סריקת אופקים – Horizon Scanning

המכון לחקר עתידים בחינוך מציג את המתודה:

סריקת אופקים – Horizon Scanning

זמן למידה

כשעה – תלוי במידת ההעמקה

מס' משתתפים

אין מגבלות

תיאור ושימוש עיקרי

הכלי מסייע לזהות מה עשוי "להפציע", על סמך איסוף מידע ממגוון מקורות, המצביע על "איתותים" רלוונטיים המרמזים על כך. לפיכך, בפרויקטים רבים של חשיבת עתיד, 'סריקת האופקים' מהווה שלב ראשון ובסיסי שמטרתו לספק "התראה מוקדמת" על שינויים חשובים ולזהות "איתותים חלשים" שמצביעים על כך שייתכן שיהיה צורך לשנות הנחות ו/או תוכניות קיימות.

בעבר היה מקובל הכינוי "סריקה סביבתית" (environmental scanning), אבל כדי למנוע בלבול עם נושאי הגנת הסביבה, הכינוי הזה הוחלף ב"סריקת אופק" או "סריקת אופקים".
כמו כן, חשוב להדגיש שאמנם סריקת האופקים נמנית עם השיטות הכלולות במסגרת חשיבת עתיד, אבל מטרתה אינה "לחזות" התפתחויות או "עתידים סבירים".
בתקופה האחרונה מפותחים כלים לסריקת אופקים "אוטומטית" ממוחשבת – זהו אולי האופק המסתמן של השיטה. מספר חברות מציעות שירותי סריקה של מיליוני פרסומים אקדמיים, למשל בתחום הרפואה, ונעשה שימוש בבינה מלאכותית ואנליטיקה של נתוני-עתק (big data analytics) כדי לזהות "מגמות חמות".

 

 

 

 

 

זמן למידה

כשעה – תלוי במידת ההעמקה

מס' משתתפים

אין מגבלות

תנאים והכנות מקדימות

שלב ההכנות המקדימות

סריקת אופקים כוללת מעקב, ניטור ותיאור שיטתי של היבטים שונים החשובים לארגון, כגון היבטים כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים-תרבותיים, פוליטיים, סביבתיים…
המטרה המרכזית היא לאסוף מידע על מגמות והתפתחויות מפציעות שעשויות להשפיע על המדיניות והאסטרטגיה של הארגון.

סריקת אופקים יכולה להתבצע באופנים שונים, כגון:

  • סקירות פרסומים רלוונטיים (כולל כתבי עת, כנסים מקצועיים, אתרי אינטרנט ומאגרי מידע)
  • שימוש בכלים כמו Google Alerts
  • השתתפות בקבוצות דיון מתאימות
  • יצירת פאנלים של מומחים שניתן לתשאל לגבי שינויים "באופק", ובעת הצורך גם לשתף אותם בסקרי "דלפי" (סקר דלפי הוא שיטה בפני עצמה המתוארת באתר זה).

בסריקת אופקים מוקדש מאמץ לגילוי סימנים מוקדמים של התפתחויות בעלות חשיבות פוטנציאלית, ע"י בחינה שיטתית של הזדמנויות ואיומים, טכנולוגיות חדשות שעשויות להשפיע, וכו'. הדגש הוא על חיפוש דברים שמשתנים או ישתנו משמעותית, שינויי מגמות, וכל שינוי שעשוי לאתגר את החשיבה המקובלת העכשווית.

רצוי שהפעילות תתבצע ע"י מספר אנשים תוך כדי החלפת דעות ותובנות. אפשר להתחיל עם צוות פנימי מצומצם, ובהמשך להסתייע גם באנשים מחוץ לארגון, בעלי ידע רלוונטי. כל הפעילות צריכה להיות מרוכזת ע"י אדם שייקח על עצמו לנהל ולתאם את התהליך.

הסריקה יכולה להיות לגמרי חקירתית ופתוחה, או להיות מוגבלת לחיפוש מידע בתחום ממוקד – הכל בהתאם לצורכי הארגון וציפיותיו מהפעילות. גם אופק הזמן (טווח קצר, בינוני או ארוך) ייקבע לפי שיקולי הארגון וצרכיו, אך בדרך כלל מדובר על טווח זמן בינוני או ארוך.

 
שלבי הפעילות – צעד אחר צעד
 
  • סקירות פרסומים רלוונטיים | תהליך אופייני של 'סריקת אופקים' עשוי לכלול כ-10 אנשים שכל אחד מהם מפיק סריקה אחת בשבוע (רצוי קצרה, באורך של 1 עד 3 עמודים) בנושא מסוים, וזאת במשך מספר שבועות. כלומר, התוצאה תהיה כמה עשרות סריקות. חשוב שהכל יהיה מתועד היטב, תוך ציון מקורות המידע, כך שיהיה אפשר לבצע עדכונים בקלות יחסית.
  • ארגון המידע הנסרק באשכולות | התרשים הבא מציג סכמה אפשרית לארגון המידע הנאסף בסריקת האופקים. הרעיון כאן הוא לארגן את הנושאים (בדגש על "איתותי השינויים") ב"אשכולות" (clusters) לפי נושאים: למשל אשכול של התפתחויות טכנולוגיות, אשכול של שינויים רגולטוריים וכו'. במידת האפשר, רצוי לזהות קשרים בין האשכולות הללו.

 

(מקור: מדריך לחשיבת עתיד של ממשלת ניו זילנד)

  • השתתפות בקבוצות דיון | לבחור נושאים הטעונים ניתוח נוסף, למשל ע"י דיון עם בעלי עניין בנוגע להשלכות של השינויים על מדיניות.
  • יצירת פאנלים של מומחים | שניתן לתשאל לגבי שינויים "באופק", ובעת הצורך גם לשתף אותם בסקרי "דלפי" (סקר דלפי הוא שיטה בפני עצמה המתוארת באתר זה)

  • ריכוז וארגון של המידע הנאסף לצורך "מודיעין על העתיד". פיתוח פרספקטיבה ארוכת טווח על סמך איסוף המידע.
  • איתור כוחות מניעים רלוונטיים ומחוללי שינויים
  • ריכוז תובנות שיוכלו לשמש בסיס (קלט) לצורך העמקת הידע הרלוונטי בעזרת שיטות אחרות של חשיבת עתיד (למשל סיעורי מוחות או סקר דלפי).

THE FUTURE IS OURS: Strategic Foresight toolkit – making better decisions, Save the Children UK and School of International Futures 2019, https://resourcecentre.savethechildren.net/node/16327/pdf/strategic_foresight_toolkit_online.pdf

Researchers Hope to Automate Horizon Scanning, 2019  https://dzone.com/articles/researchers-hope-to-automate-horizon-scanning

UK Government Office for Science’s Futures Toolkit (pages 27-28),

https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/674209/futures-toolkit-edition-1.pdf

Horizon Scanning, DPMC, New Zealand https://dpmc.govt.nz/our-programmes/policy-project/policy-methods-toolbox/futures-thinking/horizon-scanning

 

טיפים וחסמים

להרחבה והעמקה; חוקרת העתידים K. Cuhls הציגה מתווה של סריקת אופקים בהיקף מלא, כחלק מתהליך כולל של חשיבת עתיד.

כלים נוספים; ניתן לשלב כל שיטה שעשויה לתרום לאיסוף של מידע רלוונטי: סקרי ספרות, ראיונות, סיעורי מוחות וכו'.

חשוב לשים לב; יש שמבלבלים בין 'סריקת אופקים' ל'מודל שלושת האופקים'. מדובר בשיטות שונות שיש בניהן זיקה.

מצ"ב סרטון (כ-7 דקות), המראה את הזיקה בין 'סריקת אופקים' לבין 'מודל שלושת האופקים':

Horizon Scanning

https://youtu.be/lteFoa39JoA