גיבוש חזון – Visioning

המכון לחקר עתידים בחינוך מציג את המתודה:

גיבוש חזון – Visioning

זמן למידה

כ-30 דקות (תלוי במידת ההעמקה)

מס' משתתפים

לפחות 4, רצוי יותר.

תיאור ושימוש עיקרי

פיתוח חזון משותף של אנשי הארגון, שגם נתפש על ידם כניתן להגשמה.

גיבוש חזון הינה שיטה לפיתוח חזון משותף (של אנשי הארגון). החזון הוא תמונה או תרחיש של העתיד הרצוי לארגון, ולדעת אנשי הארגון הוא גם ישים. בדרך כלל זהו השלב הראשון בבניית אסטרטגיה להשגת העתיד הרצוי או יעד מסוים (למשל פרויקט מוגדר שהארגון לקח על עצמו).

 

זמן למידה

כ-30 דקות (תלוי במידת ההעמקה)

מס' משתתפים

לפחות 4, רצוי יותר.

תנאים והכנות מקדימות

שלב ההכנות המקדימות

גיבוש החזון נעשה ע"י קבוצת אנשים מתאימים שנבחרו במיוחד לשם כך, והתהליך מתנהל בדרך כלל בסדנת חשיבה ייעודית, או בסדרת סדנאות כאלה.  חשוב לבחור קבוצה בגודל מתאים – לא קטנה מדי אך גם לא גדולה מדי. השאלות המרכזיות הנשאלות בתהליך גיבוש החזון הן:

  • היכן אנחנו (חברי הארגון) נמצאים כעת?
  • היכן אנחנו רוצים להיות בעתיד?

המטרה של התהליך היא לנסח הצהרות מוסכמות בדבר היעדים ארוכי הטווח והמטרות האסטרטגיות בתחום הרלוונטי. התוצר הוא סיכום מסודר וברור של הצהרות אלה. הנקודה המרכזית היא שאלה לא יהיו הכרזות בעלמא אלא כאלה שהארגון יחוש מחויבות אמיתית להגשמתן.

התהליך עשוי להימשך החל מיום אחד או ימים אחדים, ועד שבועות או אפילו חודשים – הכל תלוי באופי הארגון ובמידת המורכבות של הסוגיות והאתגרים שהוא מתמודד איתם.

היתרונות של התהליך הם בכך שהוא יוצר מעורבות ומעורר השראה בקרב המשתתפים, ומעודד אינטראקציה והעלאת רעיונות יצירתיים.

 

שלבי הפעילות – צעד אחר צעד
 

אחת הגישות לתהליך גיבוש החזון ממליצה לקיים כפתיח "תרגיל מורשת" (Legacy Exercise), כדי לפתוח את השיח ולעודד דיון על ערכים וחזון. בתרגיל זה כל אחד מהמשתתפים מתבקש לתאר (בכתב) את המורשת שלו/ה בעוד 20 שנה, ולפרט את ההישגים שבהם הוא/היא יהיו גאים במיוחד. על סמך הדברים שנכתבו המנחה מקיים דיון שבו מזוהים הערכים המשותפים של המשתתפים. ערכים אלה יכולים להוות נקודת התחלה לפיתוח חזון משכנע.

בסיכום התרגיל מתמקדים ברעיונות המשותפים כדי לנסח "הצהרות חזון" (vision statements) בצורת כמה משפטים או פסקאות.

אופן הניסוח והכתיבה אינו "חקוק בסלע" (כפי שכל התהליך אינו חקוק בסלע), ואפשר לאמץ גישות שונות.

למשל, אפשר להטיל על אדם או שניים לכתוב טיוטה של הצהרות החזון, ולאחר מכן לקיים דיון במליאה ולבצע עדכונים ושיפורים בהתאם לצורך. בגישה אחרת,  כל קבוצת המשתתפים מנסחת את הצהרת החזון בהנחיית מנחה הדיון.

 

להלן דוגמה של תהליך טיפוסי של גיבוש חזון במסגרת סדנת חשיבה ייעודית.

מספר משתתפים:  6 עד 25 (זה לא מחייב).  משך זמן – כ-3 שעות

שלב א (אופציונלי) 30 דקות:

הצגת ממצאים מפעילויות קודמות בחשיבת עתיד, אם היו כאלה. למשל, ממצאים עיקריים של סריקת אופקים. הצגת ממצאים אלה עשויה לעורר חשיבה בקרב המשתתפים ולהאיר היבטים שאולי חמקו מעיניהם.

אם נעשתה קודם פעילות של בניית תרחישים, מציגים את התרחישים ואת הכוחות המניעים ששימשו לבנייתם.

שלב ב –  תיאור החזון. כ-60 דקות:

בתור התחלה אפשר לבקש מהמשתתפים לדמיין שהאסטרטגיה הרצויה הצליחה והשאיפות הושגו, ולתאר מה המשמעות מבחינתם ואיך בדיוק נראית ההצלחה. אם מספר המשתתפים גדול יחסית, מומלץ לחלק אותם לקבוצות עבודה שידונו בסוגיות השונות במקביל, ולאחר מכן להשוות ולסכם את התובנות של הקבוצות, תוך זיהוי נקודות הסכמה ומחלוקת.

כבסיס לדיון זה אפשר להשתמש בשאלות עזר מקדימות, כגון:

  • מה השגנו עד כה?
  • במה הועלנו לבעלי העניין שלנו?
  • ממה אנחנו מרוצים במיוחד?
  • איך אנחנו מודדים התקדמות והצלחה?
  • אילו אתגרים ניצבים בפנינו? עם מה נצטרך להתמודד?
  • מה למדנו מההצלחות ומהכישלונות שלנו?

לתשומת לב:

החזון אמור לבטא ערכים ושאיפות של אנשי הארגון. לכן בשלב ראשון השאלה איננה האם מימוש השאיפות אפשרי, אלא להסכים מה הן השאיפות. ההיבטים המעשיים יידונו בשלב הבא.

שלב זה מתנהל כסיעור מוחות פתוח, ויש לעודד התבטאות חופשית ללא מגבלות. כל רעיון יצירתי הוא בעל ערך ועשוי לתרום.

שלב גהסכמה על המציאות העכשווית והגדרת הצעדים לקראת הגשמת החזון. כ-60 דקות:

בשלב זה כבסיס לדיון אפשר להיעזר בשאלות כגון:

  • עד כמה אנחנו קרובים לחזון שלנו?
  • מה צריך להשתנות כדי להגשים את החזון?
  • אילו שינויים הם בשליטתנו ואילו לא?
  • מה הם צעדי המפתח לקראת מימוש החזון? מה צריך להשיג ע"י כל צעד?
  • לאילו משאבים נזדקק
  • מי יוביל את התהליך?
  • מי ירוויח מהשינוי? מי יפסיד? כיצד נגייס תמיכה של אנשים בתהליך?

 

התוצרים של גיבוש החזון יכולים לשמש בסיס לפעילויות בהן נעשה שימוש בשיטות חשיבת עתיד נוספות, וזאת לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון. למשל, ניתן לעשות שימוש בשיטת "השלכה לאחור" (backcasting) ו/או במיפוי דרכים (Roadmapping).

 

חזון ושאיפות משותפות, והסכמה על מה שצריך לעשות כדי לממש את החזון.

התוצרים של גיבוש החזון יכולים לשמש בסיס לפעילויות בהן נעשה שימוש בשיטות חשיבת עתיד נוספות, וזאת לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון.

 

The Futures Toolkit:  https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/674209/futures-toolkit-edition-1.pdf

The Future Is Ours: Strategic Foresight toolkit – making better decisions,  https://resourcecentre.savethechildren.net/library/future-ours-strategic-foresight-toolkit-making-better-decisions

J.Ramos, (2017): “Futures Visioning”, Blog from Action Foresight. http://actionforesight.net/narrative-foresight/

O.Markley (2014): “Imaginal Visioning for Prophetic Foresight”, Journal of Futures Studies, Vol 17(1): 5–25. https://jfsdigital.org/wp-content/uploads/2012/09/171-A01-NEW.pdf

Literature review of foresight visioning: Jørgensen, M.  and Grosu, D. (2007): “Visions and visioning in foresight activities”, in From Oracles to Dialogue; Exploring New Ways to Explore the Future: Proceedings The COST A22 network.

http://orbit.dtu.dk/files/3365377/Paper_75_MSJ_CostA22%20Conf.pdf

טיפים וחסמים

אחת הגרסאות של "תרגיל המורשת" היא שהמשתתפים מתבקשים לכתוב את הדברים בצורת "מכתב לנכדים".

במדריך השיטות לחקר העתיד של "פרויקט המילניום", נעשית ההבחנה הבאה:

"אם תרחישים, העוסקים בעתידים סבירים, מייצגים "עתידים בשביל הראש", הרי שהחזון מייצג "עתידים בשביל הלב".  החזון הוא העתיד המועדף, המשקף את הערכים של מי שגיבשו אותו. החזון אינו מציאות במובן של משהו שקיים, אלא שאיפה ליצור משהו שאינו קיים.

החזון אמור להיות יותר מרעיון. אם אנשים לוקחים את החזון ברצינות, הוא הופך להיות מעורר השראה, ולכוח מניע שפועל כ"נבואה שמגשימה את עצמה".

כדי שהחזון באמת יהיה כוח מניע כזה, צריכים להתקיים תנאים אלה:

  • יוצרי החזון צריכים להרגיש שותפים לו, והחזון צריך להיות מקובל על כולם כלגיטימי ולא כפוי. אי אפשר לכפות חזון.
  • החזון צריך לבטא את השאיפות של האנשים לגבי מה שהם שואפים ליצור ולהשיג, מעבר למגבלות של המציאות העכשווית. יחד עם זאת, הוא צריך להיתפש כבר השגה בטווח זמן מוגדר.

אפשר להתניע את תהליך החזון גם בלי שנעשו לפני כן פעילויות אחרות של חשיבת עתיד. אבל במקרים רבים נעשות פעילויות מקדימות כמו סריקת אופקים או בניית תרחישים.

בעזרת החזון שגובש אפשר ליישם שיטות חשיבת עתיד נוספות, ובמיוחד "השלכה לאחור" ( backcasting) ו/או מיפוי דרכים (Roadmapping)  – לקראת בניית האסטרטגיה של הארגון.