשות בלימוד ואימון, תומכות בחשיבה, למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון, ומנחה אותן. מיומנויות ניתנות להעברה בין תחומי דעת ומאפשרות לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים,(...)
מנופים (leverage points), המנוף (ביחיד) הוא מטאפורה למהלך שיש בכוחו לייצר השפעה משמעותית על המערכת כולה, באופן שבו השקעת האנרגיה בהובלת השינוי קטנה מההשפעה של התוצאה.
מניפת עתיד (Futures Hand-fan), הינה שיטה המאפשרת מיפוי של תרחישים שונים הנובעים ממגמת והווה, וסיווג שלהם על פי שלושה צירים: מידת הסבירות שלהם, מידת הנחשקות (רצוי או בלתי רצוי), ומרחקם מן ההווה. ראשית מקיימים הלומדים סיעור מוחין ומעלים מספר תרחישים על הכתב, לאחר מכן הם מתנסים בסיווג שלהם לפי(...)
מסלול הלמידה (Learning Route), הינו הדרך הלימודית והרעיונית אותה עובד הלומדים עד הגשמת יעד מסויים, תוך שימוש בכלים פדגוגיים שונים. בהקשר של חשיבת עתיד מטרת מסלול הלמידה הינו ביסוס כשירות חשיבת העתיד של הלומדים. מסלול הלמידה מתחיל בהיכרות עם תחום חשיבת העתיד, החל מן הצורך בחשיבה על העתיד, מסרים(...)
מערכת בינה מלאכותית (Artificial intelligence) (AI)
מערכת טכנולוגית מבוססת מכונה שיכולה, עבור סט נתון של יעדים מוגדרים על ידי אדם, לבצע תחזיות, המלצות או החלטות המשפיעות על מציאות "אמיתית" או וירטואלית.
מערכת מורכבת מסתגלת (complex adaptive system - CAS), מערכת עם מעגלי משוב מורכבים שמגיבה לשינויים בסביבה באופן המאפשר לה להשתנות ולהתאים את עצמה לשינוי.
מציאות רבודה ומדומה ( AR/VR) (Augmented and virtual reality):
מציאות רבודה היא חוויה אינטראקטיבית של סביבה אמיתית שבה האובייקטים השוכנים בעולם האמיתי מוגברים על ידי מידע תפיסתי שנוצר על ידי מחשב. מציאות מדומה היא חוויה מדומה שיכולה להיות דומה מאוד או שונה מאוד מהעולם האמיתי.
ניטרליות אקלים רעיון של השגת פליטת גזי חממה נטו אפס (Net Zero) דרך איזון פליטות באמצעות הקליטה הטבעית של כדור הארץ (פחמן דו-חמצני מהאוטמוספירה מתמוסס במימי האוקינוסים וכן נקלט ע"י צמחים בתהליך הפוטוסינתיזה)
ננו-למידה (Nanolearning) "ביסים של למידה", למידה במנות קצובות וקצרות המספקות ללומדים מידע בכמויות קטנות יותר ובמשכי זמן קצרים יותר. למידה זו מגבירה את היכולת ללמוד ולזכור מידע, יעילות הלמידה גדלה בהדרגה, ועימה תשומת הלב של הלומדים ויכולת הלמידה שלהם.
נתוני עָתֵק ( Big Data)
תת-תחום של מדע הנתונים (data science), העוסק בכמויות עצומות של נתונים שמגיעים ממקורות שונים, שהטיפול בהם מחייב מיחשוב והעשויים לשמש לצרכי למידת מכונה.
סינתזת נושאים (Subjects Synthesis), שלב מתקדם במסלול הלמידה. לאחר העמקה בשני נושאים שונים באמצעות שתי טריאדות יעודיות, מוקדש מערך שיעור לבחינת הממשק שבין שני הנושאים יחדיו. שימוש בשיטות חשיבת עתיד לצורך סינתזה בין נושאים יכול להסתמך על שיטת "ון עתידים" (שיטה יעודית לסינתזת נושאים), "ריבוע(...)
סיעור טס"כפח (STEEP Storming), הינו אמצעי להעמקה בנושא עתידני חדש על ידי חשיבה אסוציאטיבית מובנית. ניתן לבצע ראשית את המיפוי באופן אישי או קבוצתי, ואז לפתוח את הדיון לכלל הכיתה, או לחלופין לקיים דיון קבוצתי למן ההתחלה. לאחר שלב החשיפה לנושא עתידני חדש (למשל, נשקים אוטונומיים) ניתן לבחור להתעמק(...)
סקר דלפי (Delphi Survey), קבלת חוות דעת קולקטיבית של קבוצת מומחים, בעזרת סבבים חוזרים של שאלון המהווה כלי של אינטראקציה קבוצתית אנונימית. בכל סבב יכולים המומחים לעדכן את עמדותיהם לאור ממצאי הסבב הקודם.
עוגני כשירות חשיבת עתיד (Future Thinking Anchors), מסלול הלמידה נפתח במספר מפגשי עוגני כשירות. במפגשים אלה מונחים היסודות ההכרחיים ללמידת חשיבת עתיד ומוקנים: רעיונות יסוד, מושגיים, עובדתיים או ערכיים, וכן מיומנויות בסיסיות. רק לאחר הנחת תשתית ראשונית זו ראוי להתקדם לשלבי העמקה ולבסוף יישום והתמחות.
עוגת העתיד שלי (Future Pie), עוגת העתיד שלי הינה שיטה לתרחוש בקנה מידה רחב ושטחי על פני נושאים רבים. שיטה זו רלוונטית הן לתלמידים בתחילת מסלול הלמידה שלהם אשר טרם התוודעו לנושאים עתידניים והן לתלמידים בסופו (או בשלב מתקדם) של מסלול הלמידה, לאחר שהתוודעו לנושאים רבים ומגוונים.
עקרון השיתופיות (The Cooperation Principle), הוא תהליך שבו שתי ישויות או יותר פועליות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה. הערך המוסף של שיתופיות טמון ביכולתה להעצים את השותפים ולאפשר להם להשיג יחד מטרות שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו. שיתופיות היא כלי רב עוצמה להשגת הישגים גבוהים יותר(...)
ערכים (Values), עקרונות או אידאלים המנחים את שיפוטו, מידותיו והתנהגותו של הפרט. הערכים הם רכיב במטרות החינוך. מערכת החינוך תכוון לכך שהפרטים יהיו בעלי השקפת עולם מוסרית שתנחה את חייהם ופעולותיהם ותשתקף במחויבות לחברה ולמדינה.
פערי מיומנויות (Skills gaps)
חוסר התאמה בין הכישורים הנדרשים על ידי שוק העבודה לבין אלו הקיימים בכוח העבודה. פערי מיומנויות אלו עלולים לעכב את יכולת של המעסיקים למצוא עובדים מתאימים ושל מחפשי עבודה למצוא מקום עבודה.
פרקי חיים (Life Chapters), הינם יחידות זמן מוגדרות בסיפור חייו של אדם המאופיינות בתוכן אירועי מסויים. תקופות אלה מתאפיינות בהתחלה וסיום מוגדרים ובפעילות יעודית במהלכן. פרקי חיים כוללים למשל: לימודים בתיכון, שנת שירות, שירות צבאי, הטיול הגדול שלאחר הצבא, לימודי תואר ראשון, חיי הנישואין, הורות,(...)
פתית שלג מקצועי (Occupation Snowflake), הינו כלי לחקירת עתיד מקצועי אפשרי, מתוכן קבוצה נבחרת של מקצועות שיש לתלמיד נטייה אליהם. הכלי ממקד את החוקר בהיבטים שונים של חיים מקצועיים שכאלה, אשר לא בהכרח נוגעים ישירות למקצוע, אך יכולים להשפיע על הבחירה בו כחזון מקצועי (השפעה על המשפחה, על הבריאות,(...)
צימוד הדוק (loose coupling), צימוד שבו אירוע ברכיב אחד משפיע באופן ישיר על הרכיב האחר. במצב זה אין אוטונומיה רבה לגורמים השונים ונוצר תהליך דיטרמניסטי.
צימוד רופף (tight coupling), מצב שבו תהליך אחד נוטה להשפיע על אחר, באופן לא דיטרמניסטי. מצב זה משמר את האוטונומיה של המרכיבים, גם כאשר יש השפעה ברורה לאורך זמן.
צירי אי ודאות (Axes of Uncertainty), אי וודאויות בהתנהגותם של כוחות מניעים (מחוללי שינויים). מתבטאים באופן גראפי ע"י קו שבשני קצותיו מצבים מנוגדים של כוח מניע מסוים (למשל מצב חזק ומצב חלש).
צמיחה ירוקה (הגדרה של ארגון הOECD)
גידול בתוצר הלאומי הגולמי, תוך מניעת פגיעה בת-קיימא באיכותם ובכמותם של משאבי הטבע, ומיצוי פוטנציאל הצמיחה מתהליך השינוי עצמו.
ריבוע התרחישים (Futures Square) הינו שיטה למיפוי מהיר וראשוני של ארבעה תרחישי קיצון. הלומדים מתבקשים באמצעות הנחיה רגשית (זיהוי הרגש מתעורר בהם) לציין ארבעה תרחישים אפשריים וסותרים: תרחיש צפוי לעומת תרחיש מפתיע, תרחיש חיובי לעומת תרחיש שלילי. שיטה זו מתאימה ללומדים בלתי מיומנים בחשיבת עתיד, או(...)
שוויון תזונתי (Nutrition equity)
העיקרון לפיו לכולם צריכה להיות אותה הזדמנות לגישה לתזונה נאותה שהיא בריאה, מזינה, זולה ומתאימה מבחינה תרבותית, ללא קשר לגזע, מגדר ומוצא אתני.
שיטות חקרניות - אקספלורטוריות (Exploratory Methods), בשיטות אלו (לחשיבת עתיד) נקודת המוצא היא הסתכלות על היבטים הידועים מהעבר או המפציעים בהווה (למשל יכולות טכנולוגיות חדשות). מכאן מתקדמים אל העתיד תוך ניסיון לבחון את מירב האפשרויות העשויות להיפתח בעתיד.
שלבי חיים (Stages of Life), הינם תקופות במהלך סיפור חייו של אדם הנגזרות מגילו, בעוד שאין הגדרה מדוייקת לתחילתו וסיומו של כל שלב חיים, הרי שהם מהווים הכללה שימושית ומוגדרים כתחום של גילאים הנפרש על פני מספר שנים. מרבית בני האדם בציביליזציה נתונה חולקים דמיון רב זה עם זה בכל שלב חיים. שלבים חיים(...)
תודעת עתידים (Futures Consciousness), קבוצת יכולות ונטיות אישיות, שניתן לפתח ולטפח תוך תרגול והתנסות. תודעת עתידים כוללת 5 ממדים: פרספקטיבה של זמן, אמונות פַּעֲלָנוּת , פתיחות לאלטרנטיבות, תפישה מערכתית, והתייחסות לאחרים. הדוגלים ברעיון סבורים ששיפור תודעת העתידים עשוי לחזק את היכולת להיעשות(...)
תוכן הלמידה (Learning content), הנושאים, האמונות, המושגים, העובדות וההתנהגויות המקובצים לעתים קרובות בתוך נושא או תחום למידה תחת ידע, מיומנויות, ערכים וגישות, הצפויים להילמד ומהווים בסיס להוראה ולמידה.
תנודתיות (Volatility), שינויים מהירים וחדים בפרקי זמן קצרים. במצב זה, אתגרים והזדמנויות שנוצרו בעבר לאורך זמן ואפשרו להתכונן אליהם - מופיעים או נעלמים בפתאומיות.
תסריט עתיד (Future Scenario), הינה שיטה לתכנון אסטרטגי שמטרתו הגשמת עתיד רצוי. בניגוד לנטייה הטבעית שלנו לתכנן מן ההווה לעבר העתיד באופן כרונולוגי, שיטה זו מלמדת שיש יתרון בתכנון הפוך, מן העתיד הרצוי אחורה עד להווה. באופן זה ניתן לקבוע באופן יציב את העתיד הרצוי וזמן ההתרחשות שלו ולתכנן בהתאם(...)
תקני למידה (Learning standards), תקני למידה הם תיאורים כתובים תמציתיים של מה שצפויים התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בשלב מסוים של השכלתם. תקני למידה מתארים יעדים חינוכיים - כלומר, מה התלמידים היו צריכים ללמוד עד לסוף תקופת לימודים, אך הם אינם מתארים פרקטיקת הוראה, תוכנית לימודים או שיטת(...)
תרחיש (Scenario), תרחישים הם "סיפורים" המתארים מצבים עתידיים אפשריים /חלופיים. בתרחיש מפורט יש תיאור של שורת ההתפתחויות המובילות אל אותו מצב עתידי. אם הסיפור ממש מפורט – אז התרחיש נקרא "תרחיש נרטיבי".
