מעבר לעתיד

המכון לחקר עתידים בחינוך מציג את המתודה:

מעבר לעתיד

זמן למידה

כ-60 דקות

מס' משתתפים

2 משתתפים ומעלה (ניתן לעבוד בזוגות או כיחידים, יש להיערך לכך מראש כאשר לכל קבוצה/ יחיד שעובדים, יהיה ציר זמן משלו)

תיאור ושימוש עיקרי

  • הכלי "מעבר לעתיד" בא לחקור שינויים משמעותיים שכבר קרו בכל נושא עתידי שיבחר
  • האתגר הוא לזהות שלושה שינויים עיקריים בעבר בנושא הנבחר
  • יש לתאר או לתת שם לשינוי, לקבוע תאריך משוער לתחולת השינוי ולזהות את סוג השינוי שהוא מייצג

קחו את ההיבט ההיסטורי הרלוונטי, על מנת לחשוב על העתיד, בנו נקודת מבט על אירועי עבר חשובים ושינויים עיקריים שחלו בהיבט הרלוונטי, מצאו דוגמה אפשרית לשינוי וחקרו כיצד השינוי יחל בעתיד.

המציאות המורכבת המשתנה במהירות, מובילה לעתיד בלתי מוכר, המייצר מגוון אתגרים והזדמנויות עבור ארגונים ופרטים. חשיבת עתיד ,Future Thinking , היא דרך חשיבה המוכוונת לעתיד, המאתגרת את המודלים המנטליים הקיימים שלנו, באמצעות מתודות שיטתיות לחקירת עתידים חלופיים.

  • חשיבת עתיד היא שיטה רב תחומית סדורה לזיהוי מגמות ובניית תרחישי עתידים אפשריים בכל תחומי החיים, ולעיצוב עתיד רצוי בהווה כדי להיערך להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות הנגזרים מהם.
  • חשיבת עתיד מציעה דרכי גישה וסיוע בעיצוב העתיד.
  • חשיבת עתיד מאירה דרכים בהן אסטרטגיות, מדיניות ופעולות יכולות לקדם עתידים רצויים ולמנוע השלכות שאינן רצויות.
  • חשיבת עתיד מעוררת דיאלוג אסטרטגי, מרחיבה את הבנתנו לגבי האפשרי, מחזקת את המנהיגות לגבי קבלת החלטות.
  • חשיבת עתיד היא שיטה לשיקוף מושכל של השינויים הגדולים שיחולו במהלך 10, 20 או יותר השנים הבאות בכל תחומי החיים, כולל חינוך.

 

זמן למידה

כ-60 דקות

מס' משתתפים

2 משתתפים ומעלה (ניתן לעבוד בזוגות או כיחידים, יש להיערך לכך מראש כאשר לכל קבוצה/ יחיד שעובדים, יהיה ציר זמן משלו)

תנאים והכנות מקדימות

שלב ההכנות המקדימות

הכלי "מעבר לעתיד" בא לחקור שינויים משמעותיים שכבר קרו בכל נושא שיבחר בעקבות הפרספקטיבה מהעבר, לחשוב על שינויים שיחולו בעתיד והתזמון בהם יחלו.

האתגר הוא לזהות לפחות שלושה שינויים עיקריים בעבר בנושא הנבחר, לתאר או לתת שם לשינוי, לקבוע תאריך משוער בו השינוי קרה ולזהות את סוג השינוי שהוא מייצג.
לדוגמה: הנושא הנבחר | תקשורת, שינוי בעבר עשוי להיות "המצאת הדואר", התאריך הוא שנת 550 לפני הספירה, ואופי השינוי הוא מעבר מהיכולת לתקשר ישירות עם אנשים שנמצאים פיזית באותו מקום, אל היכולת לתקשר עם אנשים שנמצאים במקומות מרוחקים.
לאחר שציר הזמן מלא בעבר, יש לזהות את הקיים היום ולתאר זאת.
לאחר שציר הזמן מלא בעבר ובהווה, יש לחשוב כיצד התחום הנבחר ישתנה בעתיד ומהו טווח הזמן בו זה יקרה. ולרשום זאת על החלק של העתיד בציר הזמן.
בקבוצה הגדולה יש לקיים דיון ולהעלות שאלות מכוונות על השינויים אותם צופים.
המלצה: הסתכלו אחורה לפחות 10 שנים. ניתן להסתכל אחורה 20 שנה, 50 שנה, 100 שנה או 1000 שנה … זה תלוי בכם!

 

בתור המנחים רצוי להכין מראש מספר דוגמאות של נושאים כלליים ואירועים שחלו בהם שינויים לאורך השנים. בנוסף, כדאי להכין ציר זמן לפי כמות המשתתפים ולהכיר רקע היסטורי על מספר נושאים כלליים.

מפגש פרונטלי:

  • פתקיות דביקות
  • כלי כתיבה
  • צירי זמן

מפגש וירטואלי:

  • לוח עליו יש ציר זמן מוכן לכל משתתף עם יכולת לכתוב עליו או לחילופין, לכתוב על פתקיות ולהצמיד לציר הזמן במקום המתאים
  • אם ישנה קבוצה גדולה ומוציאים לעבודה בזוגות, יש להיערך לחלוקה לחדרים וירטואליים
  • שליחת כלי העבודה הרשתי לכל קבוצה: http://dialogim.com/adi/

 

 

 
 
 
שלבי הפעילות – צעד אחר צעד
  1. חלוקה לקבוצות עבודה
    בתחילת עבודה על הכלי, יש לחלק את המשתתפים לקבוצות עבודה
    ניתן לעבוד כיחידים או כקבוצות של עד ארבעה משתתפים.
    מומלץ להקרין את המצגת למנחה, שם רשומים שלבי העבודה.
  2. בחירת נושא
    הנחו את קבוצות המשתתפים לבחור נושא בו ירצו להתמקד. את הנושא הנבחר יש לבחון בהקשר ההיסטורי, שינויים ותמורות שחלו בו.
    ניתן לבחור נושאים כלליים כמו: נישואין, השכלה גבוהה
    או מקום גאוגרפי כמו: סינגפור, מקסיקו
    או מקום ספציפי כמו: החברה בה עובדים, מועדון אליו משתייכים וכיוב'
  3. קביעת לוח זמנים
    הנחו את המשתתפים לבחור את טווח הזמנים בו יתמקדו (כמה שנים יסתכלו קדימה וכמה שנים יסתכלו אחורה). יש לרשום את קצוות השנים על ציר הזמן של כל קבוצה.
    ציר הזמנים יכול לנוע בין 20 ל4000 שנים (לא מומלץ לבחור פחות מ20 שנים). ודאו כי המשתתפים בוחנים לפחות פי 2 שנים מכפי שבחרו להסתכל קדימה.
  4. בחינת הקיים
    הנחו את המשתתפים לכתוב מאפיינים של הנושא הנבחר אשר קיימים בנקודת ההווה, על פתק. את הפתק יש להניח על נקודת ההווה בציר הזמן של הקבוצה.
  5. מציאת שינויים
    הנחו את המשתתפים לרשום על פתקים רגעים שבהם קרו שינויים מהותיים בנושא הרלוונטי – אירוע, חוק חדש, תגלית חדשה או חדשנות משבשת. כל אירוע ייכתב על פתק נפרד, בו גם רשומה השנה בה חל השינוי. את הפתקים יש להציב לאורך ציר הזמן, במקום המתאים.
  6. חשיבת עתיד
    הנחו את המשתתפים לקיים ביניהם סיעור מוחות ולדמיין כיצד העתיד יראה בהקשר של הנושא הנבחר.
    את הרעיונות יש לרשום על פתקים (כאמור, כל פתק יכיל שינוי אחד) ויש להציב את הפתקים לאורך ציר הזמן, היכן שחושבים שהשינוי יחל בו.

מהלך העבודה

  1. בשלב הראשון אנו ממליצים "להכניס לאווירה" על ידי תרגיל פתיחה העושה שימוש בהיסטוריה אישית.

בקשו מהמשתתפים לחשוב על עצמם לפני 10 שנים (5 דק')

שאלו אותם שאלות מכוונות:

  • מהם 2 הדברים בהם החיים שלכם היו שונים לחלוטין מהיום?
  • האם כיוונתם לפני 10 שנים אל החיים היום בתחומים שבחרתם?
  • מה היו ההשלכות של השינויים האלו?

הציגו להם את ציר הזמן הרצ"ב: (קיים במצגת למנחה)

בקשו ממי שמעוניין, לשתף בקבוצה ודונו על השינויים שחלו בחייהם (10 דק')

דיון קבוצתי

כקבוצה, דונו בשיבושים וההשלכות המשמעותיים ביותר הנובעים מרגעי שינוי בודדים. להלן מספר שאלות מנחות לקיום הדיון:

  • מהם טווחי הזמן בין השינויים אותם איתרתם?
  • על אילו תחומים נוספים (מלבד הנושא הנבחר) השינוי השפיע?
  • כיצד אנו עדיין חווים את ההשפעה של כל שינוי כיום?
  • שוחחו על העתיד שהצגתם וההשפעות שלו על כל תחומי החיים

מכוונות לצפייה, תובנה ופעולה על ידי הכנת התודעה לזיהוי והגדרת העתיד הרצוי לך. פיתוח גמישות קוגניטיבית והנחת היסודות לתחזיות יצירתיות.

 

טיפים וחסמים

מדוע חשיבת עתיד?

  • חשיבה לטווח ארוך היא הכרחית לאור המהירות והמורכבות של השינוי כיום.
  • חשיבת עתיד משנה את השיח והחשיבה מהטווח הקצר במגזר הציבורי והפרטי, לטווח הארוך.
  • חשיבת עתיד צופה מעבר למגבלות הקיימות.
  • חשיבת עתיד עוזרת לאנשים לזכור כי עמדות ומסגרות קיימות, שלעתים קרובות נראות בלתי ניתנות לשינוי בטווח הקצר, בשלות לשינוי בטווח הארוך.
  • חשיבת עתיד יוצרת סביבה לקבלת החלטות מושכלות עמוקות עם איזון בר קיימא בין יעדי מדיניות לטווח הקצר והארוך, ועוזרת למעבר לעתיד חיובי.

קביעת מדיניות חינוכית מורכבת כיום בעיקר ממאמצים קצרי טווח לפתרון בעיות מיידיות או לשיפור היעילות, התרבות המוסדית נוטה להסתכל אחורה על העבר ולא קדימה לעבר העתיד. חשיבת עתיד מבקשת בירור והעמקת ההבנות של דינמיקת השינויים במערכות החינוך, בבתי הספר ובקהילות.
עם זאת, למרות ההשפעה המהותית וארוכת הטווח של החינוך על יחידים וחברות, חשיבה עתידית הוזנחה בחינוך בהשוואה למגזרי מדיניות כמו אנרגיה, סביבה, תחבורה וכיוב'. כדי להכין את הלומדים של היום לעמוד באתגרים של המחר נדרשת קבלת החלטות אסטרטגיות, לא רק כדי לבצע רפורמות שינוי, אלא כדי להמציא את החינוך מחדש

 

טיפ מעשי 

  1. צבעו את רגעי השינוי על סמך רמת ההשפעה (נמוכה, בינונית, גבוהה) או לפי תחום (טכנולוגי, סביבתי, פוליטי, כלכלי, חברתי, דתי וכו ')
  2. על מנת לייעל את התהליך, ניתן להתחיל עם ההווה וללכת לאחור בציר הזמן. דונו, אילו שיבושים יצרו את הסטטוס קוו של ימינו