תפריט
כשעה – שעה וחצי (תלוי במידת ההעמקה ובהצגת דוגמאות)
אין מגבלות
הערכה כמותית של התנהגות מגמה מסוימת בעתיד (בטווח זמן מוגדר, למשל במהלך 7 השנים הבאות), על סמך נתונים כמותיים זמינים מהעבר והבאה בחשבון של גורמים העשויים לשנות את התנהגות המגמה.
כאשר משלבים ניתוח השפעות עם חיוץ, המשמעות היא שחיוץ הנתונים מהעבר אל העתיד אינו "אוטומטי" אלא לוקח בחשבון אירועים או התפתחויות העשויים להשפיע על התנהגות המגמה בעתיד.
השיטה פותחה כדי לתת מענה מסוים לחולשה של חיוץ מגמות "רגיל": אי היכולת להביא בחשבון אירועים עתידיים בלתי צפויים. הרעיון הוא לנתח את ההשפעה הפוטנציאלית של אירועים עתידיים על התפתחות המגמה. אירוע בעל השפעה גדולה ישפיע במידה רבה על המגמה (באופן חיובי או שלילי) בהשוואה לחיוץ "נטול הפתעות".
במקרים מסוימים, האירוע המשמעותי שישפיע חזק על המגמה, עשוי להיות פשוט הגעה ל"תקרה" או לחסם בלתי עביר. זה יכול להיות שוק רווי (מגמת חדירה של מוצר מסוים לשוק נעצרת כאשר כולם כבר רכשו אותו – עד להופעת גרסה חדשה, אולי אטרקטיבית יותר…), או חסם המוכתב ע"י חוקי הפיזיקה. למשל, אם נחזור לדוגמה של "חוק מור" באלקטרוניקה, יש גבול ליכולת למזער את הרכיבים המצטופפים על פני שבב אלקטרוני – כאשר ממדיהם הולכים וקטנים עד לגדלים של אטומים.
כשעה – שעה וחצי (תלוי במידת ההעמקה ובהצגת דוגמאות)
אין מגבלות
שלב ההכנות המקדימות
קיימות שתי רמות של ניתוח מגמות:
חיוץ מגמה הוא הרמה הבסיסית והפשוטה ביותר, והוא שיטה כמותית "טהורה": ביצוע חיוץ (אקסטרפולציה) מתמטי לטווח זמן מסוים בעתיד, למשל למהלך 5 השנים הבאות, על סמך נתונים כמותיים זמינים מהעבר.
בעבודת חיזוי יסודית אפשר (ורצוי) לשלב ניתוח השפעות Trend Impact Analysis – שבו בוחנים כיצד אירועים בלתי צפויים עשויים להשפיע על תחזית החיוץ ה"פשוטה".
מגמה מסוימת עשויה להתפתח עם הזמן בצורות שונות, כמתואר בתרשים הבא:
מידע כמותי על התנהגות המגמה הנדונה בעתיד.
תובנות לגבי הגורמים המשפיעים על המגמה ואופן השפעתם.
Foresight Methodologies – Text Book, United Nations Industrial Development Organization (UNIDO), https://www.researchgate.net/publication/323015413_Foresight_Methodologies_-_Text_book
טיפים
דוגמה
דוגמה לחיוץ מוצלח, שהפך לתחזית שמגשימה את עצמה: "חוק מור"
בשנת 1965 העריך גורדון מור (מייסד חברת אינטל) על סמך חיוץ, שמספר הרכיבים שניתן להתקין על שבב אלקטרוני יוכפל כל שנה. בשנת 1975 הוא תיקן את התחזית להכפלה כל שנתיים. התחזית הזאת זכתה לשם "חוק מור", והיא מוצגת באופן גרפי בתרשים הבא לאורך ציר הזמן משנת 1960 ועד 2010.
העתידן והממציא ריימונד (ריי) קורצוויל (Raymond Kurzweil) הרחיב את "חוק מור" במבט היסטורי אל העבר והעתיד, והציג את הגרף הבא, ובו התפתחויות בתחום המחשוב מהעבר הרחוק של תחילת המאה ה-20 ועד שנת 2025.
כאמור, חיוץ כמותי "פשוט" הינו מוגבל ותלוי בתשובה על השאלה האם המגמה תמשיך להתנהג בעתיד באופן דומה להתנהגותה בעבר. במקרים רבים יש צורך להביא בחשבון תרחישי התנהגות שונים, שעשויים להוביל להבדלים משמעותיים בצורת המגמה בעתיד. לדוגמא, התרשים הבא מראה שלושה תרחישי חיוץ שונים של פליטות פחמן לאטמוספירה בעתיד, המבוססים על הנחות שונות הקשורות בגורמים שונים המשפיעים על הפליטות.
מגמת הפליטות של פחמן לאטמוספירה – תרחישים שונים
Is RCP8.5 an impossible scenario?
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הבחינו בהידלדלות מסוכנת של שכבת האוזון בסטרטוספרה (שכבת האוזון מגינה עלינו מפני קרינה מסוכנת מהחלל). חיוץ של "עסקים כרגיל" שהיינו עושים נניח בשנת 1990, היה "מנבא" שבשנת 2020 כמות האוזון תהיה נמוכה בהרבה מזאת שהייתה באותה שנה במציאות. זאת בגלל פעולות שננקטו לעצירת המגמה המסוכנת ולהיפוכה. שיתוף פעולה בינלאומי ("פרוטוקול מונטריאול", 1987) הוביל למניעת שימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון וגרם להיפוך המגמה.
כעת מראה החיוץ שאם המגמה תמשיך, נגיע בשנת 2075 לרמת האוזון שהייתה לפני שנת 1980.
https://svs.gsfc.nasa.gov/30602