תפריט
כשעה – שעה וחצי (תלוי ברמת ההעמקה והצגת דוגמאות)
מספר המומחים שיתבקשו להשתתף (לענות על השאלות בסקר) – רצוי 25 או יותר, ולא פחות מ-10.
תחזיות והערכות (בדרך כלל ארוכות טווח), כאשר נתונים וידע מהעבר אינם רלוונטיים, אינם זמינים או אינם מספיקים. השיטה יכולה לשמש גם לגיבוש הסכמה בין מומחים או בעלי עניין בנושאי מדיניות.
כאשר עוסקים בהתפתחויות שאין עליהם מידע מספיק על מגמות העבר, למשל חידושים טכנולוגיים פורצי דרך, קרוב לוודאי שניסיון להשתמש בשיטת חיוץ המגמות יהיה חסר תוחלת. במקרים כאלה יהיה מועיל יותר להסתייע בידע והערכות של מומחים שתחום עיסוקם קרוב לנושא. הדבר יכול להיעשות בשיטת "דלפי", השייכת למשפחה של שיטות המבוססות על "הצפת ידע" ממומחים (Knowledge Elicitation from Experts). הנחה חשובה בבסיס שיטת דלפי היא שחוות דעת קולקטיבית של קבוצת מומחים רחבה היא אמינה ומדויקת יותר, ועל כן מועילה יותר, מאשר חוות דעת של מומחה אחד או מומחים בודדים.
בדרך כלל משתמשים בשיטת דלפי לצורך תחזיות והערכות ארוכות טווח (לרוב עד 30 שנה), כאשר נתונים קיימים וידע מהעבר אינם רלוונטיים, אינם זמינים או אינם מספיקים. מצד שני, ידע של מומחים, ואפילו "תחושות בטן" או "אינטואיציה" שלהם (המבוססים על ניסיון וידע שלפעמים הוא "חבוי" וניתן ל"הצפה").
שיטת דלפי פותחה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ביוזמת משרד ההגנה של ארה"ב, לאור הצורך בשיטה שתוכל לטפל בהערכת התפתחויות עתידיות כאשר ידע על העבר אינו מספיק וגם אין נתוני עבר שמתאימים לטיפול בשיטות של ניתוח וחיוץ מגמות. השיטה פותחה ע"י חוקרים בפרויקט RAND, אשר בהמשך הפך ל"תאגיד RAND" הפועל עד היום כגוף ללא כוונת רווח, ועוסק (בין השאר) בחקר עתידים. מקור השם "סקר דלפי" או "שיטת דלפי" הוא "האורקל מדלפי" אשר ביוון העתיקה (מפתחי השיטה לא היו שבעי רצון מהשם שהם עצמם בחרו, בגלל הקישור ל"נבואה" עם ניחוח מסוים של כישוף…).
אם כי השיטה פותחה במקור לצורך חיזוי התפתחויות בטכנולוגיות צבאיות, היא עברה מאז גלגולים שונים, כולל פיתוח גרסאות שונות, והפכה לאחת השיטות המקובלות והנפוצות בחשיבת עתיד.
כשעה – שעה וחצי (תלוי ברמת ההעמקה והצגת דוגמאות)
מספר המומחים שיתבקשו להשתתף (לענות על השאלות בסקר) – רצוי 25 או יותר, ולא פחות מ-10.
שלב ההכנות המקדימות
קבלת חוות דעת קולקטיבית של קבוצת מומחים, בעזרת סבבים חוזרים של שאלון המהווה כלי של אינטראקציה קבוצתית, אך אנונימית. המשוב (Feedback) הוא המרכיב המיוחד של השיטה: בכל סבב יכולים המומחים לעדכן את עמדותיהם לאור ממצאי הסבב הקודם. השימוש האיטרטיבי-אינטראקטיבי במשוב הוא זה שמבדיל בין סקר דלפי לבין סקר מומחים רגיל.
אפשר לעשות סקר דלפי אינטרנטי ללא סבבים מוגדרים – גרסה זאת נקראת "דלפי בזמן אמת" – Real Time Delphi, או "דלפי נטול סבבים" (Roundless). בגרסה מקוונת זאת המומחים נכנסים לאתר הסקר מדי פעם ומעדכנים את תשובותיהם.
השאיפה היא להגיע ככל הניתן להסכמה רחבה (ואז מיוחס תוקף רב יותר לתחזית). אבל גם היעדר הסכמה הינו תובנה חשובה (מלמד על אי-וודאות גבוהה של הנושא הנדון).
בסקר דלפי מקוון קל יותר לבקש ממומחים שדעותיהם חריגות (שונות במידה רבה מ"הדעה הכללית") לנמק את עמדתם. כך המומחים האחרים עשויים להשתכנע לשנות את עמדתם – או לא.
בצורה הרווחת ביותר, הקלאסית, של סקרי דלפי, זהו כלי חיזוי (במיוחד בנושאים טכנולוגיים, אבל לא רק) לקבלת עמדות של מומחים (ובשאיפה להגיע להסכמה סבירה ביניהם) לגבי התפתחויות שעשויות להתרחש בעתיד. אבל נעשה שימוש רב בסקרי דלפי בנושאים אחרים ומגוונים, למשל על התפתחויות חברתיות. השיטה גם יכולה לסייע בזיהוי ותעדוף של יעדי מדיניות.
כאמור, השימוש במשוב והאנונימיות הם שני העקרונות החשובים ביותר של השיטה. האנונימיות מאפשרת לעקוף את המגבלות השכיחות של דיון פתוח שבו חלק מהמשתתפים עלולים להסס אם להביע את דעתם. אמנם בסיעורי מוחות (כפי שהוסבר בתת פרק העוסק בשיטה זאת) משתדלים לעודד התבטאות חופשית, בפועל לא תמיד זה מושג. הרעיון של המשוב האנונימי בדלפי הוא שהמשיבים יכולים להביא בחשבון דעות של משיבים אחרים, וזאת בלי להיות חשופים להשפעת-יתר של אנשים דומיננטיים או סמכותיים, שבדיונים פתוחים עלולים להשתלט על הדיון.
בסקרי דלפי הערוכים בקפדנות, משיבים שעמדותיהם סוטות במידה ניכרת מהקונצנזוס המסתמן במהלך הסקר (אם אכן מסמן), מתבקשים לנמק את עמדתם. נימוקים אלה נותנים מידע מועיל למשיבים אחרים כשהם שוקלים אם לעדכן את עמדותיהם. הקושי בכך הוא שסקר דלפי קפדני כזה מחייב שיתוף פעולה של המשיבים והשקעת זמן – ולכן בסקרים לא מעטים נוטים לוותר על שלב הנימוקים.
מאפיינים עיקריים של סקרי דלפי:
משתמשים בסקרי דלפי בעיקר כשיש צורך בהערכת סוגיות לטווח זמן ארוך יחסית (בדרך כלל עד 30 שנה). זהו אמצעי שימושי להסתכלות על התפתחויות מפציעות שאין עבורן בסיס נתונים אמפיריים, כאשר לגורמים חיצוניים יש השפעה מכרעת וכאשר טיעונים חברתיים עשויים לגבור על שיקולים טכניים.
כלי מסחרי ייעודי לסקרי דלפי בשם Surveylet, של חברת "קליברום": https://calibrum.com/
סרטון קצר על כלי זה: https://youtu.be/sFgHjaQTwz4
מאמר הסוקר מספר כלים ממוחשבים ומציג ניתוח השוואתי ביניהם:
Real-Time Delphi in practice — A comparative analysis of existing software-based tools
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0040162517301117
שלבי העבודה עם המתודה
תרגיל פתיחה
בחירת נושא (או נושאים) לסקר: הנושאים המתאימים הם כאלה שאין עבורם נתונים אמינים על מגמות עתידיות.
הגדרת הנוהל: כיצד ינוסחו השאלות? האם תהיה התייעצות מקדימה עם מומחים נבחרים? האם הסקר יהיה מקוון? האם יהיו סבבים מוגדרים או שזה יהיה סקר מקוון מתעדכן ללא סבבים מוגדרים? האם תיערך סדנת חשיבה מסכמת להצגת תוצאות ודיון בהן?
בתכנון השאלות צריך לשקול כיצד יוצג המשוב למשיבים (בסבב השני ואילך במקרה של סבבים מוגדרים, או באופן שוטף במקרה של סקר "בזמן אמת"). כאמור, המשוב הוא מרכיב מפתח בסקר דלפי. הדרך המקובלת היא להציג למשתתפים את התוצאות (של סבבים קודמים, או תוצאות משתנות ברציפות אם זה סק דלפי "בזמן אמת") בצורת נתונים כמותיים (אחוזי המשיבים), רצוי בלוויית גרפים מתאימים. אבל יש כאן מרחב גדול ליצירתיות, במיוחד בסקר אינטרנטי.
ניסוח ההיגדים: בדרך כלל בסקר דלפי המשיבים מתבקשים להביע את עמדתם בתגובה להיגדים המתייחסים לנושא הסקר. חשוב מאוד שהיגדים אלה יהיו מנוסחים היטב, בצורה מובנת לכולם וללא עמימות או אפשרות של פרשנויות שונות העלולות לנבוע מניסוח לא מספיק ברור. כדי למנוע אי הבנה של ההיגדים רצוי להריץ "פיילוט" לניסיון בקרב קבוצה קטנה של מומחים. כך תהיה אפשרות לשפר ניסוחים בהתאם לצורך, לפני שמריצים סקר בקנה מידה מלא.
נמחיש זאת ע"י דוגמה. נניח שסקר דלפי עוסק בשימוש בטכנולוגיות חדשות בחינוך: מהו המועד החזוי לשימוש בהן, מה חשיבותן, וכו'. אחד ההיגדים בסקר כזה עשוי להיות:
"יש שימוש נרחב בממשק מוח-מחשב בחינוך".
זהו ניסוח עמום מדי. למה הכוונה "נרחב"? ועל איזה "חינוך" מדובר? ניסוח ברור וחד משמעי יותר עשוי להיות:
"לפחות 30% מהתלמידים בכיתות יא' – יב' עושים שימוש בממשקי מוח-מחשב, לפחות ברבע מהזמן בו הם לומדים בכיתה".
ניסוח השאלות המתייחסות להיגדים: גם כאן, חשוב להקפיד על ניסוחים ברורים ומובנים.
לדוגמה, שאלות המתייחסות להיגד הקודם עשויות להיות:
אמנם הדגשנו קודם את ההיבט של חיזוי מועדי מימוש של התפתחויות בטווח ארוך יחסית (עיקר השימוש בשיטת דלפי), אבל חשוב לציין שהשיטה עשויה להיות בעלת תועלת בקביעת עדיפויות וגיבוש מדיניות על סמך חוות דעת קולקטיבית של מומחים. (אפשר למצוא בספרות מאמרים ספציפיים העוסקים ב"דלפי מדיניות").
נמחיש זאת בדוגמה הבאה: נניח שמשרד החינוך מעוניין להחליט על צעדי מדיניות ואמצעים שישפרו את כישורי התלמידים לצורך התמודדות עם אתגרי עולם העבודה העתידי של שנת 2050. אפשר לחשוב על סקר דלפי שבו אחת השאלות בסבב הראשון של הסקר תנוסח בצורה פתוחה:
מה הם לדעתך האמצעים הטובים ביותר שישפרו את כישורי התלמידים כך שיתאימו לאתגרי עולם העבודה של שנת 2050.
על סמך תשובות המומחים בסבב הראשון תיבנה רשימה של, נניח, 10 אמצעים. בסבב השני תופיע השאלה הבאה:
להלן 10 אמצעים אפשריים לשיפור כישורי התלמידים לצורך התאמה לאתגרי עולם העבודה בשנת 2050. נא לתת לכל אמצעי ציון חשיבות בסולם 1 עד 10 (1=לחלוטין לא חשוב, 10=חשיבות מכרעת).
במידת הצורך, יהיה אפשר להריץ סבב נוסף שבו יוצג למשתתפים סדר העדיפות של האמצעים השונים על סמך הציונים שהתקבלו בסבב השני, והמשתתפים יוכלו לשקול שוב את עמדתם, לנמק, וכו'.
RAND, Delphi Method, https://www.rand.org/topics/delphi-method.html
FORLEARN – http://www.foresight-platform.eu/community/forlearn
Shaping Tomorrow: https://www.shapingtomorrow.com/media-centre/pf-ch03.pdf
Real-Time Delphi in practice — A comparative analysis of existing software-based tools
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0040162517301117
The Millennium Project, Futures Research Methodology—V3.0
Data from a Delphi survey in support of future European Union policies in research and innovation (BOHEMIA foresight study), https://op.europa.eu/en/publication-detail/-/publication/d1ea6c83-e538-11e7-9749-01aa75ed71a1/language-en/format-PDF/source-60761593
בחירת המשתתפים בסקר דלפי: צריך כמובן לבחור מומחים בעלי ידע וניסיון בנושא הסקר. עם זאת, בדרך כלל רצוי שלא כל המשתתפים יהיו בעלי רקע זהה. במקרים רבים יש ערך בשיתוף מומחים מכמה תחומים, שעשויים להתייחס לנושאים מנקודות מבט שונות (למשל: טכנולוגיה, פדגוגיה, ניהול…).
דוגמה מתוך סקר דלפי של ממשלת יפן
בתרשים הבא מוצגת דוגמה של תחזית טכנולוגית אחת מתוך סקר דלפי בקנה מידה גדול שנערך בשנת 2010 ע"י ממשלת יפן (סקרים רחבי היקף כאלה נערכן ביפן מדי כמה שנים החל מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת). כמקובל בסקי דלפי רבים, מוצגות התוצאות של הסבב הראשון והשני לגבי מועד המימוש החזוי. במקרה זה השתתפו בסבב הראשון 146 מומחים ובסבב השני 139 מומחים. מוצג החציון (במקרה זה שנת 2035) וכן פיזר התשובות, המלמד על מידת ההסכמה או אי ההסכמה בין המומחים.
בדרך כלל, בסבב השני (ואילך) אפשר להבחין בהתקרבות להסכמה. יש לשים לב שבנוסף לחיזוי שנת המימוש הסקר עוסק בהיבטים שונים החשובים למדיניות המחקר והפיתוח, כמו חשיבות הנושא והמגזרים שעשויים לתרום לקידומו. כמו כן, היפנים בחרו להציג בנפרד, בנוסף לחוות הדעת הכללית, גם את דעות תת-קבוצה של מומחים שרמת המומחיות שלהם בנושא הנדון היא גבוהה (ראו שורה E).
הסבר על אופן ההצגה של פיזור התשובות הכמותיות:
ממצאים של סריקת אופקים וכן ראיונות ו/או סיעורי מוחות יכולים לשמש כשלב מקדים לפני עריכת סקר דלפי, לצורך בחירת הנושאים וניסוח ראשוני של השאלות.