שלבי העבודה עם המתודה 

שלב פתיחה 

המנחה יציג בקצרה את המתודה ומטרותיה כפי שמפורט בערך על המודל באתר דואלוג. לאחר מכן הוא יסביר מדוע התהליך מסייע למול האתגרים הנוכחיים של הארגון, ויציג את שלבי העבודה. 

שלב ראשון – בירור הקודקודים

העבודה עם המודל איננה לינארית – ניתן להתחיל בכל אחד מן הקודקודים, מתוך ההבנה כי נדרש יותר מסיבוב אחד ליצירת הבנה משמעותית בקודקודים, ולהבנת יחסי הגומלין.

יש ערך רב בהתנעה אינטואיטיבית של הדיון, ולכן במקרים רבים כדאי יותר להתחיל בדיון בסביבה המשתנה מאחר והדיון הזה פשוט יותר והוא לא עוסק בתיאור המערכת שלנו.

לאחר מכן נערוך דיון בנושא הזמין הבא – בית או אפקט. 

ניתן להיעזר בשאלות המכוונות הבאות:

הבית (הארגון)

• מי אנחנו? מה ה-DNA הייחודי שלנו? – בעבודה בעולמות החברתיים, השאלה מי אנחנו מקבלת משנה חשיבות. היא כוללת היבטים הרבה מעבר להגדרות הטכניות והקונקרטיות: מה מערכת הערכים שמובילה אותנו? במה אנחנו מאמינים? מה טווח הפעולה שאנחנו פועלים לאורו (חודשים? שנים? שנות דור?).
• מי השותפים הקרובים שלנו? ההבחנה בין הבית לסביבה החיצונית לא פשוטה כאשר אנו פועלים עם שותפים קרובים. לא פעם שותפים אלו הם חלק מהבית למרות שהם לא יושבים בהכרח באותו גוף בארגון. במצבים כאלו ראוי לנסות להגדיר אותנו דרך המערכה המשותפת ולא דרך ההגדרה הארגונית הטכנית. 
• מה המשאבים העומדים לרשותנו? עד כמה משאבים אלו גמישים בהקצאתם? מה הסיכון התקציבי שעומד בפנינו?
• מה הידע ייחודי לנו? איזה ידע נוצר ופותח בבית שהופך אותנו למי שאנחנו? לא פעם קשה מאוד לשים את את האצבע על ההיכרות העמוקה והייחודית שלנו עם תחום הפעולה, עם ההיבטים החוקיים, הרגולטוריים, התרבותיים, אתניים ואנושיים שאנחנו עומדים מולם וכן עם הידע הפרקטי שלנו.
• מי האנשים שעובדים איתנו? זו נגזרת של השאלה מי אנחנו ברמה הפרסונלית. לא פעם ארגונים חברתיים, בייחוד ארגונים קטנים, מושפעים באופן מאוד עמוק מדמויות ספורות שפועלות בתוך המערכת. לעתים מדובר במתנדבים, בפרילנסרים שמסייעים לנו באופן קבוע גם אם אינם מקבלי שכר בארגון.
• תיאור של היכולות הניהוליות שלנו, ובכלל זאת היכולת שלנו לפעול באופן אינטנסיבי, לחשוב אסטרטגית, להיות גמישים או עקשנים. עד כמה אנחנו מפחדים מסיכון וכמה אומץ ניהולי יש לנו?

הסביבה

• מה המגמות בסביבת הפעולה שלנו? המגמות יכולות לסייע לנו מאוד וכן להכשיל אותנו. לעתים אנו מנסים להתמודד עם מגמה מסויימת, להשפיע עליה. המגמות לרוב כורכות יחד כמה גורמים שונים, ויכולות להיות רלוונטיות לכל אחד מהגורמים הקריטיים בתהליך החברתי ובכלל זאת הציבור, גורמי ממשל, גורמים פילנתרופיים, מגמות תרבותיות ועוד.
• מי בעלי הברית שלנו? אילו גורמים שותפים לנו במערכה הנוכחית? מה מאפיין אותם? מה מאפיין את הברית שלנו? עד כמה היא תלויית הקשר? שאלות על האסטרטגיה שלנו יבחנו גם האם וכיצד ניתן להעצים אותה?
• מי הגורמים שאנו נמצאים בעימות או מאבק מולם? האם יש גורמים שאנו מצויים במאבק סמוי או גלוי מולם? מה מאפיין את המאבק הזה? האם הוא מועיל או מפריע לקידום האפקט שאנחנו מבקשים?
• מי המוטבים שלנו? עבור מי אנחנו פועלים? מה מערכת הצרכים שלהם?
• איזו רגולוציה משמעותית קיימת בתחום? כיצד הממשל משפיע על התחום שבו אנו פעולים? האם ישנם שינויים או שינויים צפויים ברגולציה בתחום?

האפקט הרצוי

כמעט תמיד בניסוח אפקט בעבודה חברתית נוצרת הבחנה בין חזון שנוגע להתכווננות לטווח שהוא מעבר לנראה לעין ויעדים שניתן לדמיין כיצד ניתן לקדם אותן במעגל העבודה הנדון. היבטים הנוגעים לאפקט הרצוי יכולים להופיע במגוון אופנים, ויכולים להופיע בריבוי אפקטים, כל עוד אנו יודעים לנסח את החיבורים והמתחים בין מטרות אלו:

• ניסוח אפקט הנוגע למצבם של המוטבים
• ניסוח הנוגע להשפעה על גורמים מוסדיים בתחום, ובכלל זאת היבטים חוקיים, רגולטוריים, תקציביים ועוד.
• ניסוח הנוגע ליכולת להמשיך לפעול באופן אפקטיבי, עם שותפים נוספים
• ניסוח הנוגע לביסוס היבטים תרבותיים, ערכיים, מוסריים
• ניסוח הנוגע לשינוי מבני בתחום
• ניסוח הנוגע לקידום ״נקודת שבר״ או מהפך בסוגיה מסויימת

שלב שני – המשגה

לאחר סבב דיון ראשון, יש לצאת להפסקה, במהלכה מוביל הדיון (לבד או עם בן/בת זוג) מחלצים את הנקודות המרכזיות להצגה כדי לחזור לדיון מדויק יותר על שלושת הקודקודים.

מה עושים, עזרים נדרשים, כמה זמן, דוגמא רלוונטית, הערות למנחה, קישורים לכלים טכנולוגיים רלוונטיים

שלב שלישי – בירור יחסי הגומלין

בשלב זה אנחנו שואלים מה מהות יחסי הגומלין בין הבית והסביבה, הסביבה והאפקט ובין הבית והאפקט. כמו בשלב א', לאחר דיון ראשוני כדאי להמשיג ולחזור לדיון נוסף מתוך הבנה מבוררת יותר.

שלב רביעי – עיצוב צורת הפעולה או האסטרטגיה הנדרשת 

בשלב זה, שהוא שיאו של התהליך, כדאי לפתוח בהצגת מכלול התובנות על מפה אחת, ולהבין את האתגרים בצורת הפעולה הקיימת ואת ההזדמנויות שניתן לקדם באמצעות צורת פעולה אלטרנטיבית. 

שלב חמישי –  עיבוד

לאחר סיום הדיון המשותף יש ערך רב בעיבוד מצד מובילי הדיון. במהלך העיבוד ניתן לקחת את אוסף המושגים ולנסות לארגן אותם מחדש שלא על בסיס המשולש כדי לקדם מסגור אלטרנטיבי וייחודי לסיטואציה הנבחנת. 

התוצרים המתקבלים

המודל המלא הוא תוצר שכדאי מאוד לחזור אליו פעם בתקופה.