בעלי העניין האוטונומיים והפעלנים בארגון חינוך מורכב מסתגל פועלים בדפוסי פעולה המקדמים את יכולת הארגון לעצב עתיד חינוכי רצוי ורלוונטי במציאות מורכבת ומשתנה (איור 17)^[45]:

איור 17 - דפוסי התנהלות של בעלי עניין בארגון חינוך מורכב מסתגל

התמקדות בעלי העניין בהשגת יעדי המצפן הארגוני

בארגון חינוך מורכב מסתגל, בעל מצפן ארגוני ברור, ידוע ומוסכם, פועלים בעלי העניין הפנימיים והחיצוניים במגוון דרכים שונות להשגת יעדי המצפן הארגוני. הם מחויבים למטרות הארגון ("לשם מה" ו"מה") אך אוטונומיים ובעלי יכולת לפעול במגוון דרכים ("איך") כדי להשיג אותן. המצפן הארגוני מכווין את פעולת כלל בעלי העניין, משמש כגורם מסנכרן וממקד המונע אנרכיה ומאפשר לארגון  להתמודד עם התנודתיות של המציאות.

 עבודה מול רעיונות ואתגרים מושכים

בארגון חינוך מורכב מסתגל פעולת בעלי העניין האוטונומיים והפעלנים אינה מונעת רק מהנחיות והוראות לביצוע משימות, המונחתות עליהם מלמעלה ומפחיתות את חופש פעולתם. לחילופין פעולתם של בעלי העניין מתמקדת במתן מענה לרעיונות ואתגרים מושכים המוצגים להם לבחירה מתוך מוטיבציה פנימית. דוגמא אופיינית לתהליך מסוג זה הוא ההאקתון שבו מוצגים לבעלי עניין אתגרים להתמודדות והם יכולים לבחור האם להשתתף בתהליך ומול אילו אתגרים. דפוס זה, של בחירה מתוך מוטיבציה פנימית, מגביר את הסיכוי שהאתגרים וההזדמנויות, עמם יתמודדו בעלי העניין, יהיו רלוונטיים בהתייחס למציאות המורכבת והמשתנה.

התנהלות על פי מספר מועט של כללים פשוטים

ארגון חינוך מורכב מסתגל הוא ארגון עם רגולציה מועטה. הוא מתנהל בעזרת מספר מועט של כללים פשוטים שמטרתם העיקרית היא לאפשר ולתמוך בפעילויות האוטונומיות והשיתופיות של בעלי העניין. מדובר בעיקר בכללים גמישים המסדירים את יחסי הגומלין הבין אישיים בין בעלי העניין ומקלים על זרימת המידע והמשאבים התומכים בפעילותם העצמאית.

התארגנויות עצמיות לשיתופי פעולה

בארגון חינוך מורכב מסתגל, בעלי העניין האוטונומיים והפעלנים אינם פועלים רק לבדם. הם מתארגנים באופן עצמי לשיתופי פעולה המאפשרים להם לפעול במגוון דרכים כדי להשיג את יעדי המצפן הארגוני. בהתארגנויות עצמיות אלה לוקחים חלק מגוון עובדים מתפקידים ורקעים מקצועיים שונים, המשתפים פעולה ליצירת חדשנות ארגונית. התארגנויות עצמיות אלה, מנוהלות ומתואמות על ידי מנהיגים בלתי פורמליים או שגרות מעין פורמליות, מקבלות החלטות באופן שיתופי ומתפרקות, בדרך כלל, בסיום משימתן. ההתארגנויות העצמאיות אינן זקוקות לניהול ושליטה מרכזיים אלא רק למשוב מעמיק ולתצפית עמיתים לצורך מיקוד הניהול העצמי.

התנסות תחילה ורפלקציה

בעלי עניין בארגון חינוך מורכב מסתגל מתמודדים לעיתים קרובות עם מציאות אי ודאית, מורכבת ועמומה, שבה חסר מידע לקבלת החלטות, לא ברורים יחסי הגומלין בין מרכיבי המציאות השונים וגם המשמעות שיש לייחס למידע זמין אינה ברורה. במציאות זו, הגישה הקלאסית של התמודדות עם אתגרים והזדמנויות, המתבססת על תהליך של ניתוח אתגר או ההזדמנות, תכנון המענה ויישומו, אינה אפקטיבית דיה. במקומה ננקטת גישה של התנסות תחילה, המייצרת למידה דרך תהליך של התחככות עם המציאות ולאחריה השקעה ברפלקציה ליצירת תובנות, שהופקו מההתנסות, לגבי אופני התמודדות אפשריים עם האתגר או ההזדמנות.

 פעולה במקטעים קטנים

כאשר בעלי העניין בארגון חינוך מורכב מסתגל מיישמים את גישת ההתנסות תחילה להתמודדות עם מציאות מורכבת אי ודאית ועמומה, הם עושים זאת באמצעות סדרת ניסויים קטנים וזריזים. גישה זו מאפשרת לזהות ולאמץ במהירות מרכיבים שעובדים, להשמיט מרכיבים שאינם עובדים ולחבר את המרכיבים, שהוכחו כעובדים, כדי לייצר מהם בהדרגה מענה שלם לאתגרי והזדמנויות המציאות המורכבת והמשתנה.

 תהליכי משוב

תהליכי משוב מהווים גורם מפתח המשפיע על תהליכי הלמידה הארגונית, תהליכי ההתארגנות העצמית ותהליכי ההסתגלות של הארגון. בארגון חינוך מורכב מסתגל מוגדרים ומשולבים מנגנוני משוב סדורים בתהליכי העבודה הארגוניים. בעלי העניין הפעלנים תורמים לתהליכי משוב אלו וניזונים מהם בתהליכי הביצוע והשיפור. לשם כך יש לפתח את יכולתם של בעלי העניין לספק ולקבל משובים ולשפר את אופן פעולתם בהתאם להם.

תהליך ההתהוות 

תהליך ההתהוות הוא דפוס פעולה "מלמטה-למעלה" מרכזי המתרחש בארגון חינוך מורכב מסתגל. בתהליך זה, דפוסים ותוצרים בעלי ערך ארגוני, שנוצרו במסגרת שיתופי פעולה מקומיים ובתהליכי התנסות מקומיים קטנים, מחלחלים מ"למטה למעלה", מאומצים על ידי הארגון והופכים להיות דפוסים ותוצרים כלל ארגוניים חדשים (איור 18). זאת, בניגוד לתהליך המתקיים בארגונים מסורתיים של יצירת דפוסים ארגוניים חדשים בהנהלת הארגון והטמעתם מ"למעלה למטה" באמצעות הנחיות מרכזיות של ההנהלה. על ארגון חינוך מורכב מסתגל לקדם את תהליך ההתהוות בעזרת יישום מנגנוני חיישנות ארגוניות לאיתור דפוסי פעולה מקומיים, מנגנונים להכללתם והפיכתם לדפוסי פעולה ארגוניים כלליים ומנגנונים להפצתם והטמעתם בארגון.

איור 18– תהליך ההתהוות