כשעה – תלוי במידת ההעמקה
אין מגבלות
הכלי מסייע לזהות מה עשוי "להפציע", על סמך איסוף מידע ממגוון מקורות, המצביע על "איתותים" רלוונטיים המרמזים על כך. לפיכך, בפרויקטים רבים של חשיבת עתיד, 'סריקת האופקים' מהווה שלב ראשון ובסיסי שמטרתו לספק "התראה מוקדמת" על שינויים חשובים ולזהות "איתותים חלשים" שמצביעים על כך שייתכן שיהיה צורך לשנות הנחות ו/או תוכניות קיימות.
בעבר היה מקובל הכינוי "סריקה סביבתית" (environmental scanning), אבל כדי למנוע בלבול עם נושאי הגנת הסביבה, הכינוי הזה הוחלף ב"סריקת אופק" או "סריקת אופקים".
כמו כן, חשוב להדגיש שאמנם סריקת האופקים נמנית עם השיטות הכלולות במסגרת חשיבת עתיד, אבל מטרתה אינה "לחזות" התפתחויות או "עתידים סבירים".
בתקופה האחרונה מפותחים כלים לסריקת אופקים "אוטומטית" ממוחשבת – זהו אולי האופק המסתמן של השיטה. מספר חברות מציעות שירותי סריקה של מיליוני פרסומים אקדמיים, למשל בתחום הרפואה, ונעשה שימוש בבינה מלאכותית ואנליטיקה של נתוני-עתק (big data analytics) כדי לזהות "מגמות חמות".
כשעה – תלוי במידת ההעמקה
אין מגבלות
שלב ההכנות המקדימות
סריקת אופקים כוללת מעקב, ניטור ותיאור שיטתי של היבטים שונים החשובים לארגון, כגון היבטים כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים-תרבותיים, פוליטיים, סביבתיים…
המטרה המרכזית היא לאסוף מידע על מגמות והתפתחויות מפציעות שעשויות להשפיע על המדיניות והאסטרטגיה של הארגון.
סריקת אופקים יכולה להתבצע באופנים שונים, כגון:
בסריקת אופקים מוקדש מאמץ לגילוי סימנים מוקדמים של התפתחויות בעלות חשיבות פוטנציאלית, ע"י בחינה שיטתית של הזדמנויות ואיומים, טכנולוגיות חדשות שעשויות להשפיע, וכו'. הדגש הוא על חיפוש דברים שמשתנים או ישתנו משמעותית, שינויי מגמות, וכל שינוי שעשוי לאתגר את החשיבה המקובלת העכשווית.
רצוי שהפעילות תתבצע ע"י מספר אנשים תוך כדי החלפת דעות ותובנות. אפשר להתחיל עם צוות פנימי מצומצם, ובהמשך להסתייע גם באנשים מחוץ לארגון, בעלי ידע רלוונטי. כל הפעילות צריכה להיות מרוכזת ע"י אדם שייקח על עצמו לנהל ולתאם את התהליך.
הסריקה יכולה להיות לגמרי חקירתית ופתוחה, או להיות מוגבלת לחיפוש מידע בתחום ממוקד – הכל בהתאם לצורכי הארגון וציפיותיו מהפעילות. גם אופק הזמן (טווח קצר, בינוני או ארוך) ייקבע לפי שיקולי הארגון וצרכיו, אך בדרך כלל מדובר על טווח זמן בינוני או ארוך.
(מקור: מדריך לחשיבת עתיד של ממשלת ניו זילנד)
THE FUTURE IS OURS: Strategic Foresight toolkit – making better decisions, Save the Children UK and School of International Futures 2019, https://resourcecentre.savethechildren.net/node/16327/pdf/strategic_foresight_toolkit_online.pdf
Researchers Hope to Automate Horizon Scanning, 2019 https://dzone.com/articles/researchers-hope-to-automate-horizon-scanning
UK Government Office for Science’s Futures Toolkit (pages 27-28),
Horizon Scanning, DPMC, New Zealand https://dpmc.govt.nz/our-programmes/policy-project/policy-methods-toolbox/futures-thinking/horizon-scanning
להרחבה והעמקה; חוקרת העתידים K. Cuhls הציגה מתווה של סריקת אופקים בהיקף מלא, כחלק מתהליך כולל של חשיבת עתיד.
כלים נוספים; ניתן לשלב כל שיטה שעשויה לתרום לאיסוף של מידע רלוונטי: סקרי ספרות, ראיונות, סיעורי מוחות וכו'.
חשוב לשים לב; יש שמבלבלים בין 'סריקת אופקים' ל'מודל שלושת האופקים'. מדובר בשיטות שונות שיש בניהן זיקה.
מצ"ב סרטון (כ-7 דקות), המראה את הזיקה בין 'סריקת אופקים' לבין 'מודל שלושת האופקים':
Horizon Scanning