שיתופיות בתחומי החיים השונים

שיתופיות היא תהליך שבו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה^[40]. הערך המוסף של השיתופיות טמון ביכולתה להעצים את השותפים ולאפשר להם להשיג יחדיו מטרות שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו. שיתופיות היא כלי רב עוצמה להשגת הישגים גבוהים יותר ופרודוקטיביות מוגברת, שכן יעילות קולקטיבית יכולה להגביר משמעותית את רמת השאיפות, המוטיבציה, המורל והחוסן לאתגרים של קבוצה. ניתן לומר ששיתופיות משמעה לעבוד חכם יותר יחד מאשר קשה יותר לבד[41].

יתרונות השיתופיות הפכו אותה למנגנון פעולה בסיסי הנפוץ בתחומי החברה, הטכנולוגיה, הכלכלה, הסביבה והפוליטיקה. בתחום החברתי קהילות מייצרות חזון חברתי, פוליטי או רוחני משותף וחולקות אחריות ומשאבים כדי ליישם חזון זה. בני דור ה-Y ובני דור ה-Z הגדלים בעולם מרושת ומחובר שבו שיתופיות מקוונת נתפסת כמרכיב טבעי וחיוני של החיים, מיישמים את השיתופיות בכל מרחבי החיים ובמיוחד במרחב הווירטואלי, המקומי והגלובלי.

בתחום הטכנולוגי, טכנולוגיות מידע חדשות מאפשרות מגוון רחב ומתוחכם של דפוסי שיתופיות בכל תחומי החיים מתוך גישור על פערי מרחב, זמן, רגולציה, תרבות ומגבלות פיזיות. טכנולוגיות כגון אינטרנט מהיר, חיבור אלחוטי, מחשוב אישי נייד, תוכנות ואפליקציות שיתוף ורשתות חברתיות מאפשרות שיתופיות ברמה גלובלית של ארגונים, יחידים והמונים. דוגמה בולטת ליישום עקרון השיתופיות בתחום הטכנולוגי היא תנועת הקוד הפתוח (Open source).^[42] תוכנת קוד פתוח היא תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכול, והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה וזאת על בסיס תפיסת עולם שלפיה התוכנה שייכת להמונים. תפיסת הקוד הפתוח, אשר התרחבה בשנים האחרונות לתחומים נוספים כמו תחום החומרה, מאפשרת פיתוח מוצרים איכותיים ונפוצים כגון תוכנת Linux וחומרת מיקרו בקר Arduino. פלטפורמות טכנולוגיות התומכות בתבונה קולקטיבית (Collective intelligence) וחוכמת המונים^[43] (Wisdom of the crowd) מאפשרות לנצל את יכולתן של קבוצות לחשיבה שיתופית קוגניטיבית בתחומי חדשנות, פתרון בעיות, קבלת החלטות וביצוע תחזיות. פלטפורמה שיתופית מוכרת ושימושית ביותר היא פלטפורמת הויקיפדיה המאפשרת להמונים לייצר ולערוך באופן שיתופי ערכים באנציקלופדיה מקוונת.

בתחום הכלכלי, מיושם מנגנון הסחר שהוא בעיקרו מנגנון שיתופיות המאפשר למעורבים בו התמחות, חלוקת העבודה וניצול היתרונות היחסיים של כל גורם מעורב. כלכלת הידע הגלובלית המאפשרת השגת עושר ועוצמה באמצעות שליטה מתוחכמת ברעיונות ובמידע היא כלכלה המבוססת על קישוריות-על. ^[44]היא מושתתת על מודלים שיתופיים גלובליים של כלכלה ותעסוקה כגון מסחר מקוון גלובלי,^[45] כלכלה שיתופית,^[46] תנועת היצרנות^[47] ומיקור המונים.^[48] דוגמה בולטת ליישום עקרון השיתופיות בכלכלה היא הכלכלה השיתופית^[49] (Collaborative Economy), שהיא קבוצה של מוסדות חברתיים וכלכליים המאפשרים גישה משותפת למוצרים, לשירותים ולכישרונות. מערכות כלכלה שיתופית מנצלות את טכנולוגיית המידע כדי לאפשר העצמה של בני אדם באמצעות הפצה, שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. מרכיב מרכזי בכלכלה השיתופית הוא הצריכה השיתופית^[50] (collaborative consumption), שהיא הסדר כלכלי, המבוסס על שילוב של טכנולוגיה וקהילת משתמשים, שבו המשתתפים רוכשים נגישות לשימוש במוצרים ושירותים.

בתחום הארגוני מתקיים שיתוף פעולה נרחב פנים-ארגוני, בין ארגונים  ובין ארגונים ליחידים ולציבור כדי להשיג יעדים משותפים. שיתוף פעולה פנים-ארגוני בין חברי הארגון מאפשר תקשורת טובה יותר בתוך הארגון ולאורך שרשרת הערך הארגונית, ומקדם אינטגרציה של רעיונות שונים מאנשים רבים ליצירת ידע ארגוני. כדי להשיג שיתוף פעולה פנים-ארגוני, ארגונים מיישמים דפוסי פעולה ומבנים מקדמי שיתופיות כגון ארגון מטריציוני או ארגון פרקטלי. המבנה המטריציוני מאפשר לארגון להקים ולנהל באופן דינמי קבוצות משימה המשלבות משאבי כוח אדם והתמחויות מיחידות שונות בארגון כדי להתמודד עם אתגרי הארגון. המבנה הפרקטלי מאפשר ליחידים בארגון להתארגן באופן עצמאי ודינמי לקבוצות עבודה שיתופית ובעלות נגישות למשאבים ארגוניים. קבוצות אלו מסוגלות לזהות אתגרים בסביבה ולגבש עבורם באופן עצמאי ומהיר מענים המותאמים למטרות העל של הארגון. שיתוף פעולה בין-ארגוני מאפשר לארגונים הלוקחים בו חלק להשקיע משאבים באופן הדדי כדי להשיג מטרות, לשתף מידע, משאבים, תגמולים ואחריות, ולנהל במשותף תהליכי קבלת החלטות ופתרון בעיות. מסגרת תפישתית לאבחון ובניית שיתוף פעולה בארגונים, כגון מודל ECA לניהול שיתופיות, מציגה את רמות ומרכיבי השיתופיות אליהם צריך להתייחס בבניית אקו-סיסטם של שיתופיות בארגון (איור 14)^[51].

איור 14  - מסגרת תפישתית לבניית שיתופיות ארגונית

בתחום האקדמי מתרחבים שיתופי ידע ופעולה בין חוקרים ומוסדות מחקר בכל העולם כדי לנצל יתרונות יחסיים לקידום מחקר משותף ופרסום מאמרים משותפים. נוסף על כך, מתפתחות גישות שיתופיות של מחקר פתוח^[52] ומדע פתוח,^[53] המיישמות טכניקות של קוד פתוח כדי להפוך את מתודולוגיות המחקר, נתוני המחקר ותוצאותיו לזמינות באמצעות האינטרנט באופן המאפשר למקצוענים ולחובבנים לקחת חלק בביצוע המחקר. גישות אלו מיישמות טכניקות שיתופיות כגון קמפיינים בעד מחקרים פתוחים, פרסום מחקרים פתוחים באתרים, עידוד מדענים לחשוף ולשתף יומן מחקר פתוח, ושיטות וכלים המקלים על פרסום ותקשור ידע מדעי.

בתחום הפוליטי מתגבר שיתוף הפעולה הן ברמה הפנים-מדינתית והן ברמה הבין-מדינתית. ברמה הפנים-מדינתית המגזר הממשלתי מקדם תהליכי ביזור והפרטה ^[54] המעצימים את משקלם של גורמים בחברה כגון המגזר העסקי, רשויות מקומיות והמגזר השלישי. ביזור הכוח מייצר צורך בשיתופי פעולה בין המגזרים השונים בחברה, כגון המגזר הממשלתי והציבורי, המגזר העסקי והמגזר השלישי, כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים המורכבים של המציאות המשתנה. בנוסף, המגזר הממשלתי מיישם בהדרגה את גישת הממשל הפתוח,^[55] הדוגלת בשקיפות שלטונית לציבור כדי לאפשר פיקוח ציבורי יעיל, ואת גישת "שלטון קוד פתוח", המאפשרת לאזרחים להתערב ולהשתתף בהליכים חקיקתיים ושלטוניים.

ברמה המדינית מתעצמים ומתהדקים שיתופי פעולה בין המדינות על בסיס מערכת של נורמות, סטנדרטים והסכמות בין-לאומיות בתחומים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים. דוגמה מייצגת לכך היא שיתופי הפעולה הגלובליים המתקיימים כדי להתמודד עם תופעת ההתחממות הגלובלית.^[56] ההתמודדות עם אתגר זה, באמצעות תפיסות ותהליכים כגון קיימות רחבה^[57] וכלכלה ירוקה,^[58] היא נחלת המין האנושי כולו ולכן מהווה כר נרחב לשיתופי פעולה גלובליים.

עיקרון השיתופיות בחינוך

שיתופיות בחינוך היא תהליך שבו פועלים יחדיו שניים או יותר באופן המעצים את יכולתם כפרטים בודדים להשיג יעד חינוכי אישי או/ו משותף שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו. השיתופיות מובילה לשיתוף פעולה בין יחידים ומוסדות בתוך עולם החינוך ומחוצה לו, כדי לייצר חינוך רלוונטי, משמעותי ומצמיח לפרט ולחברה.

יישום עקרון השיתופיות בחינוך מסייע להתמודדות עם אתגר המציאות המשתנה ועם רלוונטיות החינוך בכמה אופנים: ראשית הוא מעצים את יכולתם של פרטים וארגונים לבצע למידה אפקטיבית או לשפר את מאפייני החינוך הניתן ללומדים. כמו כן, שיתופיות מייצרת אצל הלומדים את היכולת להבין את המציאות המורכבת והמשתנה באופן טוב יותר. הסיבה לכך היא שכל שותף מביא עימו את זווית הראייה הייחודית לו והטיות שונות בהבנת המציאות המשתנה של פרטים מקוזזות ומתוקנות על ידי חברי קבוצה אחרי. בנוסף לזאת, היכולת לעבוד ביעילות באופן שיתופי, מהווה מרכיב מרכזי ביכולת התלמידים להשתלב מאוחר יותר בתעסוקה. ההערכה היא ש 65% מהתלמידים יעבדו בעבודות שלא קיימות היום ורצוי שהתלמידים ירכשו בבתי הספר כשירויות ומיומנויות המסייעות בהתמודדות עם מציאות חדשה ובלתי מוכרת כגון: יצירתיות, פתרון בעיות, יוזמה, עבודת צוות ובניית צוות, יצירת יחסי גומלין ומיומנויות חברתיות [59]. למידה שיתופית יכולה לצייד את התלמידים במיומנויות אלו כדוגמת עבודת צוות, פתרון בעיות, מיומנויות חברתיות, ועוד. עשייה שיתופית יכולה להתקיים מחוץ לגבולות הכיתה ובית הספר וגם מחוץ לגבולות של מקצוע אחד מסוים. אלו היכולים לעבוד בצוות ולקדם תבונה קולקטיבית, יהיו עובדים מבוקשים בעתיד והדבר יקדמם גם כמנהיגים[60]. לבסוף, שיתופיות מאפשרת לקבוצות מקומיות או מבוזרות ללמוד ולפעול יחד כדי לעצב עתיד חינוכי רצוי משותף ומוסכם ברוח האתגרים והזדמנויות הנגזרים באופן דינמי מהמציאות המשתנה.

שתי פרדיגמות לשיתופי פעולה בחינוך

שיתוף פעולה בתחום החינוך מיושם על פי שתי פרדיגמות שונות המשלימות זו את זו: פרדיגמת מיומנויות שיתוף פעולה כתוצר חינוכי ופרדיגמת שיתוף פעולה כתהליך להשגת תוצרים^[61]. פרדיגמת מיומנויות שיתוף פעולה כתוצר חינוכי מתמקדת בפיתוח מיומנויות שיתוף פעולה קוגניטיביות, אישיות וחברתיות של יחידים או של קבוצות כתוצר החינוכי הרצוי של תהליכי השיתופיות. כך למשל הוגדרו מיומנויות שיתוף פעולה על ידי ארגון P21 כאחד מארבעה סוגי המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21 והן נכללות גם במצפן הלמידה של ה-OECD וגם במדיניות הפדגוגית הלאומית של משרד החינוך בישראל. לעומת זאת, פרדיגמת שיתוף פעולה כתהליך להשגת תוצרים מתמקדת ביישום תהליכי שיתוף הפעולה להשגת תוצרים רצויים של הפעולה השיתופית. בפרדיגמה זו נמדדות ומוערכות רמת התוצרים שהשיג כל משתתף, ורמת התוצרים שהשיגה הקבוצה כולה במסגרת תהליך שיתוף הפעולה.

כדי להגביר את סיכויי ההצלחה של השגת מטרות ויעדים חינוכיים על מערכת החינוך לקדם תהליכים ארגוניים ופדגוגיים של שיתוף פעולה המערבים את כלל בעלי העניין שלה. שותפויות אלו יכולות להתקיים ברבדים שונים, באופנים מגוונים ובין בעלי עניין שונים של תחום החינוך כגון: תלמידים, מורים, מנהלי מוסדות חינוך, מחוזות וגופי מטה במשרד החינוך, איגודים, משרדי ממשלה, אקדמיה, מגזר עסקי, מגזר שלישי, מערכות חינוך במדינות אחרות ועוד.^[62]

אחד מתהליכי שיתוף הפעולה המרכזיים בחינוך הוא הלמידה השיתופית. זהו תהליך שבו קבוצה של שני משתתפים או יותר לומדת במשותף על בסיס היכולות הייחודיות של כל משתתף ועל בסיס קשרי הגומלין בין עמיתי הקבוצה.^[63] כל אחד מהם הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו. הלמידה השיתופית מבוססת בדרך כלל על ארבעה עקרונות מרכזיים: הלומד במרכז, דגש על אינטראקציות חברתיות, למידה בקבוצה ופיתוח פתרונות לבעיות אותנטיות.^[64]

רמות שיתופיות בלמידה

מקובל להתייחס לשלוש רמות עיקריות של שיתופיות הקיימות גם בלמידה שיתופית:Sharing, Cooperating, Collaborating^{[65] [66]}. ברמת השיתוף הבסיסית, Sharing, הלומדים מחליפים רעיונות או משתפים לומדים אחרים בתוצרים מוגמרים, כדי שגם הם יוכלו ליהנות, ללמוד מהם, לעשות בהם שימוש או אף לתת משוב. היתרונות של השיתופיות ברמה זו הם בהעברה ובהנגשה של המידע, וכן בקבלת משוב לגביו באופן המקדם הפריה רעיונית ללא צורך באינטראקציה או ברכישת אמון עמוקה בין חברי הקבוצה.

הרמה השנייה של שיתופיות,Cooperating , מתייחסת לתהליך מכוון ליצירת תוצר משותף שמתקיימת בו חלוקת עבודה ברורה בין חברי הצוות – התוצר המשותף נוצר על ידי מספר שותפים, כאשר כל אחד מהם אחראי לחלק מסוים, מוגדר ומובחן במשימה. לדוגמה, כתיבה משותפת של מסמך, כאשר כל חבר כותב פרק, או קבוצה של מורים היוצרים מאגר שאלות-תשובות לקראת מתכונת. בסיום הכתיבה או היצירה מתקיים תהליך של עריכה והאחדה של המרכיבים שנוצרו לכלל תוצר סופי. חברי הצוות יכולים לעבוד בשיטת השיתופיות המקבילה שבה העבודה על המרכיבים מתבצעת בו-זמנית וללא תלות באחד הלומדים, או בשיטת השיתופיות העוקבת שבה קיימת תלות בין סיום חלקו של חבר צוות להתחלת עבודתו של חבר צוות אחר.

הרמה השלישית של השיתופיות,Collaborating , מתייחסת לעבודה משותפת ודינמית של חברי הצוות לאורך כל תהליך היצירה כדי לייצר תוצר משותף. על אף שיש חלוקת תפקידים בין חברי הצוות, כל אחד מהם מחויב לביצוע המשימה הכוללת. לכל אורך חיי המשימה מתבצעות בשוטף הערכת מצב והתאמת התפקוד לביצוע ולצרכים של חברי הצוות באמצעות התייעצות וסיוע הדדי.

רמת השיתופיות במשימת למידה מסוימת תיקבע לפי מטרות המשימה, אופי התלמידים ויכולותיהם ורמת האמון בתוך הצוות. למידה שיתופית היא למידה פעילה ,שבה ללומד יש אחריות לתהליך ולתוצר בפני עצמו ובפני שותפיו לקבוצה. ככל שחברי הצוות מאמינים כי שותפיהם למשימה מסוגלים לבצע את המשימה ויעשו זאת בנאמנות, כך יכול הצוות להתמודד עם משימה המשלבת שיתופיות ברמה גבוהה יותר.

יישום פרקטיקות למידה והוראה שיתופיות

יישום עקרון השיתופיות גוזר יישום פרקטיקות למידה והוראה שיתופיות מגוונות. פרקטיקות למידה שיתופית אפשריות הן למידת עמיתים, קהילות למידה ועשייה^[67], ניהול שיח ודיון, למידה משחקית מרובת משתתפים, מיזמי למידה מקוונים, אירועי למידה ועוד. בתחום פרקטיקות ההוראה מוביל עקרון השיתופיות ליישום דפוסי ומקצועות הוראה חדשים. למשל, מורים יוכלו לפעול כעמיתי למידה הלוקחים חלק בלמידה השיתופית עם תלמידיהם. דפוס הוראה שיתופי נוסף הוא המורה כמארגן קהילתי ומרשת.^[68] תפקידם של מורים כאלה יהיה לבצע רישות פנימי בבית הספר ורישות חיצוני בין בית הספר לסביבה החיצונית. הרישות הפנימי יתמקד בחיבור בין לומדים לחונכים, ביישום פלטפורמות טכנולוגיות של למידה חברתית ובהנעת קהילות למידה ועשייה של תלמידים ומורים. הרישות החיצוני יתמקד בטיפוח שיתופי פעולה בין בית הספר, המורים והתלמידים לגורמים חיצוניים המתאימים לשמש כמנחים בבית הספר, יחבר את בית ספר לתהליכים המתרחשים ברמת הרשות המקומית, היישוב והקהילה המקומית, ויטפח את שיתוף הפעולה עם הקהילה. כמו כן, ייזום ויניע המורה המרשת מהלכי שיתוף פעולה מקוונים ופיזיים עם בתי ספר בארץ ובעולם, יחבר בין תלמידים לגורמי מגזר עסקי ואקדמיה, למיזמי למידה מקוונים גלובליים ולאירועי למידה ארציים. דפוס הוראה שלישי רלוונטי הוא המורה כמאמן כושר פדגוגי המאמן את הלומדים בשיטות למידה שיתופית.

טכנולוגיות תומכות ביישום שיתופיות בחינוך

גורם מפתח המאפשר ומקדם את יישום עקרון השיתופיות בדרכים חדשות הוא מגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו יצירה גמישה, מהירה וזולה של שיתופי פעולה תוך כדי גישור על פערי מרחב, זמן ותרבות^[69]. טכנולוגיות מחשוב אישי נייד וטכנולוגיות מחשוב ענן מהוות תשתית המאפשרת לכל לומד להתחבר ולשתף פעולה עם לומדים אחרים בכל רחבי העולם בכל מקום ובכל זמן. על בסיס תשתיות אלו יכול כל לומד לעשות שימוש בטכנולוגיות חינוך פתוח מקוון ברשת, המאפשרות לו לצרוך שירותי למידה שיתופית מספקי למידה בכל העולם. כלי ניתוח נתוני למידה יאפשרו ניהול יעיל ואפקטיבי של למידה שיתופית וניתוח דפוסי הלמידה השיתופית של קבוצה כדי לשפר את תהליך הלמידה ולהתאימו לקבוצה.

טכנולוגיות מחשוב לביש ומחשוב מושתל יאפשרו ללומד ייצוג דיגיטלי במרחב הווירטואלי והרבוד באופנים המייצרים אפשרויות חדשות ללמידה שיתופית מקוונת. טכנולוגיות הדפסת תלת- ממד^[70] יאפשרו ללומדים לשתף פעולה בעיצוב ובתכנון מוצרים שניתן יהיה להדפיס באמצעות מדפסות תלת-ממד. סביבות וירטואליות יאפשרו ללומדים לשתף פעולה במשחק מציאות רבודה תלוי מיקום, לתכנן יחדיו מוצר בסביבה של מציאות מדומה או לקחת חלק בלמידה שיתופית בעולם וירטואלי תחת זהות מייצגת שבחר הלומד. ממשקי אדם-מחשב חכמים יאפשרו ללומדים לבצע למידה שיתופית מקוונת ביעילות ובאפקטיביות. כך לדוגמה יאפשרו טכנולוגיות זיהוי קול ותרגום דיבור בזמן אמת לכל לומד לצרוך שירותי למידה ללא תלות בשפה ולשתף פעולה עם דוברי שפות זרות מכל רחבי העולם.

טכנולוגיות רשתות חברתיות, מדיה חברתית ופלטפורמות למידה חברתית יאפשרו ללומד להרחיב את מעגל עמיתי הלמידה שלו, לאתר ולבחור קבוצות למידה שהוא יהיה מעוניין להצטרף אליהן. כמו כן, מערכות לניהול דיונים קולקטיביים רבי משתתפים יאפשרו ללומדים להצטרף ללמידה שיתופית פעילה במסגרת דיונים בפתרון בעיות כלליות במגוון תחומים שמנהלים גורמים פדגוגיים, ממשלתיים, חברתיים, עסקיים, אקדמיים ואחרים בארץ ובעולם. טכנולוגיות נוכחות מרחוק, המושתתות על אוואטרים או על הולוגרמות המופעלים מרחוק, יאפשרו למשתתפים מכל רחבי הגלובוס לקיים למידה שיתופית מבוזרת, הנחווית כלמידה שיתופית מקומית פנים-אל-פנים. בעתיד הרחוק יותר, ייתכן שממשקי מוח-מחשב-מוח יאפשרו צורות תקשורת שיתופיות חדשות כגון טלפתיה סינתטית, כלומר העברת מחשבות בין אנשים.^[71]