היבט זה מתייחס לכל סוגי החיבורים והקישורים הנדרשים כדי לקדם את העתיד הרצוי של שדה הפעולה החינוכי.  החיבוריות יכולה להתקיים בין אנשים, קבוצות, גופים, רעיונות, מקורות מידע וידע בתוך מערכת החינוך ועם בעלי העניין שלה בסביבה החיצונית, המקומית והגלובלית (הורים, קהילה, מערכת השכלה גבוהה, גורמי שוק העבודה, מגזר עסקי, מגזר שלישי, צבא ועוד).

חיבוריות היא היבט רלוונטי  לקידום החינוך הנגזר מבחינת ארגוני חינוך לפי גישת המערכות. גישת המערכות רואה בארגון מערכת ושמה דגש על אפיון רכיבי המערכת, סביבתה וקשרי הגומלין המתקיימים בין רכיבי המערכת ובין המערכת לסביבתה [179], [180], [181]. ניתוח קשרי הגומלין והחיבוריות בארגון חינוך לפי גישה זו כולל התייחסויות להיבטים הבאים:

• החיבוריות בין ההיבטים של הפעילות בארגון החינוך (אדמיניסטרציה, הוראה, למידה, הערכה וכד).
• החיבוריות, האינטראקציות והתלויות ההדדיות בתוך כל אחד מההיבטים של ארגון החינוך.
• החיבוריות והאינטראקציה, כולל חילופי המידע והמשאבים, בין ארגון החינוך לסביבתו החיצונית.
• חיבוריות של מטרות, יעדים וגבולות של מערכת החינוך למציאות המשתנה בחברה.
• החיבוריות, האינטראקציות, ומערכות היחסים בין הרכיבים השונים המרכיבים את מערכת החינוך.