הידע כולל עובדות, מושגים, רעיונות תיאורטיים על היבטים שונים בעולם, והבנה מעשית המבוססת על ניסיון שנרכש מביצוע משימות מסוימות. זהו גוף המידע המפורש שיש בידי אדם ואשר קשור קשר הדוק ליכולת ההבנה. בחינוך, הידע נתפס כמרכיב חיוני בתכנית הלימודים המסייע ללומדים להתפתח בהבנת העולם ובהתקדמות החברה האנושית. תהליך הלימוד מאפשר ללומדים לרכוש ידע קיים, ליצור ידע חדש, ולהשתמש בידע כבסיס לפיתוח כשירויות.

עלי פי המדיניות הפדגוגית הלאומית ומצפן הלמידה 2030 קיימים ארבעה סוגים שונים של ידע: תחומי, בין-תחומי, אפיסטמי ותהליכי (מעשי). קיימים יחסי גומלין בין סוגי ידע אלו המסייעים לקשר ולשלב היבטים שונים של ידע עם היכולת של הלומדים להסתגל וליישם את הידע שלהם למציאות המשתנה. לאור זאת עברו מערכות חינוך בעולם מהגדרת תוכניות לימודים כאוספים של עובדות, להבנת תחומי דעת השונים כמערכות הקשורות הדדית. בנוסף, סוגי הידע הללו נרכשים ומתפתחים במשולב עם מיומנויות, גישות וערכים כך שהם משלימים ומחזקים זה את זה. כך לדוגמא, פיתוח ידע תכני מספק את המצע לרכישת מיומנויות, בעוד המיומנויות בתורן נחוצות כדי ללמוד ולהשתמש בידע תכני.

ידע תחומי

ידע תחומי כולל מושגים ותכנים מפורטים השייכים לתחום דעת ספציפי כדוגמת מתמטיקה או שפה. ידע תחומי הוא יסוד חיוני להבנה ומבנה שבאמצעותו מפתחים הלומדים סוגים נוספים של ידע. על בסיס הבנת הידע התחומי מסוגלים הלומדים לחבר ידע מתחומי דעת שונים (ידע בין תחומי), להבין כיצד ידע תחומי זה מיושם במצבים שונים על ידי אנשי מקצוע (ידע אפיסטמי) וליישם תהליכים שונים ושיטות לשימוש בידע זה (ידע תהליכי). תחומי הדעת הנלמדים משתנים לאור הידע, המיומנויות, הגישות והערכים הרווחים בחברה באותה העת. כך לדוגמא, בעידן הבינה המלאכותית (ב"מ) יידרשו הלומדים ללמוד את תחום הדעת של הבינה המלאכותית בדגש על מושגים בסיסיים של ב"מ, אוריינות דיגיטלית, אוריינות נתונים, בטיחות מקוונת, תכנות ב"מ בסיסי, אתיקה של ב"מ ועוד.

ידע בין-תחומי

ידע בין-תחומי כולל שילוב של מושגים ותכנים של תחומי דעת שונים. הידע הבין-תחומי חשוב להבנה ולפתרון בעיות מורכבות במציאות המצריכות חשיבה חוצת תחומים. למידת ידע בין-תחומי מקדמת את יכולת הלומדים להעביר ידע, כלומר ליישם ידע או נהלים שנלמדו בהקשר אחד להקשרים חדשים. קיימות חמש גישות לשילוב ידע בין-תחומי בתוכנית לימודים:

• למידת מקרו מושגי מפתח או רעיונות גדולים (Big ideas) חוצי תחומי דעת.
• למידת זיהוי הקשרים ההדדיים בין מושגים שונים בתחומי דעת שונים.
• למידה של נושאים בין תחומיים, תופעות, ותמות התומכים בחיבור בין תחומי הדעת.
• ארגון מחדש של תחומי הלמידה מול נושאים רב תחומיים. גישה זו דורשת התמודדות עם אתגרי בחירת נושאים מתחרים ועומס נוסף של נושאים על תוכניות לימודים קיימות
• למידה מבוססת פרויקטים הדורשת ביצוע מחקר בין תחומי המרכז ומשלב ידע מתחומי שונים כדי להתמודד עם נושאים מורכבים בהם עוסק הפרויקט.

ידע אפיסטמי

ידע אפיסטמי הוא ידע על צורות ושימושים שונים של ידע. ידע אפיסטמי  מתמקד בהבנה של דרכי החשיבה והעבודה של אנשי מקצוע מומחים בתחום דעת מסוים כגון מתמטיקאי, היסטוריון או מהנדס. ידע אפיסטמי מסייע ללומדים להגדיר את מטרת הלמידה, להבין את יישומי הלמידה , להרחיב את הידע התחומי שלהם כדי לפתור בעיות אותנטיות ולפעול באופן ממוקד להצגת תוצרים בעלי ערך התורמים לקידום השלומות. חיבור ידע לסוגיות הקשורות לחיים האמיתיים בהווה ובעתיד של הלומדים מגביר את המוטיבציה שלהם ללמידה. ניתן לעורר ולקדם למידת ידע אפיסטמי על ידי שאלות כגון, "מה אני לומד בנושא זה ומדוע?"; "כיצד אני יכול להשתמש בידע זה בחיי?"; "איך אנשי מקצוע בתחום הזה חושבים? "; "מהם כללי ההתנהגות האתיים המנחים אנשי מקצוע כגון רופאים, מהנדסים, אמנים ומדענים". יש צורך בהתאמת תוכניות הלימודים ללמידת ידע אפיסטמי בהיבטי יעדי הלמידה ופרקטיקות הלמידה, ההוראה וההערכה המיושמות להשגתם. לדוגמא, תוכניות לימודים קיימות למהנדסים מלמדות אותם לפתור בעיות הנדסיות, אבל לעתים נדירות מלמדות אותם לחשוב על מאפייני סוגי הבעיות שמהנדסים צריכים לנסות ולפתור.

ידע תהליכי

ידע תהליכי הוא הידע כיצד עושים משהו, כלומר, מהי סדרת הצעדים או הפעולות שיש לנקוט כדי להשיג את המטרה. הוא עוסק בהבנה של אופני הביצוע של משימות וכיצד יש לעבוד וללמוד דרך תהליכים מובנים. ידע תהליכי יכול להיות ממוקד בתחום דעת ספציפי כגון מתמטיקה או חוצה מספר תחומי דעת כגון פתרון בעיות. ידע זה מיושם על ידי לומדים בהקשרים ובמצבים שונים כדי לזהות פתרונות לבעיות מורכבות. למידת ידע תהליכי מתבצעת באמצעות פתרון בעיות מעשיות ותוך כדי שימוש בפרקטיקות כדוגמת חשיבה עיצובית וחשיבה מערכתית. חשיבה מערכתית, המתמקדת בידע תחומי לגבי מהן מערכות ובידע תהליכי של האופן בו פועלות מערכות, מסייעת ללומדים להבין את האופן בו מתנהלות מערכות בעולם האמיתי. חשיבה עיצובית מסייעת לפתירת בעיות באמצעות פתרונות חדשניים ויצירתיים, מקנה ללומד הבנה של תהליכי ההתמודדות עם בעיות מורכבות.